הפרסום הנוכחי על גניבת פרטי כרטיסי האשראי של אזרחים ישראלים והפצתם ברשת מעורר שוב את המחלוקת הקשה סביב שאלת ההקמה של מאגרי מידע והיכולת האמיתית להגן על הפרטיות שלנו ברשת.
עו"ד יורם הכהן, יו"ר הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, אמר היום (ג') ל"גלובס" כי הרשות כבר החלה בבדיקת הפרשה, במטרה לבחון אם יש לפתוח בחקירה נגד אתרי האינטרנט שמהם נגנב המידע, או לפעול באופן אחר כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בהמשך.
עם זאת, לדברי עו"ד דן חי, מחבר הספר "ההגנה על הפרטיות בישראל", זה לא מספיק. "זו עוד פרשה שמוכיחה שאבדה הפרטיות, ואנחנו במו-ידינו הורגים אותה. יש פה סימפטום לבעיה שאנשים מאוד אדישים אליה, לא רק בשלטון, אלא בכלל, גם האזרחים אדישים אליה: יש פה דליפה של מידע מאוד חמורה ומסוכנת. אנחנו חיים בתקופה שבה רשויות השלטון סובלות ממש ממחלה שעל כל דבר צריך להקים מאגר מידע. זה ממש משהו שהוא סיסטמתי".
לדבריו, פרשות דומות על פריצות למאגרים וגניבת מידע מסעירות את המדינה לימים ספורים, אך נעלמות כלא היו, וזאת, כאשר הסכנה הגדולה ביותר, כך עו"ד חי, עוד לפנינו - עם הקמת המאגר הביומטרי.
ב-1 במארס צפוי להתחיל שלב הפיילוט של המאגר הביומטרי בישראל, שההצטרפות אליו תהיה וולונטרית, אך כאשר תקופת הפיילוט תסתיים - בתוך שנה, לפי התוכניות - ייאלצו כל אזרחי המדינה למסור את טביעות האצבע ותווי הפנים שלהם לטובת המאגר המודרני.
"היה ויכוח עצום על הנושא של אבטחת מידע, ובסוף בחרו ללכת על אבטחה פחות גדולה", אומר חי, "וזה המתכון לאסון הבא. פרשת הפריצה לאתרים וגניבת כרטיסי האשראי היא עוד תמרור אזהרה מטורף לקטסטרופה שעוד מחכה לנו, שכל טביעות האצבע של כולנו יהיו ברשת, וזו רק שאלה של זמן לפני שהמציאות תכה בנו. אנשים לא מבינים את גודל האסון הממשמש ובא".
- מהו תרחיש האימים?
"גורמי פשע וגם גורמי חבלה יוכלו לזייף זהויות של ישראלים עם טביעות אצבע שלהם. יוכל להיכנס לארץ או להסתובב בקרבנו אדם עם זהות ישראלית בעוד שמדובר בעצם במחבל, טרוריסט, עבריין וכדומה. היום מדובר באבידות בכסף, בהמשך עוד יהיו אבידות בנפש".
- "מחלה של מאגרים"
בתשובה לשאלה אם הוא לא מגזים, מזכיר חי מקרים קודמים. "ראינו את אבטחת המידע של משרדי הממשלה, רק לפני חודש היה הפרסום על פיצוח פרשת גניבת המידע ממרשם האוכלוסין והפצתו באינטרנט, וכבר הציבור שכח שזה קרה. זה חמק לאנשים מהתודעה, אבל כשהאסון האמיתי יקרה, אף אחד לא יתעלם.
"דלף גם המאגר מידע של כל הילדים המאומצים בישראל, ורק במזל הוא לא הגיע לרשת. יש מחלה של מאגרים. מקרים כמו אלה צריכים להעיר אותנו כל פעם מחדש, ואנחנו נרדמים".
- במקרה הנוכחי לא מדובר במאגרי מידע, אלא על שימוש שעשינו בכרטיס אשראי שלנו.
"נכון, ובכל זאת זה בדיוק זה. כרטיסי האשראי שלנו נמצאים לא רק אצל חברת האשראי, אלא אצל הרבה חברות, הרבה גופים, אפילו מסעדות שאנחנו אוכלים בהן - הם ממשיכים לרשום את האשראי שלנו, לשמור את נתוני האשראי שלנו אצלם במאגר.
"צריך לדאוג שנתוני אשראי של אנשים לא יישמרו סתם. גם אנשים צריכים להיות קצת יותר עירניים כשהם משתמשים בכרטיס אשראי באתרי אינטרנט - שיבדקו מהי פוליסת האבטחה, מהי מדיניות הפרטיות.
"אבל הרוח מהשלטון היא שמאגרי מידע זה יופי, וזה גם מחלחל להרבה מקומות אחרים, לכל מסעדה קטנטונת. צריך לעשות סדר בבלגן הזה".