אירית איזקסון גילתה שלשום את נחת זרועו של הרגולטור. איזקסון גילתה, שכשהרגולטור בישראל מסמן מטרה, לא עוצרים בעדו עניינים פעוטים כמו סמכויותיו על-פי חוק. וכך נאלצה איזקסון לעשות טרייד-אוף, בין המשך כהונתה כדירקטורית בבנק הפועלים ויו"ר ישראכרט, לתפקידה כדירקטורית באי.די.בי. את רוצה להמשיך להיות יו"ר ישראכרט?, אמר בנק ישראל; בבקשה תעזבי את דירקטוריון אי.די.בי. אגב, זה לא הפריע לבנק הפועלים, להכחיש עד אתמול את קיומה של דרישה כזו, אותה חשף "גלובס" כבר בשבוע שעבר.
או במילותיה של איזקסון, "קיבלתי אתמול את הודעת המפקח על הבנקים, כי הוא מאשר לי להמשיך כיו"ר ישראכרט, במקביל לכהונתי כדירקטורית בבנק הפועלים, בכפוף להפסקת כהונתי באי.די.בי. בשל כך, אני נאלצת להפסיק את כהונתי באי.די.בי". ובתרגום לעברית, הרגולטור מנצל סיטואציה, בה גוף מפוקח נדרש להסכמתו למהלך מסוים, ומתנה את זה בתמורה מסוימת מצד הגוף המפוקח. יש כאלה שיקראו לזה סחטנות.
נדגיש, בדרישה העקרונית, המפקח על הבנקים, דודו זקן, צודק. יש ניגוד עניינים זועק ובולט לעין, בין כהונתה של איזקסון בדירקטוריון אי.די.בי, לבין כהונתה כדירקטורית בבנק הפועלים, ובייחוד כשהיא חברה בוועדת האשראי של הבנק. יש בעיה חמורה של ניגוד עניינים כשאותו אדם יושב בגוף נותן אשראי ומקבל אשראי. בפרט כשנותן האשראי הוא הגוף הגדול ביותר במשק ומקבל האשראי הוא קבוצת הלווים הגדולה במשק. אבל יש בעיה קטנה - זה חוקי לחלוטין, ולבנק ישראל אין סמכות למנוע את זה.
הנסיבות אפשרו להפעיל כוח
איזקסון לא לבד. יש בדירקטוריונים של גופים פיננסים גדולים הנותנים אשראי, מעל 40 דירקטורים החברים בדירקטוריונים של חברות ריאליות. למעשה, בכל דירקטוריון של בנק גדול, חברת ביטוח גדולה, או בית השקעות גדול - יש דירקטורים שמכהנים במקביל גם בחברה ריאלית.
ניקח, למשל, את נחמה רונן, המכהנת כדירקטורית בבנק הפועלים ובמקביל כיו"ר ממן - מקבוצת תעבורה של משפחת ליבנת, השותפה באי.די.בי - וגם דירקטורית בבז"ן, שבבעלות עידן עופר. כלומר, במקביל לכהונתה בבנק הפועלים יושבת רונן בדירקטוריונים של שתי קבוצות לווים גדולות: א.די.בי ומשפחת עופר. מדוע, אם כך, לא ראינו דרישה של בנק ישראל להעביר את רונן מתפקידה? מסיבה טובה מאוד, החוק הנוכחי אינו אוסר כהונה מקבילה של דירקטור בחברה ריאלית ופיננסית, ולכן לבנק ישראל אין סמכות לדרוש מרונן להתפטר מאחד מתפקידיה.
איזקסון דירקטורית באי.די.בי כבר שש שנים. מדוע דווקא איזקסון נדרשה להתפטר, ומדוע דווקא עכשיו? פשוט מאוד, הנסיבות אפשרו לבנק ישראל להפעיל כוח. בדיוק מה שקרה בזמנו, לרועי ורמוס ולגבי רביד בפסגות, מול רשות ניירות ערך. אז, הרגולטור נתבקש לתת אישור להעברת בעלות בחברת קרנות נאמנות, והתנה את האישור בהעברה מתפקיד של מנהל. היום בנק הפועלים ביקש להאריך את כהונתה של איזקסון כיו"ר ישראכרט, ובנק ישראל התנה את האישור ביציאתה מדירקטוריון אי.די.בי.
ועוד עניין. ועדת הריכוזיות, בה חבר זקן, המליצה על "הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו זמנית", כלומר, לאסור על קיום מצבים של כהונה כפולה. אותו מצב בו איזקסון, רונן ועוד 40 דירקטורים בגופים כמו לאומי, הפועלים, דיסקונט, מגדל, הראל והפניקס, נמצאים כעת.
המלצות אלו טרם הפכו לחוק, אך בכל מקרה הוועדה המליצה כי תקופת המעבר תהיה ארבע שנים. והנה תהייה - אם הבעיה של כהונה בגוף פיננסי וריאלי חמורה כל-כך, מדוע ניתנו ארבע שנים עד לפתרונה? ואם הבעיה לא כל-כך חמורה ואפשר לחכות ארבע שנים, מדוע נאלצה איזקסון להתפטר כעת? התשובה ברורה - רק כי לרגולטור נוצרה הזדמנות.