בג"ץ דחה היום (ה') את העתירה שהגישו בין השאר ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, שדרשו לבטל את "חוק הנכבה" אשר מסמיך את שר האוצר לקנוס או לגרוע תקציבים ממשלתיים מגופים שיקיימו אירועים בהם יקראו לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או שייציינו את יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, קבעה בפסק הדין כי "בשלב זה אין מקום להכרעה שיפוטית בטענות, על-אף שהעתירה מקפלת בתוכה שאלות מורכבות בעלות חשיבות ציבורית".
לדברי ביניש, "העתירה אינה בשלה בשל היעדר תשתית עובדתית קונקרטית החיונית לצורך הכרעה". השופטת קבעה כי אם העותרים ייפגעו מהפעלת החוק, קיים להם סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
העתירה הוגשה בחודש מאי 2011, לקראת יום העצמאות ה-63 של ישראל, על-ידי עדאלה, בשיתוף פרופ' אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן-גוריון, הורים לתלמידים מבית-ספר יהודי-ערבי ועמותת בוגרי תיכון ערבי מחיפה. העותרים ביקשו מבג"ץ להוציא צו ביניים האוסר על שר האוצר לפתוח בהליכים על-פי חוק זה עד להכרעה בעתירה.
בסוף מארס אשתקד הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק הנכבה", שמהווה תיקון להצעה חריפה יותר של ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), לפיה ייגזר מאסר של עד 3 שנים על מי שיציין את יום העצמאות של ישראל כיום אבל, או שייקרא לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
השופטת ביניש כתבה בפסק הדין כי "השאלות שעלו בעתירה עלולות לרדת לשורש הבעיות המפלגות את החברה בישראל.... ברמה הצהרתית החוק אכן מעורר שאלות קשות ומורכבות, אלא שחוקתיותו תלויה במידה רבה בתוכן הפרשני שינתן להוראותיו, והדבר יתברר רק בשלב יישומו על-ידי הרשות המבצעת".
"העותרים אכן ציירו תרחישים שונים של אפשרויות היפותטיות, וטרם ניתן לקבוע מה האפשרות שתרחישים אלה אכן יתממשו, על מי יחולו, ומה יהיה האירוע שיצדיק הפעלתו של החוק", ציינה השופטת.
ביניש קבעה גם כי אם וככל שיהיה צורך, בית המשפט ידון בחוקתיות של החוק כאשר הוא יופעל באופן קונקרטי. השופטת אמרה כי גם השאלה על קיומו של הסעד החלופי תהיה בעתיד תלויית נסיבות.