גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוד מת - ושני יזמי נדל"ן מצאו 6.7 מ' ד' במזוודה בביתו

לטענת האחים, המזוודה נמצאה לפני כ-11 שנה ■ השניים לא דיווחו על כך לרשות המסים, כדי להסתיר את הכסף מהידועה בציבור של הדוד ■ הפרשה נחשפה לפני כשבועיים בעקבות הצהרות הון בעייתיות שהגישו למס הכנסה ■ רשות המסים לא שוללת חשד שסיפור המזוודה הוא כיסוי להלבנת כספים

הותר לפרסום: שני אחים, יזמי נדל"ן ממרכז הארץ, מצאו, לטענתם, בשנת 2001 בבית דודם, שנפטר ב-2000, מזוודה ובה אוצר - 6.8 מיליון דולר במזומן - ולא דיווחו על כך לרשויות המס. השניים, אורון ורועי לוסטרניק, בני 41 ו-48, הסתירו את הכסף מהיורשות החוקיות של הדוד - אמם, אחותו של הדוד המנוח, וממי שהייתה הידועה בציבור שלו.

לפי החשד, הכספים הוסתרו, כדי שלא יגיעו לידי הידועה בציבור במסגרת סכסוך ירושה. ל"גלובס" נודע, כי גרסתם של האחים לא בהכרח מתקבלת על-ידי הרשויות כמקור האמיתי לכסף. לשאלת "גלובס" השיבו ברשות המסים, כי "כל כיווני החקירה פתוחים". על הפרשה, שנחשפה על-ידי רשות המסים לפני כשבועיים, לאחר חקירה סמויה, הוטל צו איסור פרסום, שהוסר היום.

הפרשה נחשפה במסגרת ביקורת שומה שנערכה במשרד השומה תל אביב 4, בעקבות הצהרות הון בעייתיות שהגישו האחים למס הכנסה. במהלך הבדיקה עלה חשד, כי האחים לא דיווחו על הכנסה חייבת בסך של כ-22 מיליון שקל. בהצהרות ההון שהתבקשו השניים להגיש, רשם אורון לוסטרניק סכום מזומן של 2 מיליון דולר, וכן 3.5 מיליון שקל - סכומים שלא הופיעו בהצהרת ההון הקודמת, שהגיש.

מאבק ירושה

בדיונים שנערכו לאורון לוסטרניק במשרד השומה, הסביר רואה-החשבון שייצג את האחים, כי מדובר בכסף שמצאו "מתחת לבלטה בביתו הדוד ולקחו אותו לחזקתם", כאשר כל אחד לקח מחצית מהסכום. בהצהרת ההון של רועי לוסטרניק נרשם, כי התקבל בירושה סכום גדול מהדוד, אולם הסכום לא ידוע, ולכן הוא מציין אותו בעלות של שקל אחד בלבד.

לאור ממצאי הביקורת ונתונים נוספים שהצטברו, נפתחה חקירה במשרד חקירות מס הכנסה תל אביב. במהלך החקירה הודו החשודים, כי מצאו בבית דודם שנפטר, מזוודה ובה ארוזים 6.77 מיליון דולר, התחלקו בכסף שווה בשווה ולא סיפרו ליורשות החוקיות ולרשויות.

עוד סיפרו השניים בחקירה, כי התנהל מאבק ירושה סביב הרכוש המוצהר שהותיר הדוד, מונה מנהל עיזבון ועלה חשש שהכספים יתגלגלו לקופת העיזבון. האחים הודו כי לקחו לכיסם את הכספים וכי לא הייתה להם כוונה להחזירם למנהל העיזבון, כדי שלא יתגלגלו לידי הידועה בציבור של הדוד, שהייתה גם מזכירתו.

"לא נותר גרוש"

מבקשת המעצר שהוגשה נגד האחים לבית משפט השלום בת"א עולה, כי השניים אינם מוזכרים בצו הירושה כיורשים של הדוד, וכי צו הירושה מחלק את הרכוש של הדוד, באישור של בית המשפט, בין אחותו, אימם של האחים, לבין הידועה בציבור שלו.

האחים אף "הסדירו" בינם לבין עצמם את העלמת הכספים, כאשר ערכו תצהיר אצל עורך-דין, בו כל אחד מהם מצהיר "לאור ידיעתנו בעת מציאת הכסף, כי הגברת מיכאלי (הידועה בציבור, א' ל"ו) רוצה 'לשדוד' את העיזבון, שמרנו בסוד ולא סיפרנו את דבר מציאת המזוודה, לאף אחד ובמיוחד לא להורינו ואפילו לא לבנות זוגנו".

לשאלה לאן נעלם הכסף סיפקו האחים גרסאות שונות בחקירותיהם. לטענת אורון לוסטרניק, חלק מהכסף בזבז וחלק הפקיד בבנקים או בחשבונות החברות שבבעלותו. החשוד הוסיף כי הפקיד את 6 עד 8 מיליון שקל בבנק, אך לא סיפק הסבר לשאלה, כיצד המיר את הכספים מדולרים לשקלים, למעט הטענה כי פרט את הכסף לאורך השנים. לשאלת חוקר המס מה נותר מהכסף הרב שנמצא, השיב: "היום אין לי גרוש מהכסף שמצאתי אצל דוד שלי".

אחיו הצעיר, רועי, שהצהיר בפני רשות המסים שקיבל שקל אחד בלבד מהירושה של דודו, הסביר לחוקריו כי לא באמת קיבל שקל אחד, אלא "זה רק המינוח". כשנשאל על-ידי החוקר: "לא הבנתי, מצאת את הכסף או הדוד הוריש לך?", השיב האח הצעיר: "מצאתי אותו... לקחתי חלק לעצמי". לשאלת החוקר מדוע הוא משתמש במונח "לקחתי", ולא "קיבלתי", השיב: "קיבל - זה אם הדוד היה בחיים ונתן. הדוד לא היה בחיים". בהמשך הודה, כי לא קיבל את הכסף מכוח צוואה או ירושה אלא "מכוח זה שמצאנו את זה".

גם רואה-החשבון של האחים נחקר, והתקשה להשיב לשאלה מדוע הכסף לא דווח. "אם זו גניבה, זה אכן חייב בדיווח, וחייב להיות משולם מס", אמר.

בדיון על שחרורם בערבות של האחים טענה רשות המסים, כי "מבלי להיכנס לדיון משפטי אם בוצעה כאן גניבה או לא, הרי שלקיחת הכספים היא הכנסה החייבת במס, והיה עליהם לדווח על ההכנסה בדו"ח שהגישו. לרשות יש יסוד להניח וראיות לכאורה שהחשודים עברו את העבירות המיוחסות להם - השמטת 22 מיליון שקלים מהכנסתם החייבת - עבירות מסוג פשע".

ביהמ"ש שחרר את החשודים בערבויות של 1.6 מיליון שקל לכל אחד, הוציא צו לאיסור יציאתם מהארץ למשך 180 יום והורה על הפקדת דרכוניהם במשרד החקירות ברשות המסים.

עו"ד דורון ברזילי, המייצג את רועי לוסטרניק, מסר כי "נעשה עוול גדול לרועי לוסטרניק ולאחיו". עו"ד רון רוטשילד, בא-כוחו של אורון לוסטרניק, לא מסר תגובה עד סגירת הגיליון.

"תספורת" של מעל 100 מיליון שקל למחזיקי האג"ח של אמריקן קולוני

שמו של רועי לוסטרניק מוכר היטב למי שעקב אחר הגל הראשון של הסדרי החוב לאחר משבר האשראי העולמי. קודם לכן, בימי הבועה העליזים של 2007 הצליחו לוסטרניק ושותפו, משה גבריאל, לגייס עבור חברת הנדל"ן אמריקן קולוני (כיום אינטרקולוני) שבשליטתם יותר מ-160 מיליון שקל באג"ח ללא ביטחונות, כסף שהושקע בעיקר בייזום פרויקטים במזרח אירופה. בשיאה, נסחרה אמריקן קולוני בת"א לפני שווי של כ-450 מיליון שקל.

אלא שהמשבר הכלכלי הקשה שפרץ בעולם בשלהי 2008, וגרם לקריסת מחירי הנדל"ן במזרח אירופה, הנחית את צמד החולמים על קרקע המציאות, ודרדר את החברה לסף קריסה. בתחילת 2010 נאלצו מחזיקי האג"ח של החברה לספוג את אחד מהסדרי החוב הקשים ביותר, שבו מחקו כמעט את כל כספם. במסגרת ההסדר, הומר חוב אג"ח של 132 מיליון שקל ל-90% ממניות החברה.

צמד היזמים האלמונים, לוסטרניק וגבריאל, מחקו בתוך שנים ספורות מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים, בדומה לחברות נדל"ן ישראליות נוספות, שפעלו באותה תקופה במזרח אירופה. בד בבד עם הידרדרות מצב החברה שבשליטתם, ניהלו השניים סכסוך משפטי מר עם ורדה בורשטיין, בעלת מניות באמריקן קולוני, שהתנגדה להסדר החוב בחברה.

עו"ד יוסי שגב, שייצג את בורשטיין במאבק מול בעלי החברה, העלה בזמנו טענות קשות נגד לוסטרניק וגבריאל, כמו גם כלפי הדרך שבה העניקו להם המוסדיים אשראי: "בבדיקת החברה הסתבר, ששני החבר'ה האלה פיארו את היכולות שלהם ויצאו לבורסה, ולאחר מכן גייסו 163 מיליון שקל באג"ח ממוסדיים... זה פשוט לא ייאמן. אם היית הולך לבנק ומבקש כזה סכום היו זורקים עליך את הנעליים. נתנו להם אשראי בלי שום ביטחונות וערבויות. אי אפשר להאשים רק את מי שלקח את הכסף, אלא גם את מי שנתן והפקיר אותו".

בעקבות הסדר החוב בחברה עברה השליטה באינטרקולוני לידי "צייד השלדים" ירון ייני. החברה נסחרת כיום בשווי של 30 מיליון שקל.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

נשיא Wayve, ארז דגן / צילום: יוטיוב

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות