בספרו, "זיכרונות אחרי מותי", מתאר יאיר לפיד את ימי כניסת אביו, טומי, לפוליטיקה. לפיד האב היסס. הוא לא היה בטוח שכדאי לו לסכן את הקריירה העיתונאית העשירה שלו, עבור רשימה, שלא היה בטוח שתעבור את אחוז החסימה. "בשלב זה הכול עוד נראה לי כמו משחק חברתי לא-מחייב, בו משתתפים אנשים מכובדים, המשתעשעים בכך שהם אומרים זה לזה משפטים כבדי ראש, על כך שצריך לשנות את המדינה".
13 שנה אחרי, קופץ בנו של טומי לפוליטיקה, מתבסם מניחוח הסקרים, המבטיחים לרשימה בראשותו 15 מנדטים ויותר.
למרות הסקרים, יאיר לפיד לוקח סיכון. הקריירה שלו, כשדר וככותב טור, בטוחה הרבה יותר ממה שצפוי לו בשדה המוקשים, המכונה הפוליטיקה הישראלית.
לפיד נכנס עכשיו בקלות למשבצת ה"סוס הלבן", המאפיינת כל מערכת בחירות בישראל. אותה דמות חדשה שקהל המאוכזבים מהמפלגות הקיימות נוהים אחריה. לפיד, בטוריו בעיתון ידיעות אחרונות, בהופעותיו בערוץ 2 ובאירועים פומביים, הרבה לדבר על חינוך, על סדר יום אזרחי, על עתיד טוב יותר.
ככה אי-אפשר לרוץ בבחירות בישראל. מי אתה יאיר לפיד, ישאל עצמו הבוחר הישראלי? סוציאליסט או קפיטליסט? בעד הידברות וסובלנות או אנטי-חרדים כמו אבא טומי? הדימוי של הישראלי היפה והאהוב תורם אולי לפופולריות, אך הוא בשום אופן איננו סדר יום פוליטי.
"מאמי לאומי" יכול לקריין חדשות בקול סמכותי, ובה בעת נעים ומרגיע, אבל הבוחר עשוי לדרוש מלפיד יותר: איפה הוא בוויכוח סביב היחס לאבו מאזן שאחרי ההסכם עם החמאס? מה הוא חושב על אופציות התקיפה באיראן? היש לו פתרון למצוקת הדיור של זוגות צעירים? ואם אפשר, תוך פירוט איך אפשר ליישם את כל הרעיונות היפים.
אפקט לפיד
עם כל הכבוד לסדר יום של חינוך, יש כאן מדינה עם בעיות ביטחוניות לא פשוטות. לפיד יצטרך לאמץ, או לחשוף, עמדות מדיניות. ורצוי בהקדם.
נתניהו, שהבין כבר מזמן שבאולפן ערוץ 2 מחמם מנועים מי שרואה עצמו כשר החינוך הבא, דאג למשוך למועמד לפיד את השטיח מתחת לרגליים. לפוליטיקאי לפיד יהיה קצת יותר קשה לבקר את נתניהו, אחרי שהוביל והנהיג חוק חינוך חינם לפעוטות בני שלוש. אם נתניהו דואג לחינוך, מה בדיוק תציע רשימת "יאיר לפיד לישראל טובה יותר"?
הוא יכול לרוץ על כרטיס אחד: אנו, הלא-פוליטיקאים, באים לשנות את הסדר הקיים. הפוליטיקאים מכל המפלגות נכשלו, המחאה החברתית הראתה זאת, והגיעה העת למפלגה נטולת עסקנים. לא בטוח שגישה זו תתפוס, אבל שווה לנסות.
על-פי כל הפרסומים, לפיד רצה להמתין עוד על כורסת המגיש, בטרם יקפוץ לבריכה הפוליטית העכורה. מבחינה זו הוא צודק. כשעיתויה של מערכת הבחירות אינו ברור עדיין, והנושא המרכזי של מערכת הבחירות אינו ידוע, עדיף לחכות. זה לא יהיה אותו לפיד אם הנושא החברתי ישלוט במערכת הבחירות, או הנושא הדתי-חילוני. ואולם, אם סוגיות ביטחוניות ישלטו בקמפיין וסדר יום אזרחי לא יתפוס, עשויה להיווצר בעיה לפוליטיקאי החדש.
רשימה של 20 מנדטים עשויה לחבל במעמד כל המפלגות החילוניות כמעט. כן, גם בליכוד. בימים הקרובים יבדקו המפלגות השונות במי נוגסת רשימת לפיד. אם יגלה נתניהו, שאין מומחה ממנו בקריאת סקרים, שהליכוד עשוי להיפגע מ"אפקט לפיד", הוא עשוי למצוא את עצמו באותה סירה עם יריבתו הפוליטית: ציפי לבני.
האינטרס המשותף שלהם יהיה אז, לדחות את הבחירות ככל שניתן. לתת ללפיד להתייבש קצת בטרם ייפתחו הקלפיות. אחרי הימים האחרונים צפויים שבועות לא פשוטים. לפיד לא יוכל לרכז תשומת לב ציבורית ותקשורתית במשך חודשים. הפוליטיקאים אוהבים לקרוא לזה "תהליך בלתי נמנע של שחיקה".
הכותב הוא מגיש "הכול דיבורים" ברשת ב' של קול ישראל, ופרשן פוליטי