מנכ"ל התעשייה האווירית, יצחק ניסן, יפרוש בסוף השנה מתפקידו, עם הגיעו לגמלאות - כך סיכם בימים האחרונים עם יו"ר החברה, דב בהרב. ניסן, שעלות שכרו עומדת על 80-90 אלף שקל, הביע רצון להאריך את תקופת כהונתו כמנכ"ל, אך בהרב סירב להיעתר לבקשתו. בהרב, שנכנס לתפקיד היו"ר רק לפני חודשים ספורים, מתכוון למנות בימים הקרובים ועדת איתור מיוחדת שתחפש מחליף לניסן. לפי הערכות, החברה מבקשת לגייס מנכ"ל מתחום הפיננסים, וזאת אף שגם לבהרב, ששימש בעבר מנכ"ל ונשיא חברת אמדוקס, אין ניסיון ורקע בתחום הביטחוני.
ניסן עצמו אמר היום בישיבת הדירקטוריון: "בכהונתי, תע"א עברה שינוי בתרבות החברה, שהדגיש התנהלות עסקית, חדשנות ושמירת היתרון הטכנולוגי תוך התמקדות בייזום פרויקטים מערכתיים רחבי היקף. התנהלות זו הובילה למהפך בתוצאות העסקיות שלהחברה".
"הדחה? לא יעלה על הדעת"
מאז נכנס בהרב לתפקיד היו"ר, התאפיינו היחסים בינו לניסן במתח סמוי ובחשדנות הדדית. גורמים המקורבים לבכירים העריכו כבר לפני זמן רב כי הפיצוץ בין השניים הוא רק עניין של זמן, בעיקר על רקע חוסר אמונו של בהרב ביכולתו של ניסן להוביל את התעשייה האווירית לקראת תהליך ההפרטה שעומד לפתחה בשנים הבאות ולהכין סל תגובות לירידה הצפויה בביקוש למערכות נשק בעולם, בעקבות המשבר בשווקים.
ניסן (66) יגיע לגיל פרישה בסוף השנה. מבחינתו, הוא מסוגל וראוי להמשיך לכהן בתפקיד המנכ"ל. לנגד עיניו עומד קודמו בתפקיד, משה קרת, שפרש לגמלאות בגיל 72. עם זאת, בהרב לא התרשם מתוכניותיו של ניסן ובעצם החלטתו שלא לחדש את החוזה שלו עם התעשייה האווירית, יש כדי לקבוע מדיניות חדשה בחברה: סוף לבית הגידול של דינוזאורים הפורשים מהמערכת בגיל מופלג.
למרות המתח הסמוי והממושך בין השניים, הקפידו בהרב וניסן לשדר כלפי חוץ אווירה של "עסקים כרגיל", ובחודשיים האחרונים אף הכחישו בתקיפות ידיעות על כוונה לשינויים בצמרת תע"א. בסביבת בהרב אף היו שאמרו כי "מהלך להדחת ניסן לא יעלה על הדעת כי הוא איש מכירות מצוין, מה גם שבהרב חדש בתפקיד וירצה איש מקצוע שמכיר את החברה".
"ניסן נמצא בשיא"
ניסן, מצדו, פגוע וכועס. היום הוא אמנם הקפיד לשמור על פנים חתומות ולא להסגיר את תחושותיו, אך כמה בעלי תפקידים בכירים בתעשיות הביטחוניות ובמערכת הביטחון הביעו תמיהה על המהלך של בהרב, בייחוד על רקע העובדה שרק אתמול בערב דיווחה החברה לבורסה על עסקת ענק בהיקף של 1.1 מיליארד דולר למכירת מערכות נשק מתקדמות למדינה באסיה - עסקה שתגדיל את צבר ההזמנות של תע"א לכ-10 מיליארד דולר. ניסן התייחס היום לעסקה ואמר כי "החוזה הנוכחי, ומספר חוזים דומים שנחתמו בעבר, הביאו את צבר ההזמנות של החברה לשיא של כל הזמנים".
בכיר באחת החברות הביטחוניות, התייחס לפרישתו הצפויה של ניסן ואמר ל"גלובס" כי "להביא עסקה כזאת זה לא פשוט, לא בשוק הנוכחי, לא במצב הכלכלי של היום וספק אם כל אחד שיבוא לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית יצליח להביא משהו כזה. ספק אם ניסן אמר את המילה האחרונה בקריירה שלו. הוא נמצא בשיא והוא עוד ישתלב באחת החברות הגדולות במשק".
על רקע ההתפתחויות, דירקטוריון החברה התכנס היום ועודכן בפרטי הסיכום שבין בהרב לניסן. לדברי תא"ל (במיל') רן פקר, חבר דירקטוריון תע"א, "ניסן הודיע כי יסיים את תפקידו ב-30 באוקטובר, בהגיעו לגיל פרישה. יש לו זכויות רבות בחברה והוא שימש בה בשורה ארוכה של תפקידים במהלך כל 30 השנים האחרונות. אין ספק שניסן הוא מערכת השיווק של תע"א והביא לחברה מגה-פרויקטים במשך שנים ארוכות, במדינות כמו אסיה ובמזרח הרחוק, שעל רבות מהן אסור לדבר בכלל. הוא היה יכול להיות טייס קרב מצוין כי כשהוא ננעל על המטרה - הוא מסרב להרפות ומחזיק בה בשיניים", אמר היום ל"גלובס".
ניסן סוגר קדנציה בעסקת מיליארדים באסיה
רק אתמול דיווחה תע"א לבורסה על עסקת ענק בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר, שנחתמה בימים האחרונים עם מדינה באסיה. העסקה, שקידם בחודשים האחרונים המנכ"ל יצחק ניסן, כוללת מכירת מערכות של מטוסים לא מאוישים; טילים מתקדמים להגנה אווירית ולהתקפה; מערכות לאיסוף מודיעין ומכ"מים להתרעה ועוד. בתע"א מסרבים לחשוף את שם המדינה שאיתה נחתמה העסקה. לדברי גורמים במערכת הביטחון, מדובר במדינה שלא נעשו עמה עדיין עסקות נשק בהיקף מהותי. עפ"י מתווה העסקה, המערכות של תע"א יימסרו לצבא המדינה האמורה ולגופי הביטחון שלה במהלך ארבע השנים הקרובות.
בתוך כך, בחודשים הקרובים התעשייה האווירית צפויה להאיץ את המשא ומתן שהיא מקיימת זו תקופה ארוכה עם צבא הודו, במסגרת עסקה להספקת מערכות טילים, בהיקף של יותר ממיליארד דולר. על פי הערכות בשוק הביטחוני, הודו עתידה להכריע בנושא בתוך כמה חודשים - תחזית הגורמת לתכונה בכמה חברות ביטחוניות, המגלות בעסקה זו עניין רב.
בעבר, התעשייה האווירית כבר עשתה עסקת ענק עם צבא הודו, כשמכרה לו מערכות של טילי הגנה מסוג "ברק", בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר.