תנועת הנוסעים הגוברת ברכבות עלולה ליצור כבר ב-2015 עומס כבד על שלוש מסילות הברזל בנתיבי איילון, בין תחנת ההגנה לתחנת האוניברסיטה בתל אביב. לחברת נתיבי איילון יש תוכנית לבנות עוד מסילה, אבל לא בטוח שהיא התוכנית הטובה והזולה ביותר.
נוכח ההבנה ששלוש המסילות הקיימות לא יעמדו בלחץ, מקדמת נתיבי איילון הוספה של מסילה רביעית באיילון ובכביש 1 עד לוד. לדברי אנשי החברה, בתוך שלוש שנים הם יעבירו החלטה בוועדה לתשתיות לאומיות, והפרויקט יהיה בשל לביצוע בעוד כחמש שנים. אולם על פי גורמים במערכת תכנון התחבורה, ארבע מסילות ברזל באיילון לא יספיקו בטווח הארוך; יש לבנות שש מסילות ברזל, ואיתן גם מנהרות תשתיות מודרניות.
הבעיה: פקק של רכבות
בקטע שבין תחנת ההגנה לתחנת האוניברסיטה, קיימות כיום שלוש מסילות ברזל, ובטווח הארוך צפוי בו פקק של רכבות: בדרום פועל הקו הדרומי לראשון לציון, שבקרוב יגיע ליבנה ואחר כך לאשדוד, וב-2015 צפויים להיתוסף בקו זה 14 מיליון נוסעים. בעוד חודשים ספורים יסתיים גם פרויקט שדרוג והכפלת המסילה לבאר שבע, ונקבל קו מהיר (160 קמ"ש) ת"א-רמלה-לוד-נען-באר שבע. במזרח החלו קידוחי המנהרות בקו המהיר ת"א-נתב"ג-מודיעין-ירושלים. בצד הצפון-מזרחי פועל הקו ת"א-בני ברק-ראש העין-כפ"ס. בצפון פועל קו ת"א-חיפה, ונוסף על שתי המסילות הקיימות מתוכנן זוג מסילות לרכבות מאסף. למעשה, על תחנת האוניברסיטה יהיה לשרת ארבע מסילות, ומאוחר יותר שש מסילות.
התוכנית: מינהור יקר בהרבה
היום כבר ברור שהמינימום ההכרחי בטווח המיידי הוא בניית מסילה רביעית, על חשבון התעלה שבה עוברים מי נחל איילון בדרכם לירקון. באשר למים שמגיעים מהרי יהודה בנחל איילון בימים גשומים, חלק מהם ייאגמו זמנית בבריכות גדולות בפארק שרון (חירייה). מי הנחל ינותבו לצינור תת-קרקעי בקוטר 10 מטרים, שיונח מאיילון לכיוון מערב, מתחת לשכונת עג'מי ביפו, בנתיב הטבעי של האיילון לים. לא ברור אם הצינור ימשיך לעומק הים (תהליך יקר ומסובך) או ישפוך את המים בחוף עצמו. כנראה בגלל שיקולי עלות, ירד מהפרק הרעיון של החדרת המים למאגרי תהום. מי הגשמים של תל אביב וגבעתיים, שיזרמו ברחובות לאיילון, ינוקזו לצנרת לפני שפיכתם לערוץ.
כדי לקדם בנייה של שש מסילות, הפתרון לטווח הארוך, יש להביא בחשבון כי על חלקן להיות מוקמות בקומות כפולות: במפלס הקרקע יוקמו ארבע מסילות ברזל, ובמפלס התת-קרקעי יוקמו שתי מסילות ברזל נוספות ובצדן מנהרות תשתיות (ראו איור).
נראה שהתוכנית של נתיבי איילון - לטפל קודם בטווח הקצר ולהקים ארבע מסילות ורק אחר כך להוסיף עוד שתיים - תהיה יקרה יותר. כעת, כשאפשר לחפור בשיטות רגילות, מחיר העבודה הקבלנית יהיה נמוך. אם העבודה להקמת שתי המסילות במפלס התת-קרקעי תידחה, כאשר כבר יתקיימו ארבע מסילות עמוסות, תידרש עבודת מינהור יקרה ומסובכת בהרבה.
המלחמה על פארק שרון
מקום נוסף שחשוב מאוד להקים בו מסילה הוא שטח ההפרדה במרכז כביש מספר 1, ארבעה קילומטרים ממחלף גנות עד הכניסה לעיר, שבו יש שלוש מסילות רכבת. לכאן מתנקזות שתי המסילות בקו ירושלים-מודיעין-נתב"ג-ת"א; שתי המסילות בקו באר שבע-קרית גת-נען-לוד-רמלה-ת"א; ויש להתכונן גם לשתי המסילות בקו המהיר ת"א-ירושלים A1.
כדי למנוע פקקים בקטע זה וכדי להסדיר את הכניסה המזרחית של המסילות לתל אביב, יש להוסיף מסילה רביעית בצד השלוש הקיימות. השאלה היא מאיזה צד של הכביש מוטב לקחת את רצועת הקרקע לצורך הרחבת המסילות.
הבעיה המרכזית היא 30 בתים ביישוב אזור, שנבנו בשטח שהיה מיועד להרחבת המסדרון התחבורתי. לאורך עשרות שנים, הרשויות לא נקפו אצבע בעניין, וכעת מלחמה משפטית ממושכת עם הדיירים, בדרישה שיתפנו מהקרקע, לא בהכרח תשיג ניצחון משפטי בזמן סביר.
אפשרות אחרת היא להשתמש ברצועת קרקע של 20 מטר מפארק שרון, לאורך ארבעה קילומטרים, בצד השני של כביש 1. השימוש ברצועה מפארק שרון לא יוביל למלחמה משפטית, אולם אחרי מלחמה קשה כל כך לטובת איסור בנייה בפארק, במערכת התכנון נמנעים מלגעת בפארק אפילו בפינצטה, שמא יקפצו הנדל"ניסטים (למשל חוות הזרע) וידרשו ליהנות גם הם מבנייה בפארק שרון. משרד התחבורה והוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) עדיין לא הכריעו בשאלה זו.
