בראיון ראשון ל-CNBC מאז שנכנס לתפקידו, ראש ממשלת יוון לוקאס פפדמוס טען בתוקף כי הפתרון למשבר הפיסקאלי של יוון אינו טמון בהיפרדותה מגוש האירו וחזרה אל מטבע הדראכמה. כמו כן, פפדמוס הביע ביטחון מלא ביכולתה של מדינתו לפרוע את חובותיה, זאת למרות שבאופק ניצב מכשול רציני בדמות פרעון חוב בהיקף של כ-14.5 מיליארד אירו, אותן יוון תהיה חייבת לפרוע במארס הקרוב, אחרת תעמוד בפני חדלות פרעון.
נזכיר, יוון היא למעשה המוקד המרכזי במשבר החוב האירופי, שכן לקריסתה יהיו השלכות רבות על הכלכלות של מדינות הגוש האירופי ואף על הכלכלה הגלובלית. לכן, משקיעים וקובעי מדיניות בכל העולם עוקבים מקרוב אחר פפדמוס והצעדים שהוא נוקט בכדי לחלץ את המדינה ממשבר החוב.
כדי להיחלץ מהמשבר, יוון תהיה חייבת לקבל את הסיוע של מוסדות החילוץ האירופים, אך לפני כן עליה יהיה לעמוד בשני תנאים מרכזיים שהציבו לה מדינות גוש האירו. התנאי הראשון מתייחס לסקטור הפרטי הכולל בין היתר בנקים, קרנות גידור ובתי השקעות, שמחזיקים באג"ח של ממשלת יוון בהיקף של יותר מ-206 מיליארד אירו, אותם יצטרך פפדמוס לשכנע ולהסכים ל"תספורת" בהיקף של יותר מ-50%.
התנאי השני מתייחס לנכונתו של פפדמוס להעביר מעין תוכניות צנע נוספות בהיקפים של מיליארדי אירו ולטווח של ה-4 שנים הקרובות. האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הציבו את שני התנאים הללו, לפני שיזרימו ליוון חבילת חילוץ שניה בהיקף של 130 מיליארד אירו. "מטרתנו היא להשלים את שני התנאים הללו ואני בטוח כי נוכל לעשות זאת כפי שהוכיח העבר", אמר פפדמוס.
ביום ו' החולף, בבואו למלא אחר התנאי הראשון, פפדמוס נתקל בקשיים, שכן המשא ומתן שניהל עם הסקטור הפרטי לגבי ה"תספורת", עלה על שירטון כאשר קרנות הגידור והבנקים ביקשו הפסקה מהשיחות כדי שיוכלו לעשות הערכת מצב. יחד עם זאת בראיון טען פפדמוס כי "במהלך השבועות האחרונים הושגה התקדמות משמעותית במשא ומתן עם הסקטור הפרטי ואנו קרובים להסכם יותר מאי פעם".
לפי הפתרון שמתגבש עם מחזיקי האג"ח היווניות, הוצעו להם 15 סנט במזומן על כל 1 אירו שהם מחזיקים ועוד 35 סנט באמצעות גילגול חוב, על כל 100 סנט שהם מחזיקים. לנוכח הפתרון המוצע, מדינות רבות בגוש האירו חוששים שרק חלק קטן מהסקטור הפרטי יקבל את ההסכם ובכך יגרור את יוון לחדלות פרעון.