גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עיניים פקוחות לרווחה

שחר של סדר יום חדש: הרחק מלב הפריים טיים ומתשומת הלב של הזכיינים, הפכו תוכניות הבוקר של רשת עם אברי גלעד והילה קורח, ושל ערוץ 10 עם אורלי וילנאי וגיא מרוז, לחממות לנושאים חברתיים

לדירוג 100 המשפיעים בתקשורת של "פירמה"

בקיץ 2011 השתלהבה התקשורת מרוח המהפכה החברתית ואף שלהבה אותה. בדיעבד נראה שללא ההזדהות הכמעט טוטאלית של רבים מאמצעי התקשורת לא הייתה מצליחה המחאה החברתית להוציא מאות אלפים אל הרחובות. אבל בסתיו 2011, אחרי שהאזרחים חזרו לשגרת העבודה בתום החופשות והחגים, ואחרי שהממשלה מסמסה את הנושאים החברתיים גם התקשורת זנחה את המחאה. בהפגנה האחרונה, שנערכה בסוף אוקטובר, מיעטו כלי התקשורת לעסוק.

לאחר חודשיים, שבהם אייטמים חברתיים שודרו בהמוניהם בכל שעות היום, נותרו הזירה החברתית ומצוקותיה כמעט מחוץ לפריים. נראה שיש משבצת זמן אחת, מעין חממה חברתית, שנותרה במודע מתחת לרדאר של מקבלי ההחלטות. שם ממשיכה המחאה לחיות, לשגשג ולבעוט. זוהי רצועת השידור של תוכניות הבוקר.

הסיבה הראשונה לכך, על פי אברי גלעד, מגיש "העולם הבוקר" של רשת, היא קהל היעד של תוכניות הבוקר. "קובעי המדיניות מכוונים כיום את הצפייה רק לילדים ולנוער, ולמעשה אין כמעט תכנים למבוגרים ובטח לא למבוגרים ממש", מנתח גלעד. "תוכניות הבוקר נותרו התוכניות היחידות שצופה בהן רק אוכלוסייה מבוגרת. זאת אומרת שהמנחים, המגישים, השחקנים והמפרסמים לא צריכים לפנות לכל הקהלים, בגלל שבתוכניות האלו צופים מגיל 35 צפונה ועיקר הצופים הם בסביבות גילאי 50-70. לאנשים בגיל זה אפשר לייצר צפייה שהיא יותר קלאסית בתכנים ובאופן ההגשה. לא צריך להתחנף לצופים ולייצר כל מיני גירויים בכל כמה שניות או דקות במטרה להשאיר אותם מחוברים. מספיקה שיחה טובה ומעניינת".

בלי לתת בראש על הבוקר

עליזה אריה ארנון, עורכת תוכנית הבוקר של ערוץ 10, "הבוקר עם אורלי וגיא", מסכימה עם גלעד, אם כי לטעמה, גם הקהל של הפריים טיים מוצא עניין בנושאים חברתיים, אלא שהכל עניין של הרגלים. "בעבר יכולנו לראות בלב הפריים טיים את הבעיות החברתיות הבוערות ביותר בכתבות מקיפות, והרייטינג לא צנח", אומרת ארנון. "כיום הצופה רגיל לקבל בשעות הפריים טיים משיב נפש אחר, שהוא יותר מהעולם של הקומיק-ריליף.

"בשעות הערב והלילה, אחרי יום קשה ועמוס, הצופה מעדיף לצפות ב'מאסטר שף' ולהניח למוח שלו לנוח קצת. עם זאת, יש הדחקה והדרה של חומרי ההארד קור, שכבר לא מוצאים להם מקום בלב הפריים. זאת הסיבה העיקרית לכך שהאייטמים החברתיים שנוגעים לאזרח הקטן הפכו להיות מנת חלקן הבלעדית כמעט של תוכניות הבוקר. וגם זה לא של כולן".

תום כספי, עורך "העולם הבוקר", מסביר מדוע התרגלנו לראות את הנושאים החברתיים מחוץ לתחום הרייטינג. "עד המחאה החברתית הנושאים האלה לא היו מאוד סקסיים. הם הפכו לכאלה בין היתר הודות לכך שמובילי המחאה היו אנשים שנראו טוב והצליחו לסחוף מדינה שלמה, והתקשורת הייתה איתם. אז לפריים טיים זה היה נורא סקסי ונורא מעניין ובעיקר נורא מצטלם טוב, אבל זה חלק קטן מאוד ממה שנקרא 'סוגיות חברתיות'.

"הנושאים החברתיים נתפסים, ולא בצדק, כנושאים לא מעניינים שלא מביאים קהל צופים. אני אומר 'לא בצדק', כיוון שאני רואה את הרייטינג של התוכנית לפי דקות, ואני יודע שהנושאים הללו לא מורידים את הרייטינג. ובכל זאת, זאת התפיסה, ומה לעשות שבטלוויזיה המסחרית רייטינג הוא אחד השיקולים המכריעים?".

גם גיא מרוז, מגיש תוכנית הבוקר בערוץ 10, מסכים ש"המחאה החברתית של הקיץ הוכיחה מעל לכל ספק שנושאים חברתיים מעניינים מאוד את הציבור ויכולים לעשות רייטינג יפה מאוד".

בשבילו ובשביל זוגתו לתוכנית ולחיים, אורלי וילנאי, תוכנית הבוקר היא משבצת עם הרבה זמן והרבה חופש פעולה, שני משאבים נדירים. "כבר בהתחלה כשעלינו לאוויר", נזכר מרוז, "אמרתי שאנחנו לא עושים תוכנית 'בוקר' אלא תוכנית בבוקר, כלומר תוכנית שעוסקת בנושאים האקטואליים שעל סדר היום פלוס דברים שמעסיקים את שנינו כבר המון שנים, מניצולי שואה ועד המחאה החברתית. לא אמרנו לעצמנו 'אוקיי, יש לנו תוכנית בוקר ולכן נעשה בה תכנים חברתיים', אלא פשוט הבאנו את העיתונאים אורלי וגיא לשעות הבוקר. תמיד עסקנו בנושאים האלה ולכן נראה לנו הכי טבעי בעולם לעסוק בתכנים האלו גם בתוכנית הבוקר".

לפני שקיבלה ארנון פנייה לערוך את "הבוקר עם אורלי וגיא", היא עבדה שנים רבות בקשת ורשת, שם שימשה במשך שש שנים כמנהלת דסק אקטואליה ואף הייתה עורכת "משעל חם". "נעניתי לפנייה לבוא לערוץ 10 כי חשבתי שעם עיתונאים כמו אורלי וילנאי וגיא מרוז אני אוכל לעשות משהו שבמונחים שלי יהיה בעצם משבצת פריים טיים", אומרת ארנון. "זה ממש לא היה במקרה שבערוץ החליטו לקחת שני טאלנטים של פריים טיים, שידועים כעיתונאים עם אג'נדה חברתית מאוד-מאוד ברורה, לוחמים חברתיים ואקטיביסטיים, שמצוקות הפרט באמת מעניינות אותם.

"ישבנו באופן מאוד אינטנסיבי כדי לפצח את הדבר הזה שנקרא 'תוכנית בוקר', באופן שנוכל להגיש תוכנית אינטליגנטית שתעסוק בדברים שמעניינים את אורלי וגיא. לשלושתנו היה ברור שאנחנו לא הולכים לעשות תוכנית לייף-סטייל שפונה לעקרות בית במטרה להציג ולמכור להן ליפסטיק כזה או אחר".

לדבריה, "הצפייה של הבוקר מאוד שונה מאופי הצפייה של שעות הערב, ולכן היינו צריכים למצוא נוסחה שתשלב בין חוליי המציאות לבין הפתרונות, והכל בנעימות של בוקר, כי אף אחד לא רוצה לחטוף בראש על הבוקר, 15 דקות אחרי שהוא מתעורר. כיום, אם בוחנים את הליין-אפים שלנו, אפשר לראות בקלות שבין 60 ל-70 אחוז מהם הם נושאים חברתיים".

הבמה של מודרי הפריים טיים

חופש הפעולה שמעניקה משבצת הבוקר אינו דבר מובן מאליו. "ברשת אנחנו מקבלים חופש כמעט מלא לעשות מה שאנחנו רוצים מבחינת האג'נדה והתכנים", אומר אברי גלעד וממהר להדגיש כי הצוות "דואג לעשות רק אייטם פרומו אחד", מה שמשאיר בתוכנית שאורכה שעתיים ורבע "מרחבים אדירים של זמן", שמאפשרים לעסוק בכל הנושאים האחרים. "ממה שאני רואה ומבין", הוא מוסיף, "גם בערוץ 10 יש חופש מלא למגישים ולעורכת לעסוק בתכנים שמעניינים אותם, אבל בקשת מתערבים הרבה יותר - שם התוכנית מגויסת מאוד לצורכי קידום הזכיינית. מקשת נמסר בתגובה: "אנו שמחים שאברי גלעד נמנה עם צופיה של 'יום חדש', שגם בשנת 2011 הייתה הנצפית ביותר מבין תוכניות הבוקר".

"אצלנו וגם בערוץ 10 עובדים אנשים שהנושאים החברתיים בוערים בהם", ממשיך גלעד. "אין לנו עניין לעשות טלוויזיה סתם - זה פשוט לא מעניין אותנו. אורלי וגיא ואני והמערכת שלי וכל מי שעובד איתי, מבינים שמשבצת הבוקר היא אולי במה צנועה, אבל היא הבמה של כל מודרי הפריים טיים. כולנו עובדים בלמצוא ולהעלות כל מיני אנשים שבדרך כלל לא רואים אותם על המסך, ולטפל בנושאים שברור שהם לא סקסיים במונחים טלוויזיוניים. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב על הנושאים האלו, התכנים שאנחנו בוחרים מצדיקים את עצמם ואפשר לראות את זה גם בכך שהצפייה בתוכנית הבוקר עלתה בשנה-שנתיים האחרונות - עלייה מתונה, אבל עלייה. צופים בה יחסית הרבה אנשים וזה משיג רייטינג יפה".

* איך אתה מסביר את זה?

"אחד היתרונות הגדולים של תוכנית בוקר זה שהיא 'לא חשובה'. כלומר, היא לא נתפסת ככזאת על ידי הזכיין. ברגע שאנחנו מגיעים למדד 'החשיבות', שם יש גם התערבות בתוכן. אז בהיותנו בלתי חשובים אנחנו נשארים מתחת לרדאר. פעם בכמה זמן מישהו אומר לנו 'איזה יופי' על משהו שעשינו, וזהו. אילו היינו עושים ניסוי ומעבירים את התוכנית לשעה שבע בערב, נניח, הכל היה משתנה כי הייתה מתחילה תחרות וגם היו מתחילים לחשוב על התוכנית במושגים של 'חשיבות', ובעקבות זה היו מתחילים לחצים לקדם דברים שקורים יותר מאוחר, בשעות הפריים טיים", אומר גלעד.

"בתוכניות הבוקר ה'חשוב' הוא עדיין משמעותי. בפריים טיים כבר אין יותר 'חשוב', יש רק 'מעניין'. שתי המילים הללו כבר לא כל כך הולכות ביחד. אנשים משפיעים ופוליטיקאים נורא אוהבים לבוא לתוכניות הבוקר, כי הם מקבלים הרבה זמן מסך בניגוד לכל תוכנית אחרת. אצלנו בן אדם יכול לקבל עשר דקות, בזמן שבמהדורת חדשות הוא מקבל 12 שניות".

חופש הפעולה היחסי והזמן להרחיב ולהעמיק, יצרו נישה שהיא גן עדן לכל מי שהדיון הציבורי והפוליטי יקר ללבו. "זאת לגמרי החלטה מודעת של המערכת לעשות תוכנית בעלת מאפיינים חברתיים", מסכם תום כספי. "לפעמים אנחנו אפילו צריכים לחפש בכוח אייטמים כדי שהיא תשמור על המאפיין הזה. אנחנו רואים שזה עובד גם מבחינת רייטינג. נהוג לפעמים לזלזל בצופים, אבל אני חושב שהם דווקא מאוד קשובים לדברים האלה. אני קורא לעוד עורכים ומגישים להעז ולעשות את זה".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%