בדרכו של יאיר לפיד לכנסת ניצבים לא רק מכשולים פוליטייםף אלא גם כמה וירטואליים. לאחרונה הוא גילה, כי אם ירצה לעשות שימוש בשמו לצורך הקמת אתר אינטרנט תחת הדומיינים yairlapid.co.il או yair-lapid.co.il, הרי שהיה מי שהקדים אותו והזדרז "לתפוס" אותם.
התנהגות זו של רכישת דומיינים הזהים או הדומים לשמות ידוענים או לסימני מסחר, כדי להתחרות או כדי למכור אותם במחיר מופקע, זכתה לכינוי "פיראטיות קיברנטית" או Cybersquatting. אלא שלפיד לא צריך לדאוג יותר מדי, הוא אפילו לא יצטרך לפנות לבית משפט כדי לקבל את הדומיינים.
אמנם, בישראל אין חקיקה פרטנית שאוסרת על פיראטיות קיברנטית כמו בארה"ב, בה התנהגות חסרת תום לב שכזו נאסרה כבר ב-1999 במסגרת חקיקה פדרלית מפורשת במסגרת ה-Anticybersquatting Consumer Protection Act .אבל, פיראטיות קיברנטית מהווה הפרה של שלל דינים "קלאסיים" מתחום הקניין הרוחני - דיני סימני מסחר, גניבת עין וגזל מוניטין, הפרת זכויות יוצרים ועוד עוולות.
גם אם במקורם דינים אלה לא יועדו לעולם האינטרנט, הרי שבתי המשפט לא היססו להחילם גם על העולם הווירטואלי. כך, לדוגמא, היה המקרה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר כבר לפני עשור פסק כי שימוש בשם Cellcom כחלק משם מתחם ללא רשותה של חברת הסלולר, נעשה שלא כדין ומפר את זכויותיה.
לפיד, כאמור, אפילו לא צריך להגיע לבית המשפט. הוא יכול לפנות ישירות לאיגוד האינטרנט הישראלי. כל אדם או תאגיד הרושמים שם מתחם בישראל מכפיפים עצמם להליך יישוב סכסוכים (IL - Dispute Resolution Process), הפועל במסגרת האיגוד בכל הנוגע להקצאת שמות מתחם תחת הסיומת של ישראל (.il). גופים דומים, הפועלים גם במדינות אחרות, פועלים במתכונת שהונהגה על ידי הגוף העולמי המרכזי המסדיר את רישום שמות המתחם והכתובות באינטרנט (ICANN), ויוצרים מנגנון יעיל המאפשר הכרעה מהירה יחסית בשאלת הבעלות בשם מתחם.
כשהפונה מראה ששם מתחם שמישהו אחר רשם, דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר או לשם שיש בו זכויות לפונה, וכן כי למחזיק שרשם את שם המתחם אין זכויות לגיטימיות בדומיין וכי הוא רשם אותו בחוסר תום לב, הרי שגדולים סיכוייו של הפונה לקבל לבעלותו את שם המתחם. בעיקר, אם מי שרשם את שם המתחם התכוון לספסר בו.
כך, למשל, היה בשורה של החלטות שניתנו לאחרונה באיגוד האינטרנט הישראלי. אחת ההחלטות עסקה בעתירתה של האוניברסיטה הפתוחה כנגד הקצאת שם המתחם בעברית "co.il.האוניברסיטההפתוחה". בהחלטה זו נקבע, כי המחזיק לא ביסס את זכויותיו ביחס לשם המתחם, וכי אין לו אינטרס ביחס לשם.
עמדתו של המחזיק, כי הוא מוכן לוותר על שם המתחם תמורת "סכום סמלי" של 1,500 דולר וכי אם לא תענה בקשתו, הוא ישחרר את שם המתחם כך שיתאפשר רישומו לכל דורש, היוותה כשלעצמה הוכחה לחוסר תום ליבו ולכך ששם המתחם נרשם בעיקר לצורך מכירתו.
מקרה דומה התעורר בעניינה של חברת Reebok אשר עתרה כנגד הקצאת שם המתחם בעברית ".co.ilריבוק". במקרה זה נקבע, כי שם המתחם נרשם בחוסר תום לב על ידי המחזיק, ללא כל זכות לגיטימית וכדי להפיק רווח כספי על חשבונה של החברה. התוצאה, שוב - שם המתחם הועבר לידיה של Reebok.
מקרה נוסף היה בעניינה של Wikimedia Foundation Inc, המפעילה את אתר ויקיפדיה. Wikimedia עתרה כנגד הקצאת שם המתחם wikipedia.co.il לידי מחזיק חסר ענין מובהק בשם. בירור העלה כי השימוש של המחזיק בשם המתחם נעשה ללא רשות, בחוסר תום לב , במטרה למשוך תנועת גולשים בכדי להשיג רווח מסחרי ותוך יצירת חשש להטעיה באשר לחסות של Wikimedia על האתר. העתירה התקבלה ושם המתחם הועבר לידי Wikimedia.
על רקע דברים אלה והמגמה הברורה של בתי המשפט והגופים המפקחים על הקצאת שמות מתחם (בארץ ובחו"ל) להילחם כנגד גזלני שמות מתחם, נראה שלפחות בכל הנוגע לתפיסת שם שמות המתחם, ניצחונו של יאיר לפיד מובטח.
■ עו"ד גיא קדם הינו שותף בגדעון קורן ושות', והוא מתמחה בדיני אינטרנט ובקניין רוחני.