במלחמת ששת הימים היה לנו צבא חלש, וניצחנו בקלות אויבים חזקים - בעוד שבמלחמת יום הכיפורים היה לנו צבא חזק ואויב חלש, "ותראו מה קרה" - דברי שר הפנים אלי ישי השבוע. ולמה זה קרה? במלחמה הראשונה, הסביר ישי, נשאנו עינינו אל בורא עולם; במלחמה השנייה, יום הכיפורים, אמרנו "כוחי ועוצם ידי". ואז הקדוש ברוך הוא אמר לנו, "כוחי ועוצם ידי? בואו נראה מה יהיו התוצאות".
דובר לא מעט על הפגיעה במשפחות השכולות ובכלל הציבור. אני רוצה לדבר פה על הפגיעה באלוהים. קודם כול, ישי מייחס לו התנהגות אינפנטילית, עושה ממנו יצור החושב במושגים של ילדי גן, אולי גנון. "הוא אמר שהוא לא זקוק לי, אז אני אראה לו". אנשים שכך חושבים ונוהגים - מקובל לשלוח אותם לטיפול פסיכולוגי, אולי פסיכיאטרי.
ההתנפלות של ישי על אלוהים אינה מסתיימת בזה. אם אלוהים קובע את התייחסותו לאנשים וללוחמים לפי החלוקה בין אלה הנושאים אליו עיניים לבין אלה שלא - אז מה עם ההרוגים והפגועים החרדים, הדתיים, המסורתיים, המאמינים? אלה הנושאים עיניהם לשמים בוקר וערב, כל יום?
העובדה שגם אלה נפגעו ונהרגו מובילה למסקנה כי אלוהים לא עובד כמו שישי אומר, והוא בכלל לא מבחין בין נושאי עיניים לבין מישירי מבט. מבחינתו, על-פי ישי, כולם אותו דבר. כלומר, אלוהים מחזיר למאמיניו רעה תחת אמונה. כך, בכל אופן על-פי ישי.
עד המדינה הנדיבה
ספק אם אי-פעם שולמו סכומים כאלה לעד מדינה כלשהו במדינה, ונראה כי גם מחוץ לישראל אלה סכומים לא שגרתיים. הכוונה לעד המדינה במשפט הולילנד. הפרקליטות מנמקת את הסכמתה לשלם סכומים של מאות אלפי שקלים ולתת חסינות מפני תביעות בכך שעד המדינה מסר חומר מרשיע מן הסוג המצדיק לתת לו כמעט כל מה שהוא רוצה.
הנאשם הבולט בתיק הוא אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר. זה כשלעצמו מהווה צידוק לכאורה לשלם הרבה, אפילו הרבה מאוד. למדינה ולאזרחיה בהחלט יש אינטרס בהרשעתה של אישיות כה בכירה, אם זו באמת סרחה. אם יש בידי עד המדינה להוביל להרשעת אולמרט והאחרים, ובעיקר אם אין דרך אחרת להוכיח את ההאשמות בתיק - אז עד המדינה שווה כל אגורה.
הפרקליטות, על-פי הודעתה לעיתונות השבוע, משוכנעת כי זה אכן המצב. היא מבטיחה כי עשתה את כל הבדיקות הנחוצות לגבי אמינות העד לפני שחתמה איתו על הסדר הטיעון. אין סיבה להטיל בכך ספק.
השאלה היא כמה משקל ייתן בית המשפט לשאלת האמינות כאשר מדובר בתשלומים כה חריגים. כלומר, מדובר באדם שנכנס למצוקה כלכלית קשה, וזו הסיבה שבגללה הפך לעד מדינה. הוא פשוט זקוק לכסף. ושופטי בית המשפט, וגם הציבור, בוודאי ישאלו את עצמם, האם אדם במצב כזה לא יהיה מוכן לומר כל דבר תמורת הסכם טיעון כה נדיב המשמש לו עוגן הצלה כלכלי ומשפטי?
אין ספק כי פרקליטי הנאשמים יעשו משאלה זו עניין גדול. צריך לקוות שהם ימצאו את הפרקליטות מוכנה לאתגר הזה.
הנסיך והפסיון
בעלה של מלכת בריטניה, הנסיך פיליפ בן ה-90, לקה לא מזמן בלבו. התקינו לו מכשיר, ונאסר עליו לעסוק בציד הפסיונים האהוב עליו. "הדוכס אוהב את הזמן הזה בשנה, וזו מכה מבחינתו", אמר מקור באחוזת הציד סנדרינגהם על האיסור.
אני מאמין שגם הפסיונים, שלא עשו שום רע לנסיך, אוהבים את הזמן הזה של השנה. לכן המכה של הנסיך היא יום חג לפסיונים - וגם לכל מי שרואה בהרג בעלי חיים לשם תענוג מעשה ברברי.
matigolan@globes.co.il