בעימות האחרון בין הרשויות המקומיות למשרד הפנים על ההנחות בארנונה, נשכחה הוועדה הציבורית לרפורמה בארנונה, שמונתה במארס 2007 והמלצותיה טרם נידונו בממשלה. יו"ר הוועדה, עו"ד אודי ברזילי, מהדמויות המובילות בתחום המיסוי ומי שהיה מבכירי מס הכנסה וחבר בוועדות לרפורמות במיסוי הכללי ובמיסוי מקרקעין, נוהג לומר שאין סיכוי להעביר במדינה הזאת רפורמות גדולות בתחום המיסוי, רק רפורמות קטנות. בשנה החמישית לתחילת עבודתה של הוועדה שבראשותו, האבחנה שלו מקבלת אישוש.
הוועדה מונתה במארס 2007 על ידי שר הפנים אז, רוני בר-און. לצד ברזילי היו"ר מכהנים בה שבעה חברים: שני נציגים ממשרד האוצר, שניים ממשרד הפנים ושניים ממרכז השלטון המקומי. מכל הוועדות העוסקות בענייני מיסוי, זו הסתובבה בשדה המוקשים המסוכן ביותר מבחינה פוליטית. הסיבה ברורה: מסקנותיה נוגעות באופן ישיר למערכת היחסים בין שר הפנים לראשי העיריות והרשויות המקומיות: שר הפנים הוא שמאשר את צווי הארנונה שמכינות העיריות, ויש לו אינטרסים משלו, כגון מתן הנחות ופטורים לאוכלוסיות מסוימות, המוערכים בכ-2.2 מיליארד שקל בשנה.
ועדת ברזילי הציעה צו ארנונה אחיד במבנה ובתוכן, ולהעביר את שיקול הדעת העיקרי משר הפנים לרשויות, אלא שזהו אחד המוקשים העיקריים בדרך ליישום ההמלצות. המלצות ועדת ברזילי הגיעו בשלוש השנים האחרונות שוב ושוב לדיונים מוקדמים אצל שרי פנים ואוצר, יצאו מהמגירה וחזרו אליה, אבל לאישור הממשלה טרם הובאו.
"מדובר בהגנה על הכוללים"
"התברר לנו", אומר חבר בוועדה מטעם משרד האוצר, "שהתעניינות השרים בהמלצות הפכה לאפסית לאחר שהבינו שלא יוכלו להפיק מהן תועלת פוליטית". חבר אחר בוועדה, מהשלטון המקומי, אמר כי "את אלי ישי עניינו רק ההנחות למגזרים שחשובים לו, והוא התנגד למגמה שלנו לצמצום דרסטי בהנחות. הוא גם דחה את דרישתנו לשקיפות ולדיווחים מפורטים במוסדות לימוד המקבלים הנחות ופטורים, וברור לנו שמדובר בהגנה על הכוללים של האברכים".
"כדי שדוח של ועדה יעבור", אומר היו"ר ברזילי, "צריך לקבל אותו בממשלה ומיד להעביר אותו בחקיקה, תוך שימוש בלחץ קואליציוני. דוח שמוגש ומתחילים לגביו דיונים על דיונים נדון לכישלון".
- היכן הדברים עומדים כרגע?
"בעצה אחת עם שר האוצר, יובל שטייניץ, הוסכם שההמלצות ימתינו עד לסיום הדיון הציבורי בהמלצות ועדת טרכטנברג, בתקווה שסדר היום הציבורי יתפנה להכיל ולדון גם בנושא הארנונה".
ברזיל מוסיף: "מדינת ישראל פועלת במידה רבה לכיבוי שריפות, ולכן נושא שאיננו בולט בכותרות או שאיננו דחוף מבחינה פוליטית, נדחק לשוליים. אני מקווה ומאמין שמשרדי הפנים והאוצר, המבינים לאחרונה את חשיבות הרפורמה בארנונה, יתפנו לאמץ את המלצות הוועדה וליישמן באופן מיידי".
שר הפנים, אלי ישי, מסר בתגובה לטענות שהועלו נגדו כי הוא "דוחה את הדברים מכל וכול; הגורמים המקצועיים במשרד הפנים חלוקים בעמדותיהם לגבי ההמלצות, ואי לכך עד שלא תתגבש עמדה ברורה וחד-משמעית מהגורמים המקצועיים לא יוכל השר לאשר את המלצות הוועדה. צר לנו שישנם גורמים מסוימים מאוד המעוניינים להסיט כל דיון מקצועי למגרש הפוליטי ואנו דוחים את הדברים בשאט נפש".
עיקרי ההמלצות
שיטת הארנונה / מחיר למ"ר
השאלה המרכזית הייתה מהי שיטת הארנונה הטובה ביותר. בעוד במדינות מערביות רבות המס נגבה לפי שווי הנכס, בישראל הגבייה היא לפי מחיר למ"ר. בין ההצעות שעלו: שווי הנכס יהיה בסיס הארנונה, ובכל חמש שנים בעל הנכס יציג שומה עדכנית (שיטה שתניב פרנסה לשמאים). עלה גם הרעיון לבטל לחלוטין את הארנונה העירונית, ובמקומה להוסיף למע"מ הכללי עוד 1.5%, שיועבר לעיריות. הנימוק: מע"מ הוא מס פחות רגרסיבי מארנונה, וכך ניתן לחסוך את כל מערך החיוב והגבייה. כך גם ייפתר חלק ניכר מסכסוכי הארנונה של יישובים מעוטי אוכלוסייה הנהנים מארנונה גבוהה מעסקים (למשל יישובי ים המלח והמלונות), לעומת ערים חלשות שאין להן כמעט ארנונה עסקית (דימונה, למשל). עם זאת, ראשי הרשויות החזקות, ובראשן רון חולדאי מתל אביב ומוטי ששון מחולון, התנגדו בתקיפות לרעיון והוא ירד מהפרק.
התעריפים / נטרול כוחו של שר הפנים
תעריפי הארנונה הם מקור ההכנסה העיקרי של העיריות ומקור הכוח העיקרי של שר הפנים, שנדרש לאשר כל התייקרות. הוועדה הציעה לקבוע מחירי מקסימום ומינימום שיעודכנו רק לפי המדד, בלי תוספות. כמו כן, חברי הוועדה הציעו להתיר לעיריות חלשות להוריד עוד יותר את התעריפים מתחת למינימום, כדי למשוך עסקים. למעשה, ההצעה הזאת מנטרלת את כוחו של שר הפנים ונותנת עצמאות רבה יותר לעיריות בקביעת התעריפים, ולא לחינם היא אינה מקובלת על שר הפנים.
שיטת החישוב / ברוטו-ברוטו או נטו-נטו
שיטות מדידת השטחים בעיריות אינה אחידה. למשל, בעיריות מסוימות נוקטים את שיטת הברוטו-ברוטו: מדידת שטח הנכס מהצד החיצוני של הקירות החיצוניים שלו. בעיריות אחרות נהוגה שיטת הברוטו-נטו: מדידה מהצד הפנימי של הקירות החיצוניים. ויש גם שיטת נטו-נטו: מדידה מהצד הפנימי של הקירות החיצוניים, ואפילו מפחיתים את השטח שעליו עומדים הקירות הפנימיים. ועדת ברזילי המליצה שהשטח לחיוב יהיה השטח האפקטיבי, המקביל לרישום בטאבו - ממחצית הקיר החיצוני עד מחצית הקיר החיצוני. בשטח דירות מגורים לא ייכללו מרפסות, גינות ושטחים משותפים בבניין. בנכס מסחרי - השטח לחיוב יכלול גם שטחים משותפים קומתיים, למעט מרפסות וגינות. אם ייקבע תקן על ידי הוועדה לתקינה שמאית - הוא יאומץ.
סיווגי ארנונה / מאלפים לשניים בלבד
כיום יש אלפי סיווגים שונים ומשונים, כיד הדמיון הטובה על העירייה או המועצה. אותם אלפי סיווגים הם הסתעפויות של שישה סיווגים עיקריים, וכך באותו בניין, משרד תיווך ישלם תעריף אחר מאשר עסק של מתקן תריסים ודירות מגורים.
הוועדה המליצה בשלב ראשון לצמצם את הסיווגים ובשלב שני להשאיר שני סיווגים בלבד - מגורים ועסקים.
פטורים והנחות / "תיקון שרי אריסון"
אימהות חד-הוריות: ההמלצה החד-משמעית של הוועדה בעניין זה זכתה לכינוי "תיקון שרי אריסון", כלומר, אימהות חד-הוריות לא יקבלו הנחות בארנונה באופן אוטומטי, אלא יעמדו למבחן הכנסה.
מוסדות: רק מי שינהל ספרים, יקבל אישור מס הכנסה על זכאות לתרומות ויעמוד במבחני שקיפות יהיה זכאי להנחה. ההצעה לא מקובלת על ישי.
נכס ריק: לקבוע חיוב מופחת מהיום הראשון במקום פטור מלא לחצי שנה. עוד מומלץ לבטל את הפטור לנכס לא ראוי לשימוש ולמסותו כנכס ריק.
מתקני ממשלה: הוועדה מציעה לקבוע תעריף אחיד למ"ר לכל בנייני הממשלה, לבטל תשלומים בגין קרקע תפוסה ולבטל את מעמד "ערי עולים". המלצה נוספת היא להעביר את הארנונה מהממשלה לקרן חוץ-תקציבית, לחלוקה בין רשויות לפי נוסחה שתיקבע.