גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח של לאס וגאס

הנטייה לסיכון מולדת, לכן תופסים נדל"ן כהשקעה סולידית - נכס פיזי נוסך יותר ביטחון ממניה ואג"ח

מדוע משקיעים מסתכנים? האם יש מאפיינים למשקיעים הלוקחים יותר סיכונים ולאלה שמגדירים את עצמם כסולידיים ושמרניים? אני סבור שרוב האוכלוסייה לא מבין את מושג אי הוודאות והסיכון בשוק. אתחיל בכך שאקבע אבסולוטית שאין נכס חסר סיכון לחלוטין. כל נכס פיננסי, סחיר או לא סחיר, נתון לשינויי מחיר - גם אם לעתים אין לנכס מחיר קבוע ומצוטט, כמו במקרה של דירה, בניין או קרקע.

אפילו על אגרת חוב ממשלתית אי אפשר לומר שהיא נכס חסר סיכון. הבה ניזכר ביוני 2002, שבו הנגיד דאז דוד קליין העלה את הריבית ב-4%, ואז נפל ערכו של מק"מ בנק ישראל ב-4%, ואגרות החוב ממשלתיות ירדו ב-10% עד 20% בתוך חודש אחד.

מה מודד את הסיכון

לפני מספר שנים פרש ה' מחברה שניהל והיה חלק מבעליה ועם פרישתו קיבל 30 מיליון שקלים. לאחר מאמצים רבים הוא השתכנע להשקיע מיליון שקל בתיק מנוהל עם 10% חשיפה למניות, ואת 29 מיליון הנותרים השקיע בפיקדונות בנקאיים בתשואה נמוכה וסיכון בהתאם. מרגע פתיחת התיק, החל ה' מטלפן למנהל התיק מספר פעמים ביום, כדי לברר את מצב השקעתו במניות. לדבריו, הוא התקשה לישון בגלל החשש להשקעתו המסוכנת. תוך שבוע, החליט ה' לממש את התיק ולהפקיד גם את מיליון השקלים בפיקדונות בנקאיים.

הסיפור האמתי הזה מעיד על כך שהנכונות לקחת סיכון אינה בהכרח פונקציה של גודל הסיכון - 100 אלף שקלים ש"סיכן" ה' במניות, היוו 0.3 אחוז מההון שהיה ברשותו. הנכונות לקחת סיכון היא לעיתים קרובות תוצר של חינוך מילדות, נטיות פסיכולוגיות ומידת ההשפעה שיש ל"תחושות בטן" על איכות החיים של אדם.

בכלל, מתעוררת שאלה כיצד לאמוד סיכון של נכסים פיננסיים - האם הסיכון נמדד בתנודתיות האבסולוטית, או רק בתנודתיות כלפי מטה? האם זו תנודתיות יחסית לנכסים מסוג אחר או בהשוואה למדד הנוגע לענף מסוים?

מחקרים אקדמיים רבים, תיאורטיים ואמפיריים, בדקו את הדבר, ועלתה מהם מסקנה בולטת אחת: פיזור. פיזור השקעות כדי לאזן בין סיכונים וכדי לשכך את תנודתיות התיק. נדגים מושג זה במניות חברות כריית הזהב בארה"ב. אלה הן מניות מאד תנודתיות, כפי שמחיר הזהב תנודתי. מניות אלה נחשבות לאנטי-מחזוריות וכאשר כלל המניות הפיננסיות והתעשייתיות יורדות, מניות כריית הזהב עולות, ולהפך בזמנים טובים לכלכלה. למרות הסיכון האבסולוטי שלהן, מניות אלה תורמות לייצוב תיק השקעות. באופן דומה, אופציית מכר (פוט) היא מאד תנודתית בפני עצמה, אך תורמת רבות להורדת תנודתיות וסיכון תיק מניות.

אפקט היען

במחקר שערכנו, בשיתוף ד"ר אורלי שדה, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, בדקנו את העדפת משקיעים להפקיד כסף בפיקדונות סגורים בבנקים לשנה על פני רכישת מק"מ של בנק ישראל לתקופה זהה. הממצאים חשפו תופעה מעניינת: משקיעים העדיפו פיקדון בנקאי על פני מק"מ, למרות יתרונות המק"מ בהיבט הנזילות והביטחון, ולמרות שנתן באופן עקבי תשואה גבוהה יותר.

ההסבר לתופעה זו, שקיימת גם במדינות אחרות, הוא התייחסות משקיעים לסיכון הנגלה, והיא נובעת מכך שהמשקיעים נרתעים מאי ודאות. כשמשקיעים במק"מ, ניתן לעקוב אחר התנודתיות במחירו מדי יום, וכך גם אחר ירידות בערכו (כתוצאה מעליית ריבית במשק). בפיקדון בנקאי לא נמסר מידע רציף, וכל עדכון רבעוני מצביע על עליה בערך כתוצאה מהוספת ריבית. אך ברור שאם הריבית במשק עולה ומחיר המק"מ יורד, גם השווי הכלכלי של הפיקדון יורד, רק שאין על כך כל דיווח. בכל מקרה, אם ריבית המק"מ גבוהה מריבית הפיקדון בסוף התקופה, המק"מ ישלם יותר מאשר הפיקדון.

קראנו לאפקט זה "אפקט היען" הטומן ראשו בחול כדי לא לראות סכנות ולהתעלם מאי ודאות בסביבתו. קיימים אפקטים פסיכולוגיים רבים בנושא ההתייחסות לאי ודאות. הפרופסורים טברסקי וכהנמן היו מהחלוצים בתחום וכהנמן קיבל על מחקריו המשותפים את פרס הנובל בכלכלה (פרופסור טברסקי הלך לעולמו שנים אחדות לפני הענקת הפרס לפרופסור כהנמן ושניהם התחילו את מחקריהם פורצי הדרך כשהיו מרצים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים). טברסקי וכהנמן הצביעו, למשל, על הטיות עקביות בהערכת הסתברויות לאירועים קיצוניים.

שיא כניסות באתרים

הטיות התנהגותיות רבות נבדקו באופן אמפירי. נמצא למשל שמשקיעים לא אוהבים לממש הפסדים, אך כן ממשים רווחים. כלומר, אם משקיע הפסיד על נכס פיננסי 10%, ובאותה תקופה הרוויח ועל נכס אחר 10%, הוא ייטה לממש את הרווח, אך ימשיך להחזיק במניה המפסידה בציפייה שתחזור לפחות למחיר הרכישה. התנהגות זו אינה מבוססת על רציונל כלכלי אלא על הטיה פסיכולוגית.

אגב, תופעה מעניינת היא שהכניסות לאתרים כלכליים, ובמיוחד כדי לבדוק מה קרה בבורסה, גבוהות באופן משמעותי בימים שבהם הבורסה עולה מאשר בימים שבהם הבורסה יורדת. פעם נוספת, אנו רואים כאן את "אפקט היען" - העדפה שלא להתבונן בסיכונים.

בשנים האחרונות, החלו חוקרי המוח לבחון את האזורים במוח שבהם מתרחשת הערכת סיכונים והשאלה היא האם הערכת סיכונים פיננסיים נעשית באופן דומה להערכת סיכונים פיזיים. מחקרים אחרים עוסקים בהבדלים בין הנטייה ליטול סיכון בין גברים ונשים וברור שהרתיעה מסיכון פיזי קשורה באבולוציה של המין האנושי, ויש לאדם מנגנוני הגנה מפני סיכונים חיצוניים. זהו מנגנון פחד מולד בכל אדם. אשר לשאלה אם מנגנון זה עובד על הנטייה להיחשף לסיכונים פיננסיים, קרוב לוודאי שהתשובה היא שלילית.

הנטייה לקחת סיכונים פיננסיים או להימנע מהם, קשורה לחינוך ולהשפעה סביבתית. כמו כן התנסויות פרטיות משפיעות על נכונות לקחת סיכונים. אין לי ספק שאוריינות פיננסית היא דבר שיש לתת עליו את הדעת, ולדאוג ללמדו בבתי ספר. נושאים כמו חיסכון וסיכון בשוק ההון, הרבה יותר מוכרים למשקיע האמריקאי הממוצע מאשר לישראלי. בארה"ב, מרבית החוסכים בתוכניות פנסיה משקיעים במניות 60%-70% מכספם, מתוך אמונה והסתכלות אמפירית שלאורך זמן מניות ייתנו תשואה גבוהה יותר. המשקיע הישראלי הממוצע נחרד אם קופת הגמל שלו או תכנית הפנסיה עברה את רף ה-30% בחשיפה למניות.

ב-2006 משקיעים בקופות גמל הרוויחו עד 15% בשנה, ולא מיהרו לברר כיצד נצברו רווחי השיא. אך כאשר הסיכון התחיל להתממש, בסוף 2008, הם נשברו ומשכו את כספם. זו אינה התנהגות רציונלית.

בלי נתונים ובלי סטטיסטיקה

שוק ההשקעות הישירות בנדל"ן הוא שוק מאוד מעניין בהיבט לקיחת סיכונים וראוי שיעשו מחקרים התנהגותיים בתחום זה. התבוננות על התייחסות הישראלי לתחום ההשקעה בנדל"ן מאפשרת להבחין בנטייה לעוות ולהטות ההסתברות לירידת ערך. מאחר ומדובר בנכס פיזי, כנגד השקעה במניה הנתפסת כפיסת נייר וירטואלית, המשקיע הממוצע נוטה ליחס להשקעה בנדל"ן יותר סולידיות ויותר ביטחון מאשר למשל במניה בחברת נדל"ן ותיקה, מצליחה עם ניהול מקצועי מעולה. נטייה זו לא מסתמכת על כל נתונים וסטטיסטיקה.

את הנתונים על מניות בודקים כל יום בעיתון, נתונים על מחיר דירה שקנינו להשקעה לא בודקים אפילו אחת לחודש במחירוני הדירות או באתרי האינטרנט. הטענה השכיחה היא שגם אם מחיר הדירה ירד, הוא יעלה בעתיד, והרי מדובר על השקעה לטווח ארוך. מדוע טענה זו תופסת לגבי דירה להשקעה ולא לגבי מניות נדל"ן בחברה רצינית?

אם נבחן את התנהגות חברות נדל"ן רציניות שהשקיעו במגורים בישראל בלבד, בטווח הארוך נמצא שביצועי החברות עלו ברוב התקופות על ביצועי ההשקעה הישירה בנדל"ן של הישראלי הממוצע. אזכיר גם שישראלים שהשקיעו בנדל"ן בלאס-וגאס ובמיאמי שנראו מאוד מבטיחות בשנת 2000, ספגו הפסדים כבדים ביותר. גם בנושא זה נושא החינוך מבית וכתבות במדיה, משפיעים על הנטייה לקחת סיכונים.

פרופסור דן גלאי הוא דיקן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר סיגמא בית השקעות

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר