גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח של לאס וגאס

הנטייה לסיכון מולדת, לכן תופסים נדל"ן כהשקעה סולידית - נכס פיזי נוסך יותר ביטחון ממניה ואג"ח

מדוע משקיעים מסתכנים? האם יש מאפיינים למשקיעים הלוקחים יותר סיכונים ולאלה שמגדירים את עצמם כסולידיים ושמרניים? אני סבור שרוב האוכלוסייה לא מבין את מושג אי הוודאות והסיכון בשוק. אתחיל בכך שאקבע אבסולוטית שאין נכס חסר סיכון לחלוטין. כל נכס פיננסי, סחיר או לא סחיר, נתון לשינויי מחיר - גם אם לעתים אין לנכס מחיר קבוע ומצוטט, כמו במקרה של דירה, בניין או קרקע.

אפילו על אגרת חוב ממשלתית אי אפשר לומר שהיא נכס חסר סיכון. הבה ניזכר ביוני 2002, שבו הנגיד דאז דוד קליין העלה את הריבית ב-4%, ואז נפל ערכו של מק"מ בנק ישראל ב-4%, ואגרות החוב ממשלתיות ירדו ב-10% עד 20% בתוך חודש אחד.

מה מודד את הסיכון

לפני מספר שנים פרש ה' מחברה שניהל והיה חלק מבעליה ועם פרישתו קיבל 30 מיליון שקלים. לאחר מאמצים רבים הוא השתכנע להשקיע מיליון שקל בתיק מנוהל עם 10% חשיפה למניות, ואת 29 מיליון הנותרים השקיע בפיקדונות בנקאיים בתשואה נמוכה וסיכון בהתאם. מרגע פתיחת התיק, החל ה' מטלפן למנהל התיק מספר פעמים ביום, כדי לברר את מצב השקעתו במניות. לדבריו, הוא התקשה לישון בגלל החשש להשקעתו המסוכנת. תוך שבוע, החליט ה' לממש את התיק ולהפקיד גם את מיליון השקלים בפיקדונות בנקאיים.

הסיפור האמתי הזה מעיד על כך שהנכונות לקחת סיכון אינה בהכרח פונקציה של גודל הסיכון - 100 אלף שקלים ש"סיכן" ה' במניות, היוו 0.3 אחוז מההון שהיה ברשותו. הנכונות לקחת סיכון היא לעיתים קרובות תוצר של חינוך מילדות, נטיות פסיכולוגיות ומידת ההשפעה שיש ל"תחושות בטן" על איכות החיים של אדם.

בכלל, מתעוררת שאלה כיצד לאמוד סיכון של נכסים פיננסיים - האם הסיכון נמדד בתנודתיות האבסולוטית, או רק בתנודתיות כלפי מטה? האם זו תנודתיות יחסית לנכסים מסוג אחר או בהשוואה למדד הנוגע לענף מסוים?

מחקרים אקדמיים רבים, תיאורטיים ואמפיריים, בדקו את הדבר, ועלתה מהם מסקנה בולטת אחת: פיזור. פיזור השקעות כדי לאזן בין סיכונים וכדי לשכך את תנודתיות התיק. נדגים מושג זה במניות חברות כריית הזהב בארה"ב. אלה הן מניות מאד תנודתיות, כפי שמחיר הזהב תנודתי. מניות אלה נחשבות לאנטי-מחזוריות וכאשר כלל המניות הפיננסיות והתעשייתיות יורדות, מניות כריית הזהב עולות, ולהפך בזמנים טובים לכלכלה. למרות הסיכון האבסולוטי שלהן, מניות אלה תורמות לייצוב תיק השקעות. באופן דומה, אופציית מכר (פוט) היא מאד תנודתית בפני עצמה, אך תורמת רבות להורדת תנודתיות וסיכון תיק מניות.

אפקט היען

במחקר שערכנו, בשיתוף ד"ר אורלי שדה, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, בדקנו את העדפת משקיעים להפקיד כסף בפיקדונות סגורים בבנקים לשנה על פני רכישת מק"מ של בנק ישראל לתקופה זהה. הממצאים חשפו תופעה מעניינת: משקיעים העדיפו פיקדון בנקאי על פני מק"מ, למרות יתרונות המק"מ בהיבט הנזילות והביטחון, ולמרות שנתן באופן עקבי תשואה גבוהה יותר.

ההסבר לתופעה זו, שקיימת גם במדינות אחרות, הוא התייחסות משקיעים לסיכון הנגלה, והיא נובעת מכך שהמשקיעים נרתעים מאי ודאות. כשמשקיעים במק"מ, ניתן לעקוב אחר התנודתיות במחירו מדי יום, וכך גם אחר ירידות בערכו (כתוצאה מעליית ריבית במשק). בפיקדון בנקאי לא נמסר מידע רציף, וכל עדכון רבעוני מצביע על עליה בערך כתוצאה מהוספת ריבית. אך ברור שאם הריבית במשק עולה ומחיר המק"מ יורד, גם השווי הכלכלי של הפיקדון יורד, רק שאין על כך כל דיווח. בכל מקרה, אם ריבית המק"מ גבוהה מריבית הפיקדון בסוף התקופה, המק"מ ישלם יותר מאשר הפיקדון.

קראנו לאפקט זה "אפקט היען" הטומן ראשו בחול כדי לא לראות סכנות ולהתעלם מאי ודאות בסביבתו. קיימים אפקטים פסיכולוגיים רבים בנושא ההתייחסות לאי ודאות. הפרופסורים טברסקי וכהנמן היו מהחלוצים בתחום וכהנמן קיבל על מחקריו המשותפים את פרס הנובל בכלכלה (פרופסור טברסקי הלך לעולמו שנים אחדות לפני הענקת הפרס לפרופסור כהנמן ושניהם התחילו את מחקריהם פורצי הדרך כשהיו מרצים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים). טברסקי וכהנמן הצביעו, למשל, על הטיות עקביות בהערכת הסתברויות לאירועים קיצוניים.

שיא כניסות באתרים

הטיות התנהגותיות רבות נבדקו באופן אמפירי. נמצא למשל שמשקיעים לא אוהבים לממש הפסדים, אך כן ממשים רווחים. כלומר, אם משקיע הפסיד על נכס פיננסי 10%, ובאותה תקופה הרוויח ועל נכס אחר 10%, הוא ייטה לממש את הרווח, אך ימשיך להחזיק במניה המפסידה בציפייה שתחזור לפחות למחיר הרכישה. התנהגות זו אינה מבוססת על רציונל כלכלי אלא על הטיה פסיכולוגית.

אגב, תופעה מעניינת היא שהכניסות לאתרים כלכליים, ובמיוחד כדי לבדוק מה קרה בבורסה, גבוהות באופן משמעותי בימים שבהם הבורסה עולה מאשר בימים שבהם הבורסה יורדת. פעם נוספת, אנו רואים כאן את "אפקט היען" - העדפה שלא להתבונן בסיכונים.

בשנים האחרונות, החלו חוקרי המוח לבחון את האזורים במוח שבהם מתרחשת הערכת סיכונים והשאלה היא האם הערכת סיכונים פיננסיים נעשית באופן דומה להערכת סיכונים פיזיים. מחקרים אחרים עוסקים בהבדלים בין הנטייה ליטול סיכון בין גברים ונשים וברור שהרתיעה מסיכון פיזי קשורה באבולוציה של המין האנושי, ויש לאדם מנגנוני הגנה מפני סיכונים חיצוניים. זהו מנגנון פחד מולד בכל אדם. אשר לשאלה אם מנגנון זה עובד על הנטייה להיחשף לסיכונים פיננסיים, קרוב לוודאי שהתשובה היא שלילית.

הנטייה לקחת סיכונים פיננסיים או להימנע מהם, קשורה לחינוך ולהשפעה סביבתית. כמו כן התנסויות פרטיות משפיעות על נכונות לקחת סיכונים. אין לי ספק שאוריינות פיננסית היא דבר שיש לתת עליו את הדעת, ולדאוג ללמדו בבתי ספר. נושאים כמו חיסכון וסיכון בשוק ההון, הרבה יותר מוכרים למשקיע האמריקאי הממוצע מאשר לישראלי. בארה"ב, מרבית החוסכים בתוכניות פנסיה משקיעים במניות 60%-70% מכספם, מתוך אמונה והסתכלות אמפירית שלאורך זמן מניות ייתנו תשואה גבוהה יותר. המשקיע הישראלי הממוצע נחרד אם קופת הגמל שלו או תכנית הפנסיה עברה את רף ה-30% בחשיפה למניות.

ב-2006 משקיעים בקופות גמל הרוויחו עד 15% בשנה, ולא מיהרו לברר כיצד נצברו רווחי השיא. אך כאשר הסיכון התחיל להתממש, בסוף 2008, הם נשברו ומשכו את כספם. זו אינה התנהגות רציונלית.

בלי נתונים ובלי סטטיסטיקה

שוק ההשקעות הישירות בנדל"ן הוא שוק מאוד מעניין בהיבט לקיחת סיכונים וראוי שיעשו מחקרים התנהגותיים בתחום זה. התבוננות על התייחסות הישראלי לתחום ההשקעה בנדל"ן מאפשרת להבחין בנטייה לעוות ולהטות ההסתברות לירידת ערך. מאחר ומדובר בנכס פיזי, כנגד השקעה במניה הנתפסת כפיסת נייר וירטואלית, המשקיע הממוצע נוטה ליחס להשקעה בנדל"ן יותר סולידיות ויותר ביטחון מאשר למשל במניה בחברת נדל"ן ותיקה, מצליחה עם ניהול מקצועי מעולה. נטייה זו לא מסתמכת על כל נתונים וסטטיסטיקה.

את הנתונים על מניות בודקים כל יום בעיתון, נתונים על מחיר דירה שקנינו להשקעה לא בודקים אפילו אחת לחודש במחירוני הדירות או באתרי האינטרנט. הטענה השכיחה היא שגם אם מחיר הדירה ירד, הוא יעלה בעתיד, והרי מדובר על השקעה לטווח ארוך. מדוע טענה זו תופסת לגבי דירה להשקעה ולא לגבי מניות נדל"ן בחברה רצינית?

אם נבחן את התנהגות חברות נדל"ן רציניות שהשקיעו במגורים בישראל בלבד, בטווח הארוך נמצא שביצועי החברות עלו ברוב התקופות על ביצועי ההשקעה הישירה בנדל"ן של הישראלי הממוצע. אזכיר גם שישראלים שהשקיעו בנדל"ן בלאס-וגאס ובמיאמי שנראו מאוד מבטיחות בשנת 2000, ספגו הפסדים כבדים ביותר. גם בנושא זה נושא החינוך מבית וכתבות במדיה, משפיעים על הנטייה לקחת סיכונים.

פרופסור דן גלאי הוא דיקן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר סיגמא בית השקעות

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט עולה לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים