אחד הוויכוחים החמים ביותר בגל המחאה שחלף גם על ארה"ב בחודשים האחרונים, וזוהה בעיקר עם המוחים בוול סטריט, הוא מיקומם של אזרחי המדינה על סקאלת ה-99%.
על-פי החלוקה בארה"ב, בתוך ה-1% נכללים בתי-אב שמרוויחים 380 אלף דולר לשנה ומעלה. כך, למרות שמדובר ב-1% בלבד מהאוכלוסייה של ארה"ב, הוא כולל בתוכו מיליארדרים כמו ביל גייטס, שלדון אדלסון, רון לאודר ואחרים.
נתון מעניין שעלה באחרונה ממחקר של ה"ניו-יורק טיימס" מראה כי 7,282 עיתונאים בארה"ב - כתבים, עורכים ועוד - נמצאים באחוז העליון וחיים בבית-אב שהכנסתו כאמור מעל ל-383,002 דולר. מדובר ב-2% מכלל אוכלוסיית העיתונאים בארה"ב, המונה כ-364 אלף עיתונאים.
יודגש כי כדי להיות חלק מהאחוזון העליון, עיתונאים אלה לא אמורים להרוויח לבדם 383 אלף דולר אלא יחד עם בן או בת-זוגם, כחלק מההכנסה הכוללת של משק-הבית.
בין העיתונאים שזוכים לשכר גבוה במיוחד בארה"ב ניתן למצוא עיתונאים נחשבים כמו אריאנה הפינגטון, מייסדת "הפינגטון פוסט", שהרוויחה 5 מיליון דולר בשנת 2010; זוכה פרסי האמי וקאבוט לעיתונאות מצטיינת, יורג רמוס, שהרוויח 5 מיליון דולר ב-2010; חושף פרשת ווטרגייט, בוב וודוורד, שהרוויח 2.5 מיליון דולר; עיתונאי ה"ניו-יורק טיימס", תומאס פרידמן, שהרוויח 2 מיליון דולר; עיתונאי ה"ניו-יורק טיימס" וחתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, שהרוויח 900 אלף דולר ב-2010; ועוד.
בישראל המצב דומה במידה רבה, אם כי הסכומים אינם מתקרבים לאלה שצוינו לעיל. יחד עם זאת, ענף העיתונות אינו שונה ממבנה הפרמידה של החברה המערבית, שבה מספר מצומצם של אנשים מאכלס את הקודקוד העליון.
