בצרפת אושר חוק קובע כי הכחשת השואה הארמנית היא עבירה פלילית, הנושאת שנת מאסר אחת; במקביל, מבחינת סמיכות הזמנים, האיחוד האירופי החליט על אמברגו נפט נגד איראן, סנקציה כלכלית חריפה ביותר. לכאורה, אין שום קשר בין שני המהלכים הללו. למעשה אני חושב שיש.
הנפש שנקעה
הקשר הוא הנפש המערבית בכלל, והאירופאית בפרט, שנקעה מהאופן בו מתנהלים מדינות וציבורים מוסלמיים וערבים כלפי המערב. הנימה המקובלת אצל המוסלמים, זו של המקופח הסדרתי, התחלפה ביהירות והתבטאויות אלימות מצד אחד, ומתנשאות ומלגלגות מצד שני.
אין ספק שהמערב הרוויח גם את ההתנשאות וגם את הלעג. הדרישה מאיראן לחדול מפיתוח הגרעין היא כבר בת כ-20 שנה. כלומר, במשך שני עשורים ויותר המערב דורש, מאיים, צועק ותובע - והאיראנים ממשיכים בשלהם, עד שהגיעו אל סף יכולת ייצור הפצצה, ויש אומרים שאפילו עברו את הסף.
מה המסר שמקבלים האיראנים ממצב דברים זה? - שמדינות המערב לא רציניות; שהן לכודות בשיטה הדמוקרטית שלהן, בה על המנהיגות לדאוג כל הזמן להישרדות; שהמנהיגות הדמוקרטית רועדת מפחד מה יגידו, מה יהיה, מה ייכתב עליהם בתקשורת. המסקנה, אליה הגיעו באיראן ובמקומות אחרים, היא שאם אתה נחוש ועקבי, אז אפשר לעשות כמעט כל מה שרוצים. ואולי הכל בלי כמעט.
דרישה של סולטן
אל המנהיג האיראני אחמדינג'אד, הצטרף ארדואן הטורקי - מבחינת הפגנת היהירות והכוחנות. זה בא לידי ביטוי מוחשי בפרשת המרמרה והדרישה מישראל להתנצל - דרישה המתאימה לשולטן מימי האימפריה העותומנית; זה נמשך כאשר נודע שמחוקקי צרפת מתכוונים להכניס לספר החוקים איסור להכחיש את השואה הארמנית (או כל טבח עם אחר). אצל הטורקים זו נקודה מאד רגישה. הם יודעים היטב שביצעו טבח אכזרי בארמנים, אבל הם לא רוצים ששאר העולם יידע זאת, מכל מקום לא באופן רשמי. ואז החלו הטורקים לאיים ולהזהיר את הצרפתים כאילו היו נתינים שלהם.
מתחננים לגבולות
העולם מתייחס בדרך-כלל באהדה לסימני ההתעוררות במדינות ערב. אלא נראה שאצלם מתפרשת אהדה זו כרישיון לשבור את כללי המשחק המקובלים. זה מזכיר ילדים המשתוללים, מכיוון שהם רוצים שישימו להם גבולות. נראה שעכשיו, סוף סוף, העולם המערבי קלט את המסר ומתחיל כנראה להציב את הגבולות, שמדינות כמו איראן וטורקיה כל-כך זקוקות להם.
מילת המפתח
כלומר - כך זה נראה היום, לאחר החוק הצרפתי והחלטת האיחוד האירופי. האם האיחוד יממש את החלטותיו? - אולי. מאחורי הקלעים פועלים כוחות חזקים כדי למתן, להרגיע. מילת המפתח היא חידוש הדיאלוג. זו מילה מסוכנת. המשמעות שלה היא עצירת הסנקציות הקשות. המשמעות היא חזרה לדיבורים. ומבחינת איראן המשמעות היא המשך פיתוח הגרעין. מבחינת איראן, והעולם כולו, המשמעות של "חידוש הדיאלוג" היא ששוב המערב אינו מסוגל לעשות מעשה.