זה עדיין לא נגמר: ראש ממשלת יוון לוקאס פפדימוס ושר האוצר שלו איוונגילוס ווניזילוס סיימו הערב עוד סבב שיחות באתונה עם נציגי המגזר הפרטי צ'ארלס דלארה וג'אן למאר. שני הצדדים קבוע להמשיך להיפגש בתחילת השבוע הבא על מנת להגיע להסכם המיוחל.
"הושגה עוד התקדמות בהמשך להתקדמות שנרשמה אתמול (ו') במהלך המשא ומתן על נקודות טכניות ומשפטיות עיקריות. אנחנו מאוד קרובים להסכם לפי העקרונות שהציג מוקדם יותר השבוע ראש ממשלת לוקסמבורג ג'אן-קלוד יאנקר בתפקידו כיושב ראש היורוגרופ. אנחנו מעיריכם שנגיע להסכמה בעניין במהלך השבוע הקרוב", נכתב בהודעה משותפת של דלארה ולמאר.
מוקדם יותר הערב היה נראה שיוון עומדת להגיע להסדר עם מחזיקי אגרות החוב שלה בנוגע לגודל התספורת שייאלץ המגזר הפרטי לספוג. והודעה על הסכם ראושני בעניין הייתה צפויה לצאת היום או מחר, כך מסרו גורמים המקורבים לשיחות.
סימן נוסף לכך שההסכם היה צפוי מושג הערב ניתן למצוא בדבריו של אולי רין, הנציב האירופי לעיניינים כלכליים ומוניטארים באיחוד האירופי, במהלך דבריו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כשאמר שייתכן מאוד שהצדדים יגיעו להסכם כבר במהלך סוף השבוע הנוכחי. כאמור התקוות הללו התבדו.
השיחות בעניין התספורת נמשכו לאורך כל סוף השבוע, כשגורמים רשמיים המעורבים במשא ומתן אמרו שהמגזר הפרטי התגמש בעמדתו לקבל ריבית של מעל ל-4% על אגרות החוב החדשות שממשלת יוון תנפיק ושיחליפו את אגרות החוב הנוכחיות. על פי אותם גורמים נציגי המגזר הפרטי מוכנים כעת לקבל ריבית של פחות מ-4% על אגרות החוב החדשות, ויכול להיות שהם יסכימו לקבל ריבית של 3.6%.
"יוון לא תפשוט רגל", אמר ראש ממשלת יוון לוקאס פפדימוס מוקדם יותר היום לפני הכניסה לעוד סבב שיחות עם נציגי המגזר הפרטי. "הייתה התקדמות במשא ומתן בשבועות האחרונים, ובימים האחרונים במיוחד. אנחנו מנסים לסיים את השיחות מהר ככל האפשר. אני אופטימי מכך שניתן להגיע להסכמה בעניין התספורת כבר בימים הקרובים".
פפדימוס גם אופטימי מהשיחות שמתקיימות במקביל עם "הטרויקה" בעניין חבילת חילוץ נוספת למדינה בהיקף של כ-130 מיליארד אירו בתמורה לרפורמות שהממשלה היוונית תצטרך להעביר על מנת להימנע מחדלות פרעון כבר בחודש מארס הקרוב - מועד פקיעת אגרות חוב בהיקף של כ-14 מיליארד אירו. פפדימוס אמר שהוא מקווה שהשיחות בעניין הזה יסתיימו לקראת אמצע השבוע הקרוב.
"המטרה היא להגיע להסכמה עם "הטרויקה" עד אמצע השבוע הבא. אני מקווה שנגיע להסכמה במוקדם יותר מאשר במאוחר", אמר פפדימוס שכיהן בעבר כנגיד הבנק המרכזי היווני. ראש הממשלה היווני אמר גם שממשלתו ביצעה כבר רפורמות פיסקאליות שהתוצאות שלהן כבר מתחילות לחלחל לכלכלה המקומית. "ההתקדמות שהשגנו היא הרבה יותר גדולה מאשר מה שנראה לעיני הציבור", אמר פפדימוס. "היו כמה תקלות ביישום הרפורמות הפיסקאליות במהלך הדרך, אבל אנחנו צופים צמיחה צנועה בכלכלה כבר בשנת 2013".
פפדימוס אמר שהגירעון התקציבי בשנת 2011 יהיה 9.5% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לעומת 10.6% בשנת 2010. המיתון שכלכלת יוון נכנסה אליו היה יותר עמוק ממה שציפו בהתחלה מה שהקשה עליה לעמוד בתשלומים למחזיקי אגרות החוב שלה, למרות הקיצוצים הנרחבים שנעשו בכל המגזרים במדינה. גם הטרויקה ביקרה בחריפות לא פעם את התנהלותה האיטית של ממשלת הטכנוקרטים ביוון בעניין הרפורמות הדורושת ממנה, והזהירו שחבילת סיוע נוספת תלויה במידת מחוייבותה של המדינה לביצוע הרפורמות שיסוכמו בין הצדדים.
"אנחנו מבינים לחלוטין שהציבור היווני מאוד מודאג ממצבה הכלכלי של המדינה ומעתידה", אמר פפדימוס. "אני מאמין שרוב הציבור מבין את הצורך להתמודד עם הבעיות הפיסקלאיות שלנו ואני מאמין שהם מבינים שיש צורך ברפורמות נוספות על מנת להחזיר את הכלכלה היוונית למצב של צמיחה יציבה".
אירופה לא מאמינה ליוון
בעיתון ה"פייננשל טיימס" מדווחים שממשלת גרמניה מנסה לקדם תוכנית לפיה יוון תאלץ לוותר על סמכותה לקבוע בעינייני תקציבים והוצאות לטוב "נציב תקציבי" שימונה למדינה ויפקח על כל ההחלטות של הממשלה בנושאים הללו ותהיה לו הזכות להטיל "וטו" על החלטות בעייתיות.
במסמך שהגיע לידי העיתון נאמר ש"נושאי התקציב וההוצאות הממשלתיות ביוון חייבים לעבור תחת משטר פיקוח הדוק ביותר. לאור האכזבה מההענות של יוון לדרישות של הגופים הבינלאומיים, על המדינה לוותר על סמכותה לקבל החלטות בעיניינים תקציבים לדרג האירופי לתקופה מסויימת".
גורם בכיר בממשלת יוון שלל בתוקף את ההצעה הזאת וטען שיוון לא תסכים בשום פנים ואופן לביצוע של מהלך דומה. "יוון אפילו לא תדון בעניין הזה", אמר אותו גורם. "אין סיכוי שנקבל מהלך שכזה, מדובר כאן על פגיעה בריבונות של המדינה".