גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיוחד: כך קובעים את תקצוב קופות החולים בישראל

הצצה לנוסחאות שמרכיבות את תקצוב קופות החולים בישראל: לאן נעלם "המס המקביל", איך זה שראש עירייה מקבל חסות לאירועים, על חשבון מסי הבריאות שלנו ומדוע, בדומה לתקציב הביטחון, גם בנושא הבריאות אין לנו מושג לאן הולך הכסף

31 מיליארד שקל, זה היה התקציב של קופות החולים בשנת 2011. למעלה ממחצית הסכום הוקצה לקופת חולים כללית לבדה, שמבטחת 52.6% מהאוכלוסייה. בשיח הישראלי נהוג לבקר חדשות לבקרים את העובדה, שאיש לא יודע בדיוק לאן הולך הכסף בתקציב הביטחון, אבל בואו נודה על האמת: גם בבריאות שלנו אין לנו ממש מושג איך זה עובד. מה הם מקורות המימון, מי קובע כמה תקבל כל קופה ואיך קורה שלמרות התקציב הגדול הזה, 42% מההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מגיעים מהכיס הפרטי שלנו, מעבר למס הבריאות שמנוכה כל חודש אוטומטית מהתלוש.

נתחיל מהקפיטציה. המילה המפחידה הזאת מתארת את נוסחת התקצוב של קופות החולים בישראל, שאמורה להתעדכן בכל ארבע שנים. "אמורה", משום שבפועל זה קורה לעתים רחוקות יותר, למורת רוחן של הקופות. על-פי הנוסחה הזאת, כל קופה מתוקצבת ביחס ישיר למספר המבוטחים שלה, כאשר התקצוב בגין כל מבוטח משתנה בהתאם לגילו. כך למשל, תינוק עד גיל שנה מזכה את הקופה ב-4,977 שקל בשנה, צעירים בני 25-35 מזכים אותה ב-1,830 שקל בשנה בלבד, ואילו קשישים בני 65-75 מזכים את הקופה ב-9,184 שקל בשנה. הרציונל הוא שקבוצת גיל שצורכת יותר שירותי בריאות, תתוקצב יותר מקבוצות שצורכות פחות שירותי בריאות באופן טבעי. מאז אוקטובר 2010 נכנסו שני מרכיבים נוספים לנוסחה הזאת, והם מינו של המבוטח וריחוקו הגיאוגרפי ממרכזי אוכלוסייה וממרכז הארץ בפרט.

במקרה של המרכיב המגדרי, לא הייתה כמעט מחלוקת: אישה בגילאי הפוריות צורכת יותר שירותי בריאות מגבר בגילה, בעיקר בשל בדיקות הריון ובמקרים רבים גם טיפולי פוריות ופרוצדורות גניקולוגיות. באשר להבדל בין פריפריה למרכז, המחלוקת הייתה רבה: ועדות שונות שקמו בעשור האחרון סברו כי אמנם בפריפריה התחלואה גבוהה יותר ועל כן לכאורה נדרשת השקעה רבה יותר מצד הקופות, אולם עצם ההיצע הנמוך של שירותי רפואה ומודעות נמוכה יותר לזכויות רפואיות בחלק מהמקרים, מביאים לצריכה נמוכה יותר של שירותי בריאות ועל כן ייתכן שמראש הקופות "מרוויחות" ממבוטחים בפריפריה.

ובכל זאת, הצוות המשותף של משרדי האוצר והבריאות החליט, כי עבור כל מבוטח מהפריפריה תקבל הקופה כ-200 שקלים נוספים בשנה בממוצע. ערים כמו אשדוד, באר שבע, אשקלון ואפילו שדרות ורהט לא נכללו בהגדרה "פריפריה", ובין אלה שכן נכללו נמנות אופקים, דימונה, אילת וערד. באופן מעט אבסורדי, דווקא ישובים חזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כמו עומר, מיתר ולהבים, נכללו בהגדרה "פריפריה". מנגד, 70 אלף תושבים בדואים לא נכללו בהגדרה הזאת, שכן הם מתגוררים במה שמכונה "ישובים לא מוכרים". קופת חולים כללית, אגב, הרוויחה מהקריטריון החדש הזה 150 מיליון שקל בשנה, שכן כמעט 70% מתושבי הפריפריה מבוטחים בכללית.

המערכת איבדה מקור מימון

נוסחת הקפיטציה היא לב ליבו של תקציב קופות החולים, והיא מהווה 88% מאותם 31 מיליארד שקל. המקור העיקרי למימון, מגיע מתשלומי מס הבריאות שעוברים לקופות ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, וכן מתקציב המדינה. חלק צנוע יותר מהמימון מגיע מתשלומי השתתפות עצמית של המבוטחים.

מעבר לנוסחת הקפיטציה, המדינה מתקצבת את הקופות עבור מחלות קשות במיוחד, כמו דיאליזה, גושה, המופיליה, טלסמיה ואיידס. כ-6.5 מיליארד שקל מתקציב הקופות מופנה לסל התרופות והטכנולוגיות, כאשר בכל שנה מתווסף אליו תקציב נוסף כתוספת לסל, על-פי החלטת ממשלה. בשנת 2012 התווספו לתקציב הסל 300 מיליון שקל, בדומה לתוספת שניתנה עבור 2011. מספר הצעות חוק מהשנים האחרונות, ביקשו לקבוע תוספת קבועה של 2% מתקציב סל השירותים כולו, השקול לתוספת של כ-600 מיליון שקל בשנה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הסביר לאחרונה, כי הוא בעצמו מתנגד להצעות האלה, שכן אם ישריינו תוספת קבועה לתרופות, תעלה דרישה דומה גם עבור תחומים אחרים החשובים לא פחות.

ויש גם כסף שצריך לרדת מהחשבון: לקופות החולים אבד מקור מימון משמעותי מאז 1997, שנתיים בלבד אחרי שעבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מדובר במה שמכונה "המס המקביל" - מס שכל מעסיק נדרש לשלם למדינה בשיעור של 5% בגין כל עובד שלו. בנימין נתניהו, אז בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, קיבל את עמדת האוצר וביטל את המס המקביל במסגרת חוק ההסדרים. אחד המיתוסים סביב הביטול הזה הוא, שמדובר במתנה גדולה שהעניק נתניהו למעסיקים, אולם לא כך הדבר: המעסיקים המשיכו להפריש את אותם סכומים לביטוח הלאומי, רק שאלה לא נצבעו במיוחד עבור תחום הבריאות והמדינה יכולה לעשות עם הכסף כל העולה על רוחה כמו למשל להגדיל את תקציב החינוך או לחילופין להגדיל את תקציב הישיבות.

מהסיבה הזאת, המפסידה הגדולה היא מערכת הבריאות, שאיבדה מקור מימון קבוע שאמור היה רק לגדול עם השנים. במקום זה, המדינה הבטיחה להשלים את הפער בין עלות השירותים להכנסות של הקופות, אבל ההשלמה הזאת זניחה ביחס לגובה המימון שניתן היה לקבל מאותו מס מקביל.

השליטה נשארה במשרד האוצר

"הרעיון במס המקביל היה, שמדובר בסכום שרק הולך וגדל יחד עם הצמיחה של המשק, כי ככל שמספר השכירים גדל והשכר גדל כך יגדל גם המימון למערכת הבריאות", מסביר פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן גוריון, לשעבר סמנכ"ל כלכלה וביטוח במשרד הבריאות ובין האנשים שעיצבו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. "המחוקק רצה במודל הזה בין היתר כדי להביא לכך, שהגידול הטבעי הזה במימון ייתר את ההשתתפות התקציבית של המדינה ויעניק פיצוי מלא לגידול באוכלוסייה וגם לכל הצרכים של סל התרופות והטכנולוגיות", הוא מוסיף.

לדבריו, כבר בשנת 2000, חמש שנים לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סל שירותי הבריאות של מדינת ישראל יכול היה לקבל עצמאות כלכלית מלאה, בלי לבקש שקל מהמדינה. אז ממתי המדינה מתנגדת למודל שאמור להסיר מעליה דרישות תקציביות? "הכל עניין של שליטה ובקרה, ומשרד האוצר רצה את השליטה הזאת", טוען בן נון. "המהלך הזה דן את מערכת הבריאות להסתייע לעולמי עד במשרד האוצר ולהתחנן כל שנה מחדש לעוד קצת כסף". לדבריו, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא "צובעת" כסף שמפרישים המעסיקים לטובת תחום הבריאות.

פרופ' בן נון, בדומה לכל בכירי מערכת הבריאות וראשי קופות החולים, טוען כי מזה שנים הקופות מתוקצבות בחסר, ובאופן עקבי. "ישנם שני מנגנונים שאמורים לעדכן את התקציב של הקופות: מנגנון דמוגרפיה ומנגנון מחירים. הפיצוי על הגידול הדמוגרפי, עמד מזה שנים על 0.9% בלבד בשנה ובשלוש השנים האחרונות על 1.2%, בעוד שהגידול הממוצע של אוכלוסיית המבוטחים עומד על 2%. באשר למחירים, הפיצוי לקופות מבוסס על מדד יוקר הבריאות שבכלל לא כולל את מחירי האשפוז שעלו בשנים האחרונות הרבה יותר מהמדד הזה, וזאת אף על-פי שהוצאות האשפוז של קופות החולים מהוות 40% מכלל ההוצאות שלהן", מסביר בן נון.

לדבריו, אם לוקחים בחשבון ששתי השחיקות האלה מצטברות עם השנים, הרי שקופות החולים חיות כיום בתת-תקצוב אדיר. "לפי החישוב שלי, רק מ-1995 ועד שנת 2000 בלבד הקופות הפסידו 7 מיליארד שקל. לקופות יש פחות ופחות כסף פר מבוטח, כדי לספק שירותים כפי שמחייב אותן החוק. מדובר בחוסר של 600 שקל בממוצע פר מבוטח. אז הקופות מתייעלות, מגדילות את ההשתתפות העצמית ובסופו של דבר גם שוחקות את האיכות והזמינות של השירותים".

"לא עוסקים בפנקסנות"

התקציב שניתן לכל קופת חולים במסגרת נוסחת הקפיטציה, יחד עם התאמות שונות שנעשות במסגרת הסכמים תלת-שנתיים מול המדינה, מאפשרים לקופות עצמאות ניהולית תוך יכולת "לשחק עם הכסף". כלומר, אם בשנה מסוימת לקופה נותר עודף בתחום התרופות והטכנולוגיות ביחס לאומדן שגובש שנה קודם, היא רשאית להשתמש בכסף הזה לצרכים אחרים. "אתה לא יכול לנהל פנקסנות על כל דבר, אחרת לצד תחומים רווחיים יותר, הקופות יצביעו על תחומים הפסדיים ועוד יגידו בסוף 'זהו נגמר הכסף'", מסביר הסמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, עו"ד יואל ליפשיץ. לדבריו, תקצוב הקופות מבוסס על הערכות כלכליות, שבסופן הקופות צריכות להתמודד עם הניהול השוטף, בכפוף לעיקרון המנחה החשוב ביותר במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי: הקופה חייבת להבטיח למבוטחים את כל השירותים שמחויבים על פי הסל, ללא שום קשר למצב כספי זה או אחר.

אבל זה הופך להיות מורכב יותר ושנוי במחלוקת, כשבוחנים את ההתנהלות השיווקית של הקופות. מחד, משרד הבריאות מכתיב תקציב שיווק מוגדר לכל קופה, על-פי גודלה היחסי, ומנגד הקופות נוהגות לחרוג מהתקציב הזה מעת לעת כשגם במקרה הזה לא ברור על חשבון מה, או על חשבון מי, מגיעה החריגה הזאת.

זה הולך ומסתבך כשהקופות משתמשות בתקציב השיווק לא רק להסברה או לגיוס לקוחות חדשים, אלא גם ליחסי ציבור מאוד מסוימים שלא ברור איזה תועלת הם מביאים. כך למשל, מכבי שירותי בריאות העניקה חסות בעשרות אלפי שקלים לכנס העיתונות, שמתקיים מדי שנה באילת, במסגרתה ערכו לעיתונאים במקום בדיקות רפואיות וקיימו פעילות גופנית.

לדברי ליפשיץ, החסויות הפכו לתופעה: "לקופות קשה להתנגד היום לכל מיני קבוצות אוכלוסייה או גופים שונים שמבקשים חסות".

עם זאת, ליפשיץ מדגיש כי מאז שנת 2007 נוהג המשרד להטיל קנסות על קופות שחורגות מתקציב השיווק שלהן, כאשר הקנס הגדול ביותר הוטל על קופ"ח מאוחדת, בגובה 13 מיליון שקל. את הקנס מנכה המשרד מתקציב השיווק של השנה העוקבת. "בכל מקרה", מסייג ליפשיץ, "אם קופות החולים נמצאות כיום בגירעון של מאות מיליוני שקלים, זה בטח לא בגלל חריגה של כמה מיליונים מתקציב השיווק".

הפוטנציאל שלא ממומש: יותר עובדים בשוק העבודה

לתקציב סל שירותי הבריאות של ישראל יש פוטנציאל גידול אדיר, אך הוא אינו ממומש וגם לא מרבים לדבר עליו בהקשר הזה: האפשרות שיותר גברים חרדים ונשים ערביות ישתלבו בשוק העבודה, בעיקר במשרות עם הכנסה שמאפשרת גביית מס בשיעורים יפים.

שיעור התעסוקה בישראל עדיין נמוך מאוד בהשוואה למדינות ה-OECD, וכל עלייה בשיעור התעסוקה פירושה עלייה בפוטנציאל הגבייה של מס הבריאות. העיקרון בשיטה הפרוגרסיבית של גביית המס בארץ אמנם אמור לשקף סולידריות בין חזקים לחלשים, אך ספק אם סולידריות זו המילה הנכונה כאשר מדובר במי שבוחרים מיוזמתם שלא לעבוד - ולקבל את אותם שירותים בדיוק להם זכאים גם מי שעובדים ומשלמים עד מאות שקלים בחודש עבור מס הבריאות.

בשנה האחרונה הציע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן להעלות את מס הבריאות ב-0.5% תמורת הכללת מרבית שירותי הסיעוד בתוך סל הבריאות הממלכתי, אולם ההצעה הזאת נתפסה כעוד הכבדה על מי שממילא נושא ברוב נטל המס במדינה. שאלנו אז את ליצמן האם דווקא הוא, כנציג מפלגה חרדית בכנסת (יהדות התורה) מוכן לקרוא בהזדמנות הזאת לציבור החרדי לעשות כל מאמץ ולהצטרף אל שוק העבודה. ליצמן, צריך לומר, התחמק.

גירעונות קופות החולים בשנת 2010 / צלם: Shutterstock.com/ampFotoStudio, Roxana Bas א.ס.א.פ קראייטיב

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות