גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיוחד: כך קובעים את תקצוב קופות החולים בישראל

הצצה לנוסחאות שמרכיבות את תקצוב קופות החולים בישראל: לאן נעלם "המס המקביל", איך זה שראש עירייה מקבל חסות לאירועים, על חשבון מסי הבריאות שלנו ומדוע, בדומה לתקציב הביטחון, גם בנושא הבריאות אין לנו מושג לאן הולך הכסף

31 מיליארד שקל, זה היה התקציב של קופות החולים בשנת 2011. למעלה ממחצית הסכום הוקצה לקופת חולים כללית לבדה, שמבטחת 52.6% מהאוכלוסייה. בשיח הישראלי נהוג לבקר חדשות לבקרים את העובדה, שאיש לא יודע בדיוק לאן הולך הכסף בתקציב הביטחון, אבל בואו נודה על האמת: גם בבריאות שלנו אין לנו ממש מושג איך זה עובד. מה הם מקורות המימון, מי קובע כמה תקבל כל קופה ואיך קורה שלמרות התקציב הגדול הזה, 42% מההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מגיעים מהכיס הפרטי שלנו, מעבר למס הבריאות שמנוכה כל חודש אוטומטית מהתלוש.

נתחיל מהקפיטציה. המילה המפחידה הזאת מתארת את נוסחת התקצוב של קופות החולים בישראל, שאמורה להתעדכן בכל ארבע שנים. "אמורה", משום שבפועל זה קורה לעתים רחוקות יותר, למורת רוחן של הקופות. על-פי הנוסחה הזאת, כל קופה מתוקצבת ביחס ישיר למספר המבוטחים שלה, כאשר התקצוב בגין כל מבוטח משתנה בהתאם לגילו. כך למשל, תינוק עד גיל שנה מזכה את הקופה ב-4,977 שקל בשנה, צעירים בני 25-35 מזכים אותה ב-1,830 שקל בשנה בלבד, ואילו קשישים בני 65-75 מזכים את הקופה ב-9,184 שקל בשנה. הרציונל הוא שקבוצת גיל שצורכת יותר שירותי בריאות, תתוקצב יותר מקבוצות שצורכות פחות שירותי בריאות באופן טבעי. מאז אוקטובר 2010 נכנסו שני מרכיבים נוספים לנוסחה הזאת, והם מינו של המבוטח וריחוקו הגיאוגרפי ממרכזי אוכלוסייה וממרכז הארץ בפרט.

במקרה של המרכיב המגדרי, לא הייתה כמעט מחלוקת: אישה בגילאי הפוריות צורכת יותר שירותי בריאות מגבר בגילה, בעיקר בשל בדיקות הריון ובמקרים רבים גם טיפולי פוריות ופרוצדורות גניקולוגיות. באשר להבדל בין פריפריה למרכז, המחלוקת הייתה רבה: ועדות שונות שקמו בעשור האחרון סברו כי אמנם בפריפריה התחלואה גבוהה יותר ועל כן לכאורה נדרשת השקעה רבה יותר מצד הקופות, אולם עצם ההיצע הנמוך של שירותי רפואה ומודעות נמוכה יותר לזכויות רפואיות בחלק מהמקרים, מביאים לצריכה נמוכה יותר של שירותי בריאות ועל כן ייתכן שמראש הקופות "מרוויחות" ממבוטחים בפריפריה.

ובכל זאת, הצוות המשותף של משרדי האוצר והבריאות החליט, כי עבור כל מבוטח מהפריפריה תקבל הקופה כ-200 שקלים נוספים בשנה בממוצע. ערים כמו אשדוד, באר שבע, אשקלון ואפילו שדרות ורהט לא נכללו בהגדרה "פריפריה", ובין אלה שכן נכללו נמנות אופקים, דימונה, אילת וערד. באופן מעט אבסורדי, דווקא ישובים חזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כמו עומר, מיתר ולהבים, נכללו בהגדרה "פריפריה". מנגד, 70 אלף תושבים בדואים לא נכללו בהגדרה הזאת, שכן הם מתגוררים במה שמכונה "ישובים לא מוכרים". קופת חולים כללית, אגב, הרוויחה מהקריטריון החדש הזה 150 מיליון שקל בשנה, שכן כמעט 70% מתושבי הפריפריה מבוטחים בכללית.

המערכת איבדה מקור מימון

נוסחת הקפיטציה היא לב ליבו של תקציב קופות החולים, והיא מהווה 88% מאותם 31 מיליארד שקל. המקור העיקרי למימון, מגיע מתשלומי מס הבריאות שעוברים לקופות ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, וכן מתקציב המדינה. חלק צנוע יותר מהמימון מגיע מתשלומי השתתפות עצמית של המבוטחים.

מעבר לנוסחת הקפיטציה, המדינה מתקצבת את הקופות עבור מחלות קשות במיוחד, כמו דיאליזה, גושה, המופיליה, טלסמיה ואיידס. כ-6.5 מיליארד שקל מתקציב הקופות מופנה לסל התרופות והטכנולוגיות, כאשר בכל שנה מתווסף אליו תקציב נוסף כתוספת לסל, על-פי החלטת ממשלה. בשנת 2012 התווספו לתקציב הסל 300 מיליון שקל, בדומה לתוספת שניתנה עבור 2011. מספר הצעות חוק מהשנים האחרונות, ביקשו לקבוע תוספת קבועה של 2% מתקציב סל השירותים כולו, השקול לתוספת של כ-600 מיליון שקל בשנה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הסביר לאחרונה, כי הוא בעצמו מתנגד להצעות האלה, שכן אם ישריינו תוספת קבועה לתרופות, תעלה דרישה דומה גם עבור תחומים אחרים החשובים לא פחות.

ויש גם כסף שצריך לרדת מהחשבון: לקופות החולים אבד מקור מימון משמעותי מאז 1997, שנתיים בלבד אחרי שעבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מדובר במה שמכונה "המס המקביל" - מס שכל מעסיק נדרש לשלם למדינה בשיעור של 5% בגין כל עובד שלו. בנימין נתניהו, אז בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, קיבל את עמדת האוצר וביטל את המס המקביל במסגרת חוק ההסדרים. אחד המיתוסים סביב הביטול הזה הוא, שמדובר במתנה גדולה שהעניק נתניהו למעסיקים, אולם לא כך הדבר: המעסיקים המשיכו להפריש את אותם סכומים לביטוח הלאומי, רק שאלה לא נצבעו במיוחד עבור תחום הבריאות והמדינה יכולה לעשות עם הכסף כל העולה על רוחה כמו למשל להגדיל את תקציב החינוך או לחילופין להגדיל את תקציב הישיבות.

מהסיבה הזאת, המפסידה הגדולה היא מערכת הבריאות, שאיבדה מקור מימון קבוע שאמור היה רק לגדול עם השנים. במקום זה, המדינה הבטיחה להשלים את הפער בין עלות השירותים להכנסות של הקופות, אבל ההשלמה הזאת זניחה ביחס לגובה המימון שניתן היה לקבל מאותו מס מקביל.

השליטה נשארה במשרד האוצר

"הרעיון במס המקביל היה, שמדובר בסכום שרק הולך וגדל יחד עם הצמיחה של המשק, כי ככל שמספר השכירים גדל והשכר גדל כך יגדל גם המימון למערכת הבריאות", מסביר פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן גוריון, לשעבר סמנכ"ל כלכלה וביטוח במשרד הבריאות ובין האנשים שעיצבו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. "המחוקק רצה במודל הזה בין היתר כדי להביא לכך, שהגידול הטבעי הזה במימון ייתר את ההשתתפות התקציבית של המדינה ויעניק פיצוי מלא לגידול באוכלוסייה וגם לכל הצרכים של סל התרופות והטכנולוגיות", הוא מוסיף.

לדבריו, כבר בשנת 2000, חמש שנים לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סל שירותי הבריאות של מדינת ישראל יכול היה לקבל עצמאות כלכלית מלאה, בלי לבקש שקל מהמדינה. אז ממתי המדינה מתנגדת למודל שאמור להסיר מעליה דרישות תקציביות? "הכל עניין של שליטה ובקרה, ומשרד האוצר רצה את השליטה הזאת", טוען בן נון. "המהלך הזה דן את מערכת הבריאות להסתייע לעולמי עד במשרד האוצר ולהתחנן כל שנה מחדש לעוד קצת כסף". לדבריו, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא "צובעת" כסף שמפרישים המעסיקים לטובת תחום הבריאות.

פרופ' בן נון, בדומה לכל בכירי מערכת הבריאות וראשי קופות החולים, טוען כי מזה שנים הקופות מתוקצבות בחסר, ובאופן עקבי. "ישנם שני מנגנונים שאמורים לעדכן את התקציב של הקופות: מנגנון דמוגרפיה ומנגנון מחירים. הפיצוי על הגידול הדמוגרפי, עמד מזה שנים על 0.9% בלבד בשנה ובשלוש השנים האחרונות על 1.2%, בעוד שהגידול הממוצע של אוכלוסיית המבוטחים עומד על 2%. באשר למחירים, הפיצוי לקופות מבוסס על מדד יוקר הבריאות שבכלל לא כולל את מחירי האשפוז שעלו בשנים האחרונות הרבה יותר מהמדד הזה, וזאת אף על-פי שהוצאות האשפוז של קופות החולים מהוות 40% מכלל ההוצאות שלהן", מסביר בן נון.

לדבריו, אם לוקחים בחשבון ששתי השחיקות האלה מצטברות עם השנים, הרי שקופות החולים חיות כיום בתת-תקצוב אדיר. "לפי החישוב שלי, רק מ-1995 ועד שנת 2000 בלבד הקופות הפסידו 7 מיליארד שקל. לקופות יש פחות ופחות כסף פר מבוטח, כדי לספק שירותים כפי שמחייב אותן החוק. מדובר בחוסר של 600 שקל בממוצע פר מבוטח. אז הקופות מתייעלות, מגדילות את ההשתתפות העצמית ובסופו של דבר גם שוחקות את האיכות והזמינות של השירותים".

"לא עוסקים בפנקסנות"

התקציב שניתן לכל קופת חולים במסגרת נוסחת הקפיטציה, יחד עם התאמות שונות שנעשות במסגרת הסכמים תלת-שנתיים מול המדינה, מאפשרים לקופות עצמאות ניהולית תוך יכולת "לשחק עם הכסף". כלומר, אם בשנה מסוימת לקופה נותר עודף בתחום התרופות והטכנולוגיות ביחס לאומדן שגובש שנה קודם, היא רשאית להשתמש בכסף הזה לצרכים אחרים. "אתה לא יכול לנהל פנקסנות על כל דבר, אחרת לצד תחומים רווחיים יותר, הקופות יצביעו על תחומים הפסדיים ועוד יגידו בסוף 'זהו נגמר הכסף'", מסביר הסמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, עו"ד יואל ליפשיץ. לדבריו, תקצוב הקופות מבוסס על הערכות כלכליות, שבסופן הקופות צריכות להתמודד עם הניהול השוטף, בכפוף לעיקרון המנחה החשוב ביותר במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי: הקופה חייבת להבטיח למבוטחים את כל השירותים שמחויבים על פי הסל, ללא שום קשר למצב כספי זה או אחר.

אבל זה הופך להיות מורכב יותר ושנוי במחלוקת, כשבוחנים את ההתנהלות השיווקית של הקופות. מחד, משרד הבריאות מכתיב תקציב שיווק מוגדר לכל קופה, על-פי גודלה היחסי, ומנגד הקופות נוהגות לחרוג מהתקציב הזה מעת לעת כשגם במקרה הזה לא ברור על חשבון מה, או על חשבון מי, מגיעה החריגה הזאת.

זה הולך ומסתבך כשהקופות משתמשות בתקציב השיווק לא רק להסברה או לגיוס לקוחות חדשים, אלא גם ליחסי ציבור מאוד מסוימים שלא ברור איזה תועלת הם מביאים. כך למשל, מכבי שירותי בריאות העניקה חסות בעשרות אלפי שקלים לכנס העיתונות, שמתקיים מדי שנה באילת, במסגרתה ערכו לעיתונאים במקום בדיקות רפואיות וקיימו פעילות גופנית.

לדברי ליפשיץ, החסויות הפכו לתופעה: "לקופות קשה להתנגד היום לכל מיני קבוצות אוכלוסייה או גופים שונים שמבקשים חסות".

עם זאת, ליפשיץ מדגיש כי מאז שנת 2007 נוהג המשרד להטיל קנסות על קופות שחורגות מתקציב השיווק שלהן, כאשר הקנס הגדול ביותר הוטל על קופ"ח מאוחדת, בגובה 13 מיליון שקל. את הקנס מנכה המשרד מתקציב השיווק של השנה העוקבת. "בכל מקרה", מסייג ליפשיץ, "אם קופות החולים נמצאות כיום בגירעון של מאות מיליוני שקלים, זה בטח לא בגלל חריגה של כמה מיליונים מתקציב השיווק".

הפוטנציאל שלא ממומש: יותר עובדים בשוק העבודה

לתקציב סל שירותי הבריאות של ישראל יש פוטנציאל גידול אדיר, אך הוא אינו ממומש וגם לא מרבים לדבר עליו בהקשר הזה: האפשרות שיותר גברים חרדים ונשים ערביות ישתלבו בשוק העבודה, בעיקר במשרות עם הכנסה שמאפשרת גביית מס בשיעורים יפים.

שיעור התעסוקה בישראל עדיין נמוך מאוד בהשוואה למדינות ה-OECD, וכל עלייה בשיעור התעסוקה פירושה עלייה בפוטנציאל הגבייה של מס הבריאות. העיקרון בשיטה הפרוגרסיבית של גביית המס בארץ אמנם אמור לשקף סולידריות בין חזקים לחלשים, אך ספק אם סולידריות זו המילה הנכונה כאשר מדובר במי שבוחרים מיוזמתם שלא לעבוד - ולקבל את אותם שירותים בדיוק להם זכאים גם מי שעובדים ומשלמים עד מאות שקלים בחודש עבור מס הבריאות.

בשנה האחרונה הציע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן להעלות את מס הבריאות ב-0.5% תמורת הכללת מרבית שירותי הסיעוד בתוך סל הבריאות הממלכתי, אולם ההצעה הזאת נתפסה כעוד הכבדה על מי שממילא נושא ברוב נטל המס במדינה. שאלנו אז את ליצמן האם דווקא הוא, כנציג מפלגה חרדית בכנסת (יהדות התורה) מוכן לקרוא בהזדמנות הזאת לציבור החרדי לעשות כל מאמץ ולהצטרף אל שוק העבודה. ליצמן, צריך לומר, התחמק.

גירעונות קופות החולים בשנת 2010 / צלם: Shutterstock.com/ampFotoStudio, Roxana Bas א.ס.א.פ קראייטיב

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן