דימוי עצמי נמוך, עושה רושם, הנו נחלת הכול. יש שאף יטענו כי זהו המקור העיקרי למצוקות העולם המודרני. בעיקר אצל נשים, הדימוי העצמי קשור במראה חיצוני, והסגידה האנושית ליופי, שהולכת ומקצינה ככל שחולף הזמן, מביאה להפרת האיזון, ולמעשה משמרת את אי-האיזון.
תוצאותיו המפתיעות של סקר שפורסם לא מכבר, יותר משהן מאששות את סברת חוסר האיזון, הן מעידות על מצב קיים שניתן לראותו כבעייתי, ולא רק בהקשר של נשים. מתברר כי דימוי עצמי נמוך, הנובע מאי שביעות-רצון ממראה חיצוני, מאפיין גם גברים.
הסקר, אותו ערך אתר הקופונים האמריקני CouponCabin.com, מוצא כי 1 מתוך 4 נשים אמריקניות ו-1 מתוך 5 גברים אמריקניים ייאותו לגשת לטיפול כירורגי פלסטי, באם יוסר מהם נטל העלות. 23% מהנשים ו-18% מהגברים השיבו כי המכשול העיקרי העומד בפניהם הוא המחיר הגבוה של הטיפול. 15% השיבו כי ישקלו טיפול קוסמטי אם זה יינתן ללא עלות כלל.
הסקר התבצע בראשית החודש (ינואר) בקרב 2,541 מבוגרים מגיל 18 ומעלה. יש לציין כי הסקר לא מפלח את הנבדקים לקבוצות גיל או למעמדות סוציו-אקונומיים (מה שמקשה לבחון את הסוגיה אם דווקא בקרב אוכלוסיות חלשות הצורך בטיפול, כפיצוי או כאפשרות קידום חברתי, הינו גדול יותר).
נתון מעניין נוסף, שכן מתייחס לגיל הנבדקים, מצא כי 9% מהנשים בגילאי 18-44 ציינו כי השתמשו בקופון כדי לשלם עבור הליך קוסמטי. בנוסף, 22% מהמבוגרים, אשר לא השתמשו בקופון יומי עבור הליך קוסמטי, אמרו שהם "ישקלו את זה". חשוב להדגיש כי הליך קוסמטי אינו בהכרח הליך כירורגי קוסמטי.
גם בבריטניה קופונים לטיפולים קוסמטיים נוחלים הצלחה, דבר שמדאיג את האגודה הבריטית לניתוחים פלסטיים אסתטיים (BAAPS), שקראה לממשלת בריטניה לאסור על פרסום ניתוחים קוסמטיים ובכללם קופונים (שובר הנחה לרגל חג המולד האחרון עורר את זעמה), ובאופן כללי להדק את התקנים בתעשייה, כולל ביצוע בדיקות תקופתיות על המנתחים. האגודה מתנגדת בתוקף למה שהיא מכנה "גימיק שיווקי" ומפנה אצבע מאשימה כלפי הרגולציה של התעשייה, אותה היא מכנה כ"רופפת".
האגודה קובלת על כך שהצופים בטלוויזיה רוכשים ציפיות לא מציאותיות מחשיפה לתוכניות ריאליטי ומתוכניות טלוויזיה העוסקות בשיפוצי גוף נרחבים.
לתקן מבלי לשנות יותר מדי
התפעלות מן היופי העסיקה את העולם המערבי מאז ומתמיד. גם בימינו - אולי נכון יהיה לומר: בעיקר בימינו - היופי הוא ביטוי ערכי, והוא בעיקר חזות הכול. "יפה" משמעותו "טוב". התנהגת יפה. כתבת יפה. שיחקת יפה. למדת יפה והשגת ציון יפה.
מימי אריסטו ואפלטון ולאורך השנים, התענגות על מושא יופי ערערה במידה רבה את תפיסתם העצמית של פילוסופים, אשר חשו כיצד ההתבוננות המורכבת בה החזיקו, זו אשר הגדירה אותם, מתבטלת למול סלחנותם למושאי יופי.
"היפה מסמל את הטוב והמוסרי", כתב קאנט ב"כוח השיפוט", ואחר-כך נבהל. "מראהו של המכוער יעשנו רעים וקודרים", כתב ניטשה (בכתב-העת "המדע העליז"), ובכך הסגיר את חולשתו.
בחזרה למראה האופנתי
ציטוטים - אחרים אמנם - הם לחם חוקם של מרכזים קוסמטיים רבים. אלה יודעים היטב כי ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר, המחיר עבור שיקומו גבוה יותר. המשוואה הפשוטה ואולי אף האכזרית הזו מתומצתת באתר חברת הקוסמטיקה של רונית רפאל, שם מופיע ציטוט מפי חליל ג'ובראן, האומר כי "ייחודו של אדם אינו במה שהשיג, אלא במה שהוא נכסף להשיג".
באותו האתר (תחת הקישור "יחידת המחקר") מופיע סיכום של מחקר שנערך באוניברסיטת הארוורד. על-פי המחקר, נשים רבות (באחוזים נכבדים) שאינן מסופקות ממראן החיצוני, נמנעות מללכת לאירועים חברתיים, נמנעות מלגשת לראיונות עבודה, נמנעות מלצאת לדייטים, ונמנעות מלהביע את דעתן בפומבי.
באתר של חברת "מדיקארט", שבסיסה ברמת-אביב, מופיע הקוד האתי של החברה. לנוחיותכם, נדלג לסעיף מספר 4: "כל אדם זכאי לחופש לשנות את הפוגע או את המפריע לו במראהו".
השאלה היא מהי מידת ההשפעה של גירויים חיצוניים (פרסומות, כוכבות טלוויזיה, דוגמניות, לחץ חברתי) על הצורך לשנות, מה לשנות וכמה, ואצל אילו רופאים. הבשורה הטובה - אם לקרוא לכך בשורה - היא שהאופנה השתנתה. כיום אופנתי הוא מראה טבעי ככל הניתן.
אם בשנות ה-90 של המאה הקודמת אף סולד היה לבקשה השכיחה ביותר מצד מנותחים, כיום המגמה הרווחת בניתוחי אף היא לתקן מבלי לשנות יותר מדי, כך שקשה יהיה להבחין כי מדובר באף שצורתו אינה טבעית.
מה שנכון לגבי האף נכון לגבי החזה: המגמה היא להגדיל, לא להעמיס. אותו הדבר בניתוחים פלסטיים בפנים: הצערה מדודה. לא מתיחה מלאה, לא להיפטר מכל קמט, לא לאבד הבעה.
מנתחים פלסטיים אחראים, לצורך העניין, עשויים שלא להסכים עם כל גחמה. אישה כבת 60 המבקשת להידמות לבת 20, קרוב לוודאי שתיענה על ידם בשלילה.
"לצערי, כירורגיה קוסמטית משווקת כיום כמו כל מוצרי הצריכה הקוסמטיים. שיטות השיווק האגרסיביות והזולות עלולות לבלבל ולהטעות, ומאוד כדאי לשים לב לאיזה רופאים הולכים", אומר ד"ר אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר, ומחבר הספר "כל האמת בפנים".
לדברי ד"ר וינקלר, "יש בשוק הזה חדירה בלתי פוסקת של שרלטנים. רופאים לא מקצועיים שהם לא מומחים לא ברפואה פלסטית ולא ברפואת עור. מטופלים צריכים לבקש שיראו להם תעודת מומחה ממשרד הבריאות, חתומה על-ידי מנכ"ל המשרד. הרופאים המומחים הם אלה החברים באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. חשוב שהרופא יראה למטופל את החומרים שאיתם הוא עובד, וחשוב לבדוק שהחומרים מאושרים על-ידי ה-FDA".
- האם הרופא המומחה יודע ומסוגל להציב גבולות במקרה שלמטופלים, שניזונים ממה שהם רואים כמודל לחיקוי, אין קווים אדומים?
"חשוב לעשות תיאום ציפיות מבעוד מועד. לחשוב אם מה שמבקשים יכול להיות ריאלי. אני לא מנתח אנשים שרמת הציפיות שלהם מהניתוח אינה מציאותית ואינה מותאמת למה שאני יכול לקיים".
בסקר שנערך בארה"ב עלה כי 9% מהנשים בגילאי 18-44 השתמשו בקופון כדי לשלם עבור הליך קוסמטי. 22% מהמבוגרים אשר לא השתמשו בקופון יומי עבור הליך קוסמטי, אמרו שהם "ישקלו את זה"
ד"ר אייל וינקלר: "לצערי, כירורגיה קוסמטית משווקת כיום כמו כל מוצרי הצריכה הקוסמטיים. שיטות השיווק האגרסיביות והזולות עלולות לבלבל ולהטעות, ומאוד כדאי לשים לב לאיזה רופאים הולכים"
מצמצמים סיכונים
ניתוחים פלסטיים נחשבים לבעלי רמת סיכון נמוכה. הניתוחים לא מסכנים חיים ולא משאירים נכויות. מקדמי הסיכון לא נעוצים בסוג הניתוח, אלא בעיקר במצב הבריאותי של המטופל וכמובן באיכות הרופא, וכל עוד נשמרים התנאים הבסיסיים המתבקשים: חומרי טיפול איכותיים (ע"ע הסכנות שהתגלו בשתלי PIP) ומתן מידע מלא על מצבו הבריאותי - פיזי ונפשי - של המטופל.
חולים במחלת סוכרת או הסובלים מלחץ דם גבוה, לא בהכרח כשירים לניתוח, וייתכן שיתעוררו סיבוכים. ניתוח קוסמטי בפנים, למשל, לא מומלץ לסובלים מבעיות לב, כמו גם לחולים המטופלים בנוגדי קרישת דם.
דפוס שכיח של החסרת מידע היא של מטופלים המכורים לסיגריות. על מעשנים לחדול מלעשן כחודש לפני הניתוח וכחודש לאחריו, אחרת צפויות צלקות קשות ואף נמק.
