כמדי שנה, כינסה היום (ג') חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט (D&B) את ראשי משרדי עורכי הדין במשק, כדי להציג בפניהם את הדירוג השנתי של משרדי עורכי הדין לפי גודלם, ולאפשר להם לפרוס את משנתם בנוגע לנושאים הבוערים שעל סדר היום.
אחד הנושאים שנדונו היה התגברות הרגולציה והפיקוח על חברות ציבוריות. עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות' התייחס להסדרי האג"ח הרבים שמתרחשים לאחרונה במשק ואמר כי לא כל הסדר אג"ח הוא דבר רע.
לדבריו, "כאשר קונים איגרת חוב ומקבלים עליה ריבית גבוהה, הריבית אמורה לפצות על הסיכון. לא כל הסדר חוב הוא רע. מה שחשוב זה שלא יהיו הסדרי חוב מגוחכים, ויותר שקיפות ושיקול-דעת".
עו"ד צבי פירון ממשרד מ. פירון הסכים: "לא יעלה על הדעת שתהיה הלוואה בלי סיכון. אם נבדוק את השוק כולו, נראה שמקבלי ההחלטות בגופים המוסדיים, בהתחשב ברמת הסיכון ובתשואה שקיבלו, לא יותר גרועים מהתוצאות של הבנקים".
עו"ד יהודה רוה יצא נגד אופן הסיקור של התקשורת את הסדרי האג"ח והתספורות. "כל מי שמשקיע או מלווה בשוק צריך לצפות שיהיה גם כשל. העיתונות מעצימה את העניין בביטויים שליליים", אמר.
רוה התייחס גם לשוק הנדל"ן, ובתגובה לשאלת המנחה, ד"ר עידו באום, שתהה האם נכון ששוק הנדל"ן בארץ הגיע לשיא מסוכן, ציין כי בשוק הנדל"ן, כמו בכל שוק אחר, יש עליות וירידות, ולכן אי-אפשר להגיד שהוא מסוכן יותר מתחומים אחרים. "בישראל הקטנה יש חוסר בהיצע בנדל"ן בטווח ארוך", אמר רוה.
עו"ד דודי תדמור ממשרד תדמור ושות' יצא נגד מסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות (הוועדה להגברת התחרותיות במשק). "מדינת ישראל חושבת שיש בעיה בשרשור חברות ציבוריות. אני מקווה שהוועדה תשנה את מסקנותיה, מכיוון שהראיות שהובאו בפניה מלמדות שלא שמדובר בבעיה משקית", אמר תדמור.
בהמשך הדיון עסקו עורכי הדין בשאלה מה יקרה אם אכן יאומצו מסקנות ועדת הריכוזיות, וחלק מבעלי ההון המחזיקים גופים ריאליים ופיננסיים יאלצו למכור את אחד מהם. האם יימצא מי שירכוש את החברות שיימכרו?
עו"ד יורם ראב"ד ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות' העריך כי אם יינתן מספיק זמן למכור את האחזקות בחברות, גם יימצאו לבסוף קונים. "מדובר בעסקאות-ענק, ויהיה קשה לבצע אותן. עם זאת, אני חולק על עצם ההמלצה, אין לכך מקום בעיניי", אמר עו"ד ראב"ד.
עו"ד פירון טען כי יהיה קשה משקיעים לתאגידים הפיננסיים. "אין הרבה כאלה", אמר פירון, והוסיף כי "להעביר חברות ביטוח לבעלות של קרנות פותר את בעיית ניגוד העניינים, אבל זה לא בהכרח בעל השליטה האידיאלי שהציבור רוצה".
עו"ד יודי לוי ממשרד גולדפרב, זליגמן ושות' יצא גם הוא נגד מסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות והתייחס לטענה כי בעלי השליטה בחברות הציבוריות נכשלו בניהולן. "ניגוד העניינים של בעלי השליטה כיום ברור, אבל הוא מטופל במישור של דיני ניירות ערך, פיקוח על הבנקים וכדומה. לא הוכח לנו שיש כשל שוק או סיכון יתר שהבנקים נוטלים לטובת בעלי השליטה. מדובר ב'אגדות אורבניות'.
"אני נתקלתי דווקא בתופעה הפוכה - שבעלי שליטה מתקשים לקבל מימון מגופים פיננסיים שקשורים אליהם. לכן אני חושב שכלכלת שוק חופשי היא עיקרון נכון. צריך לתחום אותו ברגולציה, כמו בתחום ההגבלים העסקיים. נדמה לי שאנחנו נמצאים במקום הנכון בנקודה הזאת", אמר לוי.
גם המחאה החברתית שעברה בקיץ האחרון על ישראל עלתה על סדר היום של משתתפי הכינוס, שדנו בשאלה מהו תפקיד עורך הדין בחברה לאור המחאה.
עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ ושות' ציין כי הוא תומך במחאה החברתית, אך יצא נגד ה"עליהום" על "מי שעשיר וחזק". "צמחה כאן מחאה עממית, שאולי לא הייתה ממוקדת מספיק אך היוותה אירוע מכונן מבחינה כלכלית שיש לו השלכה לטווח הארוך, מבחינה זו שגופים לא יוכלו יותר להרשות לעצמם להרוויח בצורה גרנדיוזית על חשבון הציבור. דוגמה לכך היא מחאת הקוטג', שהביאה לירידת מחירים", אמר הרטמן.
עו"ד מוריאל מטלון ממשרד גורניצקי ושות' קרא לנוכחים "לצאת מהמשבצת של אלה שרק מייעצים מה לא לעשות ולהביע עמדה גם בנושאים חברתיים ובנוגע לשלטון החוק".
עו"ד פירון ציין כי בחודשים האחרונים "נדם קולה של לשכת עורכי הדין בכל הנוגע למאבק על שלטון החוק", אך אמר כי הלשכה לא צריכה לעסוק בבעיות חברתיות.
עו"ד יונתן אלטמן ממשרד עמית, פולק, מטלון הגיב גם הוא לדברי עו"ד מטלון וטען כי הסיבה שלא שומעים את עורכי הדין סביב המחאה היא ש"בהרבה מאוד נושאים אנחנו נמצאים בניגוד עניינים". לדבריו, "לא תמיד לכולנו נוח להוביל מאבקים ובטח לא כקבוצה הומוגנית, כי אנחנו לא קבוצה הומוגנית".
עו"ד דודי תדמור הסכים עמו: "כולנו בעד צדק חברתי, בריאות, נעורים ואושר, אבל המחאה לא ממוקדת, ואנחנו לא הציבור שאמור לפעול בעניין הזה", אמר.
בצל המיזוג בין משרדי גולדפרב וזליגמן, שאירע בחודש מאי 2011 ויצר את המשרד הגדול בארץ, המונה יותר מ-200 עורכי דין, נושא נוסף שעלה בכנס הוא השאלה עד כמה יגדלו משרדי עורכי הדין.
עו"ד מיה ליקוורניק ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדווין ושות' הסבירה כי גודל המשרדים מוכתב על-ידי הפעילות הכלכלית והרגולציה. "צרכי החברות מכתיבים ודוחפים את הגידול במשרדים. אני לא יודעת אם 200 עורכי דין זה השיא הסופי. הרבה תלוי בהמשך הצמיחה של הכלכלה שלנו - אם המגמה הזו תימשך, המשרדים הגדולים ימשיכו לגדול, וזה יבוא על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים", אמרה ליקוורניק.
כן השתתפו בכנס עו"ד גד נשיץ, נשיא משרד נשיץ ברנדס ושות'; עו"ד אלי זהר ממשרד גודלפרב, זליגמן ושות'; עו"ד מאיר לינזן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן; עו"ד אמיר הלוי ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'; עו"ד דוד מלכוב ממשרד ש. פרידמן ושות'; עו"ד אורלי ציוני ממשרד יגאל ארנון ושות'; עו"ד ערן יניב ממשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'; עו"ד משה בלטר ממשרד בלטר, גוט, אלוני ושות'; עו"ד נחמן כהן-צדק ממשרד פרל, כהן, צדק, לצר; עו"ד ירון מהולל; ועו"ד אורי ברגמן ממשרד וקסלר, ברגמן ושות'.