גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מודדים את עוצמתה של מפלגה?

מספר המנדטים לא קובע את עוצמתה של מפלגה ■ שיעור בפוליטיקה לרגל הצטרפותו של יאיר לפיד למשחק

הודעתו של יאיר לפיד לפני שבועות מספר גררה בעקבותיה הצפה חסרת תקדים של סקרים פוליטיים שניסו לחזות את דמותה של הכנסת הבאה. הפרשנים שנדרשו לעניין - ביניהם לא מעט פוליטיקאים - שפכו הררי מילים על התוצאות, וכמובן לא שכחו לסייג עד כמה לא מדויקים הסקרים. זה כמובן נכון, אבל ישנה עובדה חשובה בהרבה, שכלל לא נדונה: לא מספר המנדטים הוא שקובע את עוצמתה של מפלגה.

נתחיל בהסבר בסיסי מאוד: נניח שנערכו בחירות, ורק שלוש מפלגות הצליחו לעבור את אחוז החסימה. מפלגת "ימין" קיבלה 59 מנדטים, מפלגת "שמאל" קיבלה 59 מנדטים ומפלגת "כסף" קיבלה שני מנדטים. במבנה כזה, לשלוש המפלגות יש בדיוק אותה עוצמה פוליטית - הרי כל שתיים מתוכן יכולות להוות את הרוב הדרוש.

בואו נסבך קלות את הסיטואציה. נניח שמפלגת "ימין", הדוגלת בכיבוש סוריה ורוסיה (זה בלאו הכי אותן האותיות) אינה מוכנה לשבת באותה קואליציה עם מפלגת "שמאל", הקוראת להסתפקות בגבולות שינקין-רוטשילד. מפלגת "כסף" מוכנה לאמץ את העקרונות של כל מפלגה על-פי הצורך. אם נטריד את מוחנו לשנייה נבין שעתה המפלגה הזעירה היא בעלת העוצמה הגדולה ביותר מבין השלוש. ואולי זה המקום לחזור למציאות לרגע ולהזכיר שהמפלגה הגדולה בישראל היא קדימה; את הערכת מידת השפעתה אני משאיר לכל קורא וקורא.

אז איך מודדים את עוצמתה של מפלגה? את אחת השיטות המציא ב-1965 ג'ון פ. בנזהאף השלישי, פרופסור למשפטים ולוחם דגול נגד נזקי העישון*.

"האינדקס של בנזהאף" מוגדר כאוסף קואליציות מפסידות שצירופה של מפלגה מסוימת יהפוך אותן לקואליציות מנצחות, ואדגים. נניח שבבחירות בישראל התקבלו התוצאות הבאות: "ליכוד ביתנו" (ל) - 55, "קדימה לעבודה" (ק) - 54, "לפיד בפייסבוק" (י) - 7, ו"חרדים ומודאגים" (ח) - 4. לשם הפשטות נניח כי כל מפלגה מוכנה לשבת עם כל מפלגה וכי להרכבת הקואליציה השלטונית אנו נדרשים, כרגיל, ל-61 מנדטים או יותר.

במבט ראשון נראה שיש שתי מפלגות גדולות ושתי מפלגות קטנות, אך קצת התעמקות תגלה לנו כי יש לפנינו שלוש מפלגות שוות בעוצמתן ומפלגת סרק, אשר אינה קובעת דבר. נחשב תחילה את הבנזהאף אינדקס של "ליכוד ביתנו". לשם כך ארכיב את כל הקואליציות שאינן מצליחות לעבור את רף 61 המנדטים בלעדיה, אך עושות זאת בהצלחה לאחר הצטרפותה: }ק, י, ק ח, י ח}. במילים אחרות: ארבע הקואליציות הרשומות בסוגריים אינן מגיעות ל-61 מנדטים בלי "ליכוד ביתנו", אך איתה מקימות קואליציה. ולכן הבנזהאף אינדקס של "ליכוד ביתנו" שווה ל-4. שימו לב כי הקואליציה ק י אינה מופיעה ברשימה, שכן "קדימה לעבודה" יחד עם "לפיד בפייסבוק" עוברות את רף ה-61 ואינן נזקקות לליכוד ביתנו. אגב, קל מאוד להשתכנע כי הבנזהאף אינדקס של "קדימה לעבודה" שווה גם הוא ל-4.

עתה נחשב את האינדקס של "לפיד בפייסבוק" (י). להלן רשימת הקואליציות המפסידות (לא מגיעות ל-61), שהצטרפותו של יאיר ומומחיו תהפוך אותן למנצחות: {ל, ק, ל ח, ק ח}. גם האינדקס של "לפיד בפייסבוק" הוא 4, ואף שגודלה של המפלגה הוא בערך שמינית מזה של ה"ליכוד ביתנו" או מ"קדימה לעבודה" - יש לשלוש המפלגות אותה העוצמה. האינדקס על-פי בנזהאף של ה"חרדים ומודאגים" שווה ל-0. הסיבה לכך היא שאין שום צירוף שמפלגה זו תעביר ממחנה המפסידים לאוהל הניצחון. מפלגה זו היא שחקן סרק במשא ומתן.

ואיפה הצדק?

המצב שתואר כאן מעורר שאלות הנוגעות לצדק. האם מתקבל על הדעת שלמפלגה עם שבעה מנדטים תהיה עוצמה דומה למפלגה בעלת 55 מנדטים? ולמה לשלול כל השפעה ממפלגה בעלת ארבעה מנדטים? נו טוב, קוראי הטור הזה כבר יודעים שאיני מאמין גדול באפשרות של צדק מוחלט. וכאן אולי המקום לציין שבעקבות הטור שעסק ב"צדק חברתי" קיבלתי הרבה תגובות, ובהן דוגמאות לאי-צדק משווע בארצנו הקטנה. הסכמתי עם רוב הדוגמאות, אך ההצבעה על אי-צדק אינה מראה מהו צדק, ואשתמש באנלוגיה מתמטית כדי להסביר. נניח שישנה משוואה מסובכת באופן שלא ייאמן וצריך למצוא את הנעלם x. קורה שאפשר לראות בקלות ש-x=7 לא פותר את המשוואה וגם לא x=0 או x=10; אבל מה זה משנה מה לא פותר? אנחנו הרי רוצים את הפתרון. קל להצביע על מקרי אי-צדק, קשה עד בלתי אפשרי להראות מהו צדק. מובן שברור (גם לי) שישנם דברים צודקים יותר וצודקים פחות. אך אני ממשיך לטעון כי אין צדק מוחלט.

שווה בדיקה

נחזור לבנזהאף. גם המוטיבציה של הפרופסור למשפטים וחובב המתמטיקה נבעה ממקרה של חוסר צדק משווע. אציג גרסה פשוטה של המקרה, אך זהה לו מבחינה מהותית. נניח שישנה עיר ברוסיה ובה מתגוררים אנשים בני ארבעה לאומים: רוסים - המהווים 26%, צ'צ'נים - המהווים 26%, יהודים ששיעורם הוא 25%, והיתר - 24% - הם ליטאים.

הוחלט שבפרלמנט של העיר יהיו מאה נציגים שיתפלגו על-פי יחסי הלאומים בעיר; כלומר, יהיו 26 רוסים, 25 יהודים, 25 צ'צ'נים ו-24 ליטאים. בנוסף, הוחלט שההחלטות שיזכו בלפחות 51 קולות יעברו. הכול נשמע הגיוני וצודק. ברם, אם קראתם את הכתוב עד כאן בעיון כבר הבנתם שהליטאים מהווים שחקן סרק - הבנזהאף אינדקס שלהם שווה ל-0. למעשה, הדוגמה הזו אינה שונה כלל מדוגמתנו הקודמת (בדקו!). כל שני לאומים מתוך הרוסים, הצ'צ'נים והיהודים יכולים להתאחד ולהעביר איזו החלטה שהם רוצים. למשל החלטה שלפיה הליטאים ישלמו 88% מס. 24 נציגים ליטאים אינם הופכים שום קואליציה מפסידה למנצחת. בעין בלתי מזוינת, כל ארבעת הלאומים נראים כשווי עוצמה, אך בדיקה קצרצרה מגלה שהמבט הראשון מטעה עד מאוד, דבר הקורה לעתים קרובות.

ואיך אפשר לסיים בלי תרגיל מעניין אך מורכב: קחו את העקרונות של הבנזהאף אינדקס, הוסיפו למשוואה את האידיאולוגיות הרלבנטיות (או במילים אחרות מי לא ישב עם מי) ונסו להבין לאילו מפלגות בכנסת ישראל יש עוצמה אפסית. התוצאה, אני מבטיח, מפתיעה מאוד.

בשם הצדק ההיסטורי חייבים לציין שליונל פנרוז המציא את השיטה הזאת עוד ב-1946, אך איש לא שם לב לכך. חובבי מתמטיקה מוזמנים לעשות גוגלינג ל-Shapley-Shubik index

עוד כתבות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שר החוץ של עומאן, סייד באדר בן חמד אל-בוסעידי, נפגש עם סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, לקראת השיחות העקיפות בין ארה''ב לאיראן, בז'נבה / צילום: Reuters, via REUTERS

הזעקה שניסתה להגיע לחדרי הדיונים: הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר

הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה