בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקרים בהם מבקשים גבר ואישה שאינם נשואים ואינם בני זוג, להביא יחד לעולם ילד וכן לערוך הסכם הורות שמטרתו להבטיח את כלל זכויותיהם וחובותיהם האחד כלפי השני וכן כלפי ילדם המשותף, לרוב תוך יצירת הפרדה כלכלית מוחלטת.
לכאורה, הסכם מסוג זה דומה להסכמי גירושים בהיבטי המזונות וגידול הילדים, אך למעשה הוא שונה. מטרת ההסכם היא בבניית בסיס יציב, הנסמך על עקרונות משותפים שימנעו מחלוקות עתידיות בין צדדים שלא מכירים מקרוב זה את זה כפי שמכירים בני זוג בעבר או בהווה. הסכם זה יהווה את הבסיס למערכת היחסים שעתידה להירקם בין הצדדים, והוא מחייב כיסוי נרחב בעת קביעת ההסכמות וההבנות.
מה חשוב שיכיל הסכם הורות בין שני צדדים שאינם בני זוג?
1. משמורת
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי שני הצדדים, הוריו של הילד, הינם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. החוק קובע כי מכוח אפוטרופסותם, עליהם לדאוג לחינוכו של הילד, גידולו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסיו וניהולם. עם זאת, הילד יהא במשמורת של אחד הצדדים או במשמורת משותפת שלהם. לרוב נהוג לקבוע את משמורת הילד בידי אחד הצדדים.
2. הסדרי ראייה
לאחר קביעת המשמורת בידי אחד הצדדים, לצד השני יש הזכות להסדרי ראייה עם הקטין. זהו נושא שיש להסדיר מראש במסגרת הסכם ההורות. מצד אחד, כדאי לקבוע הסדרים קבועים, ברורים ויציבים, אך עם זאת כדאי להשאיר פתח לגמישות והתחשבות בטובתו ובצרכיו של הילד, כמו גם בפעילויותיו וכן בפעילויות הצדדים וצרכיהם.
דבר נוסף שכדאי ליתן עליו את הדעת הוא קביעת הסדרי ראייה הדרגתיים. כלומר, שבגיל צעיר יותר (במיוחד גיל ינקות, קל וחומר אם אכן התינוק יונק...), הסדרי הראייה יהיו מצומצמים יותר ואף ללא לינה, ורק עם חלוף הזמן הסדרי הראייה יתארכו, יכללו לינה ואולי אף יהיו מספר רב יותר של פעמים בשבוע.
אם עולה אפשרות למשמורת משותפת, נדרש תיאום מקסימלי בין הצדדים. יש יתרון למגורים בקרבת מקום זה לזה, וכן נדרשת "שפה משותפת" בין השניים ליצירת התנהלות טובה ונוחה בחיי היומיום.
בהקשר זה חשוב להתייחס למתרחש בתקופות של חופשות, חגים, מחלות ואירועים מיוחדים. כדאי להתייחס לקשת רחבה ביותר של מקרים, ככל שניתן, במיוחד נוכח העובדה כי אין דברים אמורים בבני זוג בהווה ואף לא בבני זוג לשעבר. למעשה, מדובר בשני אנשים אשר חווים אינטראקציה ראשונה רק עם לידת הילד.
3. מקום מגורי הילד
כדאי ואף חשוב להתייחס לנקודה זו ולקבוע היכן יהא מרכז החיים של הילד, תוך כיסוי הנקודות הבאות: מתי תותר הוצאתו מן הארץ? באילו תנאים? לאילו פרקי זמן? איזה תיאום יידרש מראש? האם נדרשת או לא נדרשת הסכמת הצד שכנגד? מה זמן ההתראה הנדרש מראש? אילו פרטים יינתנו לצד שכנגד בטרם הנסיעה?
4. חינוכו של הילד
הצדדים יכולים להתייחס במסגרת הסכם ההורות שיערכו גם לפן החינוכי, הערכים שעל בסיסם ירצו לגדל את הילד, איזה חינוך יקבל הילד, באיזה זרם חינוך יתחנך וכו'.
5. מצבי משבר
ניתן להתייחס בהסכם להתנהלות הצדדים במצבי משבר בחייו של הילד, לרבות מחלות ומצבי חירום רפואיים.
6. שם הילד
חוק השמות קובע כי אם נולד ילד לזוג שאינו נשוי, הרי שהילד ישא באופן אוטומטי את שמה של אמו. לכן, אם הצדדים מעוניינים שהילד יישא בשם אביו או בכל הסדר אחר, הדבר צריך להיות רשום בהסכם.
7. מזונות
מזונות הילד כוללים את צרכיו הבסיסיים (מזון, ביגוד, הנעלה, חוגים), מדורו (קורת-גג), הוצאות מדורו וכן הוצאות חינוך (לרבות קייטנות), הוצאות רפואיות חריגות (פסיכולוג, אורתודנט, משקפיים).
הצדדים יכולים לקבוע כל הסדר מתקבל על הדעת ביניהם במסגרת ההסכם שיערכו, כל עוד שאינם פוגעים בטובת הילד ובצרכיו. ההסכמות לעניין המזונות יהיו ככל הנראה גם נגזרת של החלטות הצדדים לעניין הרכוש. הוצאות נלוות אפשריות - הוצאות בגין ימי הולדת, שיעורי נהיגה, שיעורים פרטיים, חינוך במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.
חשוב לכלול התייחסות ברורה למועד החיוב במזונות מדי חודש, אופן העברת התשלום (מומלץ לעשות זאת בהוראת קבע) ואופן עדכון צד את משנהו באשר להוצאות חריגות או "מחציות", כשצד אחד שילם את כל הסכום, ומשנהו מחוייב על-פי ההסכם להעביר לידיו את מחצית הסכום לאחר הצגת קבלה.
8. הוצאות חריגות
קיימת אפשרות להגיע לידי הסכמות בעניין הוצאות חריגות חד-פעמיות, שאינן באות במסגרת המזונות הקבועים המשולמים מדי חודש.
9. עלויות מקדמיות
כדאי להתייחס גם להוצאות שיחולו על הצדדים עוד לפני לידת הילד ועל אופן חלוקת נטל ההוצאות בין הצדדים. למשל, הוצאות בגין קניית ריהוט, ציוד לתינוק, הוצאות רפואיות בלידה, הוצאות רפואיות טרום ההיריון (הפריות וכו'), הוצאות משפט, לרבות הוצאות אישור ההסכם בביהמ"ש לענייני משפחה.
10. ימי הולדת ואירועים מיוחדים
ניתן להתייחס אף לכך ולקבוע אם הצדדים ירצו לחגוג יחד אירועים בחיי הילד, באיזו רמת עלויות, כיצד תתקבלנה ההחלטות ביניהם וכו'.
11. אישור ההסכם
ההסכם יאושר בבית המשפט לענייני משפחה.
ככלל, כדאי לנסות ולהתייחס בהסכם ההורות למגוון נושאים הקשורים בהתנהלות הצדדים זה מול זו וכן להתנהלותם מול ילדם המשותף ולאופן בו יגדל הילד, יתחנך, מי יישא בעלויות הכרוכות בגידולו וכו'.
ואולם, חשוב לזכור כי קשה למצות בהסכם את כלל התרחישים האפשריים לאחר לידת הילד ומשך חייו עד גיל 18. לפיכך, כדאי להשאיר פתח לגמישות, יצירתיות, הבנה הדדית, אשר יאפשרו לצדדים לגדל את ילדם, להתנהל בכבוד זה מול זו ומול ילדם, תוך הגנה אופטימלית על הילד, שמירה על האינטרסים שלו, תוך שימת דגש על ראיית טובתו וצרכיו.
■ הכותבת היא ערכת דין ומגשרת בתחום דיני המשפחה.