1. רגע השיא של הספורט האמריקני יגיע הלילה (ב'). ניו יורק ג'איינטס תפגוש את ניו אינגלנד פטריוטס למשחק הסופרבול (שידור בישראל משעה 1:20 לפנות בוקר, בערוץ הספורט). זו תהיה בסך הכל המהדורה ה-46 של הסופרבול, שהתקיים במתכונתו הנוכחית לראשונה בשנת 1967. גם לפני כן אליפויות הפוטבול של ארצות הברית הוכרעו במשחק בודד - רק שאז התחרתה ה-NFL על אהדת הקהל עם ליגת פוטבול נוספת, שנקראה AFL (אמריקן פוטבול ליג). בכל שנה נקבעה אלופה אחת ל-AFL ואלופה נוספת ל-NFL, עד שהסכם מיזוג ב-1966 בין הליגות הוביל שנה מאוחר יותר לקיומו של משחק בין אלופת ה-AFL לאלופת ה-NFL, שזכה לשם "סופרבול". החל מ-1971, התאחדו שתי הליגות באופן מעשי, והקבוצות של שתיהן החלו להתחרות זו בזו גם במהלך העונה הרגילה.
2. סטטיסטיקות סביב האירוע הזה לא חסרות. רובן בכלל לא קשורות למשחק עצמו. בסוף השבוע פורסם מחקר שמנסה לקשור את המנצחת לשיעור הצמיחה של הבורסה בשנה הקרובה: המחקר מצא שלאורך ההיסטוריה הוכח שניצחון של הקבוצה מאזור ה-NFC הביא לעלייה של שוק ההון האמריקני ב-14.3% בשנה שלאחר מכן; בעוד שניצחון של אלופת ה-AFC הביא לטיפוס של 7.3% בלבד. כך שלציבור האמריקני המוטרד כדאי שהגא'יינטס ייקחו את המשחק הלילה.
אבל הביטוי העיקרי לטירוף סביב הסופרבול הוא כמובן נתוני הצפייה בטלוויזיה. בניגוד למקומות אחרים בעולם, שבהם הרייטינג מתרומם לשיאים באירועים פוליטיים/ממלכתיים/לאומיים גדולים, בארה"ב דווקא אירוע הספורט הזה עושה את העבודה: הסופרבול בשנה שעברה נצפה על-ידי 111 מיליון אמריקנים בממוצע (46% רייטינג), והפך למשדר הכי נצפה בתולדות הטלוויזיה האמריקנית.
והסופרבול הלילה? הוא צפוי, לפי הערכות, לשבור גם את השיא הזה, בעיקר בשל הנוכחות של קבוצה מניו יורק, שהיא שוק הטלוויזיה הגדול ביותר בארצות הברית. גם ניו אינגלנד משתייכת לשוק השביעי בגודלו (בוסטון), בעוד שהסופרבול שובר השיאים של אשתקד הפגיש את גרין ביי (מקום 69 מבין השווקים בארצות הברית) ופיטסבורג (מקום 23).
אגב, לא תמיד היה קיים טירוף טלוויזיוני כל כך גדול סביב הסופרבול: בשנה הראשונה שלו ב-1967 הרייטינג שלו הסתכם ב-18.5%, ורק ב-1972 הוא הצליח לחצות לראשונה את רף ה-40%. מאז, מלבד מעידה חד פעמית ב-1990, הרייטינג של הסופרבול מעולם לא ירד מתחת ל-40%.
3. האירוע הטלוויזיוני הפך את שוק הפרסום האמריקני על הראש. רשת NBC, שתשדר הלילה את המשחק, סיימה בתחילת החודש הקודם את מכירת כל חבילות הפרסום הטלוויזיוניות שלה למשחק. המחיר הממוצע שנקבע לספוט בן 30 שניות, 3.5 מיליון דולר, מהווה את שיא כל הזמנים וקפיצה של 16.6% לעומת העונה שעברה. חגיגת הפרסום הזאת סביב הסופרבול גרמה לכך שבשני העשורים האחרונים הפך האירוע למסטיק לא נגמר: משחק הסופרבול נמשך בממוצע 3 שעות ו-35 דקות, כחצי שעה יותר ממשחק פוטבול בעונה הרגילה.
מקום אחד שבו הסופרבול עדיין לא מצליח להתרומם מבחינת יכולת גיוס מפרסמים הוא הניו-מדיה. העונה ישודר הסופרבול, בפעם הראשונה, גם בפלטפורמות הסלולר והטאבלטים השונות, אם כי חבילות הפרסום נמכרו עבור 300-600 אלף דולר בלבד כ"א, ועדיין נותרו חבילות רבות על המדף. לפי ניתוחים שונים בארצות הברית, המפרסמים לא מאמינים שיותר מ-200-300 אלף אמריקנים יבחרו לראות את המשחק דווקא באייפד או באנדרואיד שלהם, מה שגורם לאנשי המכירות הדיגיטליות של NBC הרבה כאבי ראש.
4. בשונה מהחגיגה האמריקנית סביב מסכי הטלווזייה, באופן פרדוקסלי מקום אחד שתהיה בו חגיגה מצומצמת יחסית הוא דווקא האצטדיון עצמו. הסופרבול ייערך השנה ב"לוקאס אוייל סטדיום" באינדיאנה, בנוכחות פחות מ-70 אלף צופים. כמות נמוכה מאוד, בטח בהשוואה ל-103,210 שנדחסו אשתקד ל"קאובויז סטדיום" בטקסס כדי לראות את הסופרבול.
למה בכל זאת נבחר האצטדיון באינדיאנה, שמכיל 63 אלף מקומות (אבל יורחב לקראת המשחק ל-70 אלף) לארח את המשחק? בעיקר בגלל שמדובר על מגרש מהמפוארים ביותר בארצות הברית, וזה חתיכת הישג לקבל את המעמד הזה במדינה שלא מפסיקה לבנות אצטדיונים חדישים ויקרים. הוא נפתח ב-2008 בהשקעה של 720 מיליון דולר, יש לו גג מודולרי שיכול להיפתח ולהיסגר בהתאם לתנאי מזג האוויר, 150 תאי צפייה פרטיים מאובזרים כהלכה, וכל זה עם מעטפת ארכיטקטונית מרהיבה.
גם חובבי כדורסל יכלו ליהנות מהמגרש הזה: ב-2010 הוא אירח את הפיינל-פור של טורניר המכללות, והוא צפוי לארח את האירוע שנית גם ב-2015.