גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' שריג ומלחמתו בעובדות

הממונה על שוק ההון מתעקש שהשוק הפנסיוני תחרותי, גם כשהמציאות מוכיחה אחרת

פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, לא רוצה לעסוק בדמי הניהול. לדעתו, הדיון בעניין "חסר פרופורציות". מבחינת שריג, דמי הניהול צריכים להיקבע על ידי השוק "התחרותי". אם היה יכול, ואלמלא הנודניקים בתקשורת ובכנסת, היה מניח לכל הנושא. לרוע מזלו, הוא נדחק לפינה ונאלץ, כבר לפני שנה וחצי, להציג תוכנית להפחתת תקרת דמי הניהול, שעומדת היום על 2%, בשני שלבים: ל-1.5% מהצבירה ב-2012 ול-1.2% מהצבירה פלוס 5% מההפקדות השוטפות ב-2015.

כעת נמצא שריג במסלול התנגשות עם ח"כ חיים כץ, שתובע אולטימטיבית להוריד את התקרה ל-0.7%. בצר לו, משחרר שריג הצהרות לחלל האוויר שנועדו להסביר מדוע אין שום בעיה, השוק תחרותי והכול מצוין. תודה ששאלתם. עם זאת, בין האמירות של שריג ובין המציאות אין קשר רב.

1. "תסתכלו על בנקאות ותראו ריכוזיות מהי. תסתכלו על שוק הפנסיה ולא תראו ריכוזיות" (שריג בשבוע שעבר, בכנס הרצליה)

ובכן, יש ריכוזיות במערכת הבנקאית. יש חמישה בנקים גדולים והם מחזיקים ב-96% מהאשראי לציבור וב-95% מפיקדונות הציבור. ריכוזיות ללא צל של ספק. אבל בואו נביט על מה שקורה בענף הביטוח. הפתעה. גם שם יש חמש חברות ביטוח גדולות, והן חולשות על 96% משוק ביטוחי החיים. ומה קורה בענף הביטוח הפנסיוני? המצב לא יותר טוב. חמש קרנות פנסיה (שבבעלות אותן חברות ביטוח) חולשות על 97% מהשוק. ואיך הגענו למצב הזה? ב-2004 מכר האוצר את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שחלשו אז על 75% מהשוק, לחברות הביטוח והקפיץ בבת אחת את הריכוזיות בענף.

אבל מבחינת שריג אין בעיה ואין ריכוזיות בפנסיה. מדוע? כי בשוק הגמל חמשת הגופים הגדולים הם 48% מהשוק. בכך שריג מתעלם באלגנטיות מהגדרת השוק הפנסיוני כפי שהאוצר עצמו קבע אותה: קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים הם חלקים שונים של שוק החיסכון הפנסיוני, עם אותם מוצרים שנועדו לאותה מטרה ואותם משווקים ומפיצים. והשוק, כפי ששריג יודע היטב, נשלט בידי חמישה שחקנים עיקריים - חברות הביטוח הגדולות, שבמקרה הן גם הבעלים של המשווקים הגדולים (סוכנויות ניהול ההסדר הגדולות) ושולטות ללא עוררין במשווקים הקטנים (סוכני הביטוח).

2. "השוק תחרותי וההוכחה לכך היא שהמחיר הממוצע בגמל נמצא מתחת לרף הנוכחי" (שריג בשבוע שעבר, בכנס הרצליה)

לשריג יש גם הוכחה שהשוק תחרותי. הנה עובדה שאין לערער עליה: דמי הניהול הממוצעים בשוק הם 1.02% בשעה שהתקרה היא 2%. אם לא גובים מהלקוחות את המחיר המרבי, יש תחרות, מסיק הפרופסור. מעניין איזה ציון היה שריג נותן לסטודנט שהיה מציג לו תזה כזו.

התזה של שריג מופרכת לחלוטין: (1) בשוק יש אפליית מחירים. הממוצע הוא בסביבות 1%, אבל שריג שוכח למרבה הנוחות שהפערים בין דמי הניהול שמשלמים לקוחות שונים גדולים מאוד. אם אתה לקוח פרטי תשלם לפחות 1.2%, תלוי בגובה הצבירה שלך, ואם אתה לקוח פרטי קטן, תשלם 1.6%-2%. אבל אם אתה לקוח שהוא חלק מקולקטיב, מקום עבודה, ארגון מקצועי, סקטור או קבוצת השתייכות אחרת, תשלם בדרך כלל כמחצית עד שליש מכך, בין 0.4% ל-0.7%. שישלח מר שריג את אנשי אגף שוק ההון לעשות סקר טלפוני בין קופות הגמל ולבקש הצעת מחיר ללקוח עם 40 אלף שקל, ונשמח לשמוע ולפרסם איזה בית השקעות יציע לו דמי ניהול נמוכים מ-1.8%.

(2) דמי ניהול נמוכים מהתקרה היו גם לפני 2005, בתקופה שבה הבנקים שלטו בשוק. הבנקים גבו בממוצע דמי ניהול של 0.65% ואף אחד לא טוען ולא טען אז שהשוק היה תחרותי. (3) מאז נמכרו הקופות לבתי השקעות ולחברות הביטוח, קפצו דמי הניהול ב-75%. באיזה שוק תחרותי אפשר להקפיץ תוך שנתיים את מחיר המוצר בשיעור כה גבוה? באיזה שוק תחרותי, למרות עלייה כה חדה במחיר, שיעור המעבר בין היצרנים זניח ונע בין 1% ל-3%?

3. כדי שתהיה תחרות, צריך שיהיה מספר גדול של מתחרים וחסמי מעבר אפסיים - שני פרמטרים שאכן קיימים בשוק הגמל, ובכל זאת השוק, כפי ששריג יודע היטב, אינו תחרותי. יש לכך שתי סיבות עיקריות: פערי המידע בין הלקוח ליצרן וההטיה של המשווק, קרי סוכני הביטוח.

המוצר הפנסיוני מסובך מאוד. הלקוחות אינם מבינים את המוצר, אינם יודעים כמה הם משלמים עליו, ואפילו אינם יודעים מי מנהל את כספם. מי שאמור לסייע ללקוחות הם המשווקים, סוכני הביטוח, אך הם מוטים לפי התגמול שהם מקבלים ומעבירים את הלקוחות בין קופות כרצונם ובהתאם לגובה העמלה, ההטבה או הטיול לחו"ל שהם מקבלים מחברת הביטוח. אם יש תחרות בשוק, היא בין חברות הביטוח על סוכני הביטוח ולא על הלקוחות.

אבל מבחינת שריג כל האמצעים כשרים כדי להסביר מדוע לא צריך לעשות דבר בנושא תקרת דמי הניהול. גם אם צריך לטעון טענות אבסורדיות כאילו "השוק תחרותי".

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים