ישנן שתי גישות שונות להתבוננות בהפרעות נפשיות. גישה אחת מדברת על קיום נפרד של האדם ושל המחלה. באחד הימים המחלה תוקפת את האדם, אולם טיפול נכון יאפשר לו להתגבר עליה.
על-פי הגישה השנייה כולנו סובלים מהפרעות נפשיות ברמה כזו או אחרת, ומי שנחשב ל"חולה" הוא זה שההפרעה שלו חורגת מהנורמה. התזה הזו מניחה שיש הרבה אנשים מסודרים, וחולה ה-OCD הוא בסך הכול אדם מסודר בצורה יוצאת דופן, בעוד שהדיכאוני הוא פסימיסט חסר תקנה. ייתכן שמדובר באנשים שבעקבות תנאי חיים קיצוניים איבדו את מנגנוני הבקרה שמונעים מההפרעה הנפשית לפרוץ החוצה.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת PLoS ONE, תומך חלקית בגישה השנייה. על-פי המחקר, הפרעות נפשיות במשפחתו של אדם יכולות לנבא את תחומי העניין שלו. לפי הגישה הזו, המחלה איננה "מתנפלת" במפתיע על אדם נורמלי. המחקר מצביע על קשר, אם כי לא מובהק, בין מחלות הנפש להן אנחנו מועדים גנטית, לבין האופי שלנו, גם בהנחה שנותרנו בריאים.
קבוצת החוקרים, בראשות פרופ' סם וונג מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת פרינסטון, סקרה 1,100 סטודנטים בשנה הראשונה של הלימודים באוניברסיטה ושאלה אותם הן לגבי התחומים שאותם היו רוצים ללמוד והן לגבי הפרעות רגשיות, התמכרויות ואוטיזם במשפחתם המורחבת. סטודנטים שבמשפחתם נצפתה שכיחות גבוהה של הפרעות מצב רוח או של התמכרות, נטו לבחור במדע הרוח או המדינה. בני משפחה של אוטיסטים, התעניינו במדע וטכנולוגיה.
המדענים הציעו מחקר נוסף - האם הרקע של ההפרעות הרגשיות והרקע המשפחתי עשוי ללמד גם על הכישורים של הסטודנטים, או רק על תחומי העניין שלהם.
"הגיע הזמן לחקור גם את הגנטיקה של הנורמליות", הציע וונג. "לכל אחד יש תכונות שנובעות הן מגנטיקה והן מהחוויות שלו בחיים. אם הוא יידע זאת על עצמו מבעוד מועד, אולי יהיה לו קל יותר לנווט בנתיבי חייו".
מדען שמאזין לג'ז
הטענה כי יש קשר בין נטייה למחלות פסיכיאטריות לבין יצירתיות היא ותיקה, והיא תועדה אפילו אצל אריסטו. עם זאת, מחקרים שנערכו בסוף המאה ה-20 לא מצאו קשר בין הצלחה באמנות לבין דיכאון או סכיזופרניה ובין הצלחה במדעים לבין אוטיזם.
מחקרים מהתקופה האחרונה דווקא שבו ואיששו את הקשר. "הבעיה של חלק מן המחקרים הקודמים, הייתה שהם בדקו רק אנשים מצליחים מאוד באומנויות ומדעים, אבל לא בדקו עניין באמנות. לא בטוח שכל דיכאוני מוצלח כמו הסופר סקוט פיצג'רלד, אבל בהחלט ייתכן שדיכאוניים רבים נהנים מסקוט פיצג'רלד", אומר וונג.
הפרעות נפשיות מונעות לעיתים מאנשים להוציא לפועל את הכוונות האומנותיות והמדעיות הללו כמקצועות, ולכן עולה האפשרות שהמחקרים היו מוטים. "אנשים הם לא רק מה שהם עושים לפרנסתם", מתעקש וונג. "אני עצמי מדען שמאזין למוזיקת ג'ז".
מחקר שערך מכון קרולינסקה בשוודיה, בחן לא פחות מ-300 אלף חולים במניה דיפרסיה, ואת בני משפחותיהם. המחקר גילה שהחולים זוכים לייצוג עודף במקצועות האומנותיים, בניגוד לבני משפחה של חולי סכיזופרניה, שזכו לייצוג בהתאם לחלקם באוכלוסייה.