החודש האחרון הסעיר את אחינועם ניני. זה התחיל בכוס המים ששפכה ח"כ אנסטסיה מיכאלי, והמשיך בהתפרעויות נוספות של חרדים בבית-שמש ובעוד אירועי תג מחיר. בדיוק הדברים שלא מוסיפים לתדמיתה הבינלאומית של ישראל בעיניה של ניני, מהיוצרות המובילות בישראל, מי שידועה כאייקון ישראלי בעולם, שמקפידה על מעורבות פוליטית במקביל לקריירה האמנותית שלה ופעילה בתנועות לזכויות אדם ולמען השלום הישראלי פלסטיני.
"דווקא היה רגע אופטימי אחד החודש. אני שמחה שלפיד ושליט נכנסו לפוליטיקה. שמעתי שנועם שליט ספג הרבה ביקורת, ואפשר אולי להבין את זה, אבל מהיכרותי איתו הוא טיפוס מיוחד, בבחינת מים שקטים שחודרים עמוק. כל עוד הוא הולך לצד הנכון של המפה ולא לפשיסטים, אני בעדו. האווירה הפוליטית במדינה כל-כך נוראה ואיומה, שזה טוב בעיניי. אני והחברים השפויים שלי, ואני שמה גם את נועם ואת לפיד על אותו צד של המפה, כולנו אנשים שבגדול רק רוצים לחיות את חייהם פה בשקט".
- יאיר לפיד כבר קיבל איומים על חייו.
"אבל נראה לי שסוף-סוף מבינים פה שזה עכשיו או אף פעם, גם אם זה גובה מחיר אישי, חייבים לעשות את זה או שמאבדים את המדינה. המצב שלנו כבר כל-כך גרוע שחייב לבוא שינוי. חייבים שהרוב הדומם והמותש יפסיק לחשוב שאם הוא לא יעשה כלום, הכול יהיה בסדר.
"קשה לי להבין איך מאות אלפים היו מוכנים לצאת לרחובות על מחיר של גבינה ולא על מחיר של מדינה. אנחנו בעיצומו של מאבק מהותי על המדינה. איפה כל האנשים שאכפת להם? תראי איזה נס קרה לנו מכמה אוהלים שהוקמו כאן רק לפני 60 שנה. מי שטס ורואה את ההבדל בין ישראל לירדן לא מאמין. אבל איך מדינה שקמה מאנשים שעברו את השואה מתנהגת בצורה שמזכירה אפילו בקצת את מה שחווינו? זו טרגדיה עצומה בעיניי. איך קרה שהפכנו מילד מוכה לאב מכה?
"מדינת ישראל סימנה לעצמה 3 מטרות כשהיא הוקמה: עלייה, בנייה וביטחון. העלינו כבר כמעט את כולם; התמלאנו, בנינו; יש לנו צבא חזק ופצצת אטום. עכשיו צריך להתפנות לעסוק במהותה של המדינה. זה השלב הקריטי שבו אנחנו נמצאים היום, ולכן טוב שיש את נועם ויאיר ושיש את שלי ואת ציפי לבני.
"אני יודעת שלבני במצב גרוע היום. היא אשת עקרונות ולא קל להיות כזו בפוליטיקה. עצם העובדה שהיא עדיין בפוליטיקה זה סוג של נס. יש לה שנה לתקן, להזדקף, אני מאמינה שהיא תעשה את זה. ההחלטה של יאיר לפיד מוכיחה שצעירים ומוכשרים מתחילים לצאת מהאדישות".
"המצב שלנו בעולם הוא קטסטרופה"
ניני, בת 43, התפרסמה בעולם כאמנית פופ ומוזיקת עולם, כזמרת וכמלחינה. היא נולדה בארץ, בגיל שנתיים עברה לניו-יורק בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה, וגדלה בבית דתי ציוני ברובע הברונקס. הצטרפותה בגיל 15 לשבט צופי "צבר" בניו-יורק חיזקה בה את הזיקה לעברית, לישראל ולציונות. בגיל 17 הגיעה לבדה לארץ, כשבכוונתה לשהות פה כשנה, אך אז הכירה את רופא הילדים ד"ר אשר ברק, לימים בעלה ואב 3 ילדיה, והחליטה לעשות עלייה. כעבור מספר שנים החליטו הוריה לחזור בעקבותיה לישראל.
בבית-הספר למוזיקה רימון הכירה את גילי דור, ומאז הם עובדים יחד עם אמנים מכל העולם, וביניהם גם פט מתיני, שפתח בפניה את הדלת לקריירה בינלאומית עם האלבום הראשון, "Noa" (מאז היא נקראת כך בהופעותיה בחו"ל). ביצוע מהאלבום ל"אווה מריה" של באך גרר הזמנה להופיע בפני האפיפיור בוותיקן, הישראלית הראשונה שזכתה בכבוד הזה. ברזומה שלה גם הופעות עם סטינג, סטיבי וונדר, שריל קרואו, אנני לנוקס וכתיבת המילים למוזיקה של שיר הנושא בסרטו של רוברטו בניני "החיים יפים".
האג'נדה הפוליטית השמאלנית המובהקת הובילה אותה להופעות בפני אישים פוליטיים כדוגמת ביל קלינטון, בהופעה שערכה בבית הלבן לכבוד יום הולדתו של רבין המנוח. "תמיד הייתי קשורה לארגוני שלום, אבל הפעילות המסיבית שלי התחילה אחרי רצח רבין. האירוע הזה הוא המהפך האמיתי בחיי. הייתי אז האמנית הבכירה היחידה שהסכימה ששמה יופיע על לוחות המודעות שקראו להשתתפות בעצרת. עמדתי לצדו על הבמה ורק כמה דקות לפני הרצח סיימתי לשיר.
"אני רואה את מה שאני עושה כסוג של שליחות. חשוב לי להגיע לחו"ל ולהשמיע את הקול האחר. משרד החוץ עושה דבר אחד, אני שגרירה מסוג אחר. אין ראיון עיתונאי איתי שהוא לא פוליטי, אני מתכוננת טוב טוב לכל ראיון ולעולם לא אתן נשק בידיים של אנשים שבאמת יש להם אנטי למדינה הזאת. יש היום באירופה שנאה גדולה לישראל. בסין, לעומת זאת, יש אהבה והערכה עצומה כלפינו, ואני באמת לא מבינה למה אנחנו לא חותרים לסין גם מבחינה עסקית".
- למה את לא מתמקדת במוזיקה בלבד, מה את צריכה את כאב הראש הזה?
"יש שתי גישות עיקריות ביחס לבעיה הישראלית בעולם. אפשר להגיד שכולם שונאים אותנו, ולכן צריך להישאר בדלנים וביטחוניסטים ולהתחפר בעצמנו. אני אומרת שהפתרון בדיוק הפוך. לפתוח את עצמנו לעולם ולעשות שלום כבר מחר. יש לנו כבר את כל התשובות, המפות קיימות, עכשיו צריך רק להיכנס למשא-ומתן מתוך נכונות אמיתית. אני חושבת שציפי לבני יכולה לעשות את זה ברבע שעה. היא אמרה לי את זה באופן אישי, היא באמת רוצה.
"המצב שלנו בעולם היום הוא קטסטרופה גדולה. אנשים כמוני ואנשי עסקים מסתובבים בעולם ונאלצים להגן על המדינה".
- מקשיבים לך?
"יש מספיק שאומרים לי שאני זמרת ושלא אשתמש בבמה להביע את דעותיי. אני עושה אינסוף דברים בעד השלום, ובכל זאת היו ויש הפגנות פרו-פלסטיניות מול ההופעות שלי ואמבושים על האתרים שלי - מפציצים לי אותם עד שהם נופלים. לא משנה להם שאני אדם שחרת על דגלו שלום. עבורם אני ישראלית, ועד שאני לא שורפת את הדרכון שלי, אני נשארת כזו. אני רוצה לחיות בתוך העולם, אני רק לא בטוחה שזה מה שנתניהו רוצה, אני גם לא רואה אותו עושה את זה".
- נראה שהנושא הפלסטיני כמעט לא על הפרק. ביבי טרוד במאבקים אחרים.
"הבעיה הכי גדולה שלי עם נתניהו היא שבכלל לא אכפת לו מהמדינה. אולי אכפת לו מעצמו ומהמשרה, אבל לא מהמדינה. הייתי לוקחת כבר בשתי ידיים את בגין במקומו. אני לא מחזיקה מנתניהו אדם בר-דעת. הוא הרי רואה מה קורה סביבו ומה קורה בזירה הבינלאומית - וממשיך בדרכו.
"נכון שהיו כמה נקודות אור כמו נאום בר-אילן, אבל כמה אדם יכול לקשקש ולא לעמוד מאחורי דבריו? קראתי שאומרים עליו שהוא סוג של גאון. הגאונות שלו מתבטאת בזה שאף אחד לא באמת יודע מה הוא חושב, וזה מה שמשאיר אותו בשלטון.
"יש לי מעט מאוד כבוד לאנשים שהוא הכניס לממשלה, אני חסרת תקווה מממשלה כזו. אכפת לו רק מהכיסא שלו, הוא לא יכול לצפות לקבל ממני איזו תמיכה לטעויות שהוא כבר עשה. הייתי קמה ומריעה לו בקול גדול אם הוא היה עושה שלום של אמיצים כמו שעשה בגין. צריך אומץ לעשות שלום יותר מכל דבר אחר, ואין לו את האומץ הזה, ואגב, זו סיבה טובה שתהיה לנו ראש ממשלה אישה ולא גבר. נשים יותר אמיצות.
"לצערי, היום בעולם אנחנו על וקטור כל-כך שלילי, שזה כבר מסנוור עיניים. אנחנו נראים כמו קריקטורה של מדינה".
- את מרגישה את זה על בשרך?
"בוודאי. במדינות סקנדינביה, למשל, אין לי הופעות. פעם הייתי מוזמנת לשם הרבה. שום פסטיבל בינלאומי שמכבד את עצמו לא יזמין היום אמן ישראלי, וזה ידוע לכל האמנים הישראלים. בעולם אני כבר 'נעה' ולא 'אחינועם ניני'. ברור שאם הייתי מתחילה היום בתור אמן ישראלי, אף אחד לא היה מתעניין במי אני ובמה שאני חושבת. הרבה אמנים ישראלים, חברות מסחריות ואנשי עסקים ישראלים, מסתירים את הזהות הישראלית שלהם. זה כבר סוד גלוי לגמרי".
לפני כחודש נחתם הסכם בין מועדון הכדורגל של ברצלונה לבין התנועה לקידום השלום, קשר שנוצר בתיווכה של ניני. מאמן הקבוצה, פפ גווארדיולה, נחשף לדף הפייסבוק שעליו מתנהלת מרבית פעילות התנועה, ונרתם לפעילות בעצמו. בקיץ האחרון הוא הגיע לארץ כדי לצפות בהופעה של ניני, שנחשבת ידידתו האישית, במסגרת פסטיבל ישראל בירושלים.
"לקחתי אותו לסיור בארץ, לא רציתי סתם למכור לו את הסיפור שלנו, אלא שיראה במו עיניו. מבחינתי זו ציונות להעביר סוף שבוע כזה עם מי שיש לו השפעה על דעת הקהל בארצו ובעולם, שבו הוא רואה את המורכבות שלנו. מה שרואים פה זו לא אותה תמונה מעוותת שמראים בחוץ, ומי שרואה את זה לא שואל אותי יותר למה אני חוזרת לשדה הקרב בכל פעם שאני על מטוס בדרך חזרה לכאן".
דרוש: טייקון
בימים אלה עורכת ניני סיבוב הופעות עם דור, בעקבות צאתו לאור של אלבום הקלאסיקות שלה "ארץ, שיר". אפשר היה לחשוב שזה זמן של קצת נחת. "להפך. אני מודאגת, מוטרדת ובעיקר עצובה מכך שלא מבינים עד כמה עסקי המוזיקה נמצאים פה במצב של קריסה. כל המצב השתנה. המוזיקה הגיעה לאינטרנט ובלחיצת כפתור מניידים אותה ושומעים במיליוני אתרים. אנשים לא קונים יותר דיסקים, מה שנשאר לאמנים אלה הופעות, וגם בשטח הזה זה רק נהיה יותר ויותר קשה".
- מה הפתרון?
"פשוט מאוד. לחזור לתקופת שושלת המדיצ'ים. לרוזנים ולאפיפיורים שתמכו באמנים. היום, כדי להמשיך ליצור, אמן חייב פטרון עשיר שיטפח אותו כמו שטיפחו את מוצרט. אמנם הדבר הזה הוא סוג של חרב פיפיות, כי תראה לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה, אבל היום יותר מתמיד יש לעסקים אינטרס להיות מחוברים לאמנות".
- תרגישי בנוח ששמך יהיה קשור בתשובה, דנקנר או בן דב, למשל?
"רק לאחרונה מצאתי ספונסר, שמבקש להישאר בעילום שם, ששמע שלא הצלחתי לגייס תמיכה לסיבוב הופעות, ותמך בפרויקט הזה. עכשיו גם חתמתי, כאמן הישראלי הראשון, על שיתוף-פעולה עם יקב, שייתן לי חסות לפרויקטים מסויימים. המצב נואש, נקודה. דנקנר ואי.די.בי תמכו בנו בהופעות בסין והחברה עושה הרבה דברים טובים בשביל האמנות, כמו בניית היכל התרבות במעלות תרשיחא. יש עוד תורמים, אבל אני לא רוצה לנקוב בשמות, כי אני לא בטוחה שהם רוצים. אני כל הזמן עסוקה בגיוס.
"הכול הפך זמין וזול, גם ילד בן 5 יכול היום להפיק שיר בקלות. נעשה צפוף גם בעולם. נגמרו הזמנים שבהם הרולינג סטונז היו יוצאים להופעות פעם ב-5 שנים וביתר הזמן מוכרים תקליטים. היום גם מדונה וליידי גאגא נלחמות על הקיום שלהן. הזירה הבינלאומית מגיעה לישראל, ועל הדולר הבודד של מי שרוצה לראות הופעה יש תחרות קשה. בשביל לשרוד מורידים רמה והולכים למכנה המשותף הנמוך ביותר, והאמנות נפגעת מזה. לכן, לאמנות ברמה גבוהה, שלא רוצה למכור את נשמתה לשטן, כמעט ואין היום אפשרות להתקיים".
- בכל זאת ריטה דורשת ומקבלת 60 אלף שקל להופעה, וגם את דורשת לא מעט עבור ההופעות שלך.
"מה את יודעת על הוצאות של הופעה וכמה נשאר לאמן? אמן שרוצה לשמור על רמה גבוהה לא הולך לכל חתונה כמו הרבה מחברינו הטובים. אמן שמכבד את האמנות שלו מופיע פעם בחודש, ואם את גם רוצה לקבל את ה-60 אלף שקל להופעה, את צריכה להיות ראויה לזה, ואת לא יכולה להיות ראויה לזה אם את מופיעה בכל קרן רחוב. יש כאן מעגל קסמים מקומם. מי שמרוויח כסף רב מאוד אלה האמנים המזרח תיכוניים שמופיעים כל ערב בחתונה או בר מצווה וממלאים את קיסריה. זה נהיה הסטטוס קוו בכל מקום, וזה מעציב אותי מאוד".
- למה?
"המזרחיים או המזרח התיכוניים, איך שתקראי להם, אמנם מוכשרים עם קולות יפהפיים, אבל הם מתפשרים על חומר נמוך. סליחה, אבל אפילו העברית שלהם לא תקנית, הם עושים הכול רק כדי למצוא חן בעיני הרוב.
"אמנים מזרח תיכוניים טוענים שהם רוצים לעשות שמח. אז? הביטלס כתבו כמה מהשירים הכי שמחים בעולם ואף אחד מהם לא היה נמוך. בשביל להיות אמן מצוין צריך לעבוד קשה ואין קיצורי דרך.
"אם אתה רוצה כסף והצלחה מהירה זה בסדר, אבל לא תקבל ממני את הכשר הבד"צ של האמנות. מה שיש פה כרגע זה שאין מילים ואין שירה ברמה גבוהה, אלא יש אמנים שמנסים למצוא חן בעיני הקהל שלהם. לכן האמנות צריכה עזרה. חייבים שיהיו פה ספונסרים. זה האינטרס המוחלט של העסקים לדאוג שהדבר הזה לא ייעלם מהעולם. אם כולנו קשורים בעבותות, אז בין לדאוג לזה שצריך למלא דלק באוטו וקוטג' במקרר, צריך גם לדאוג לנשמה, והנשמה זו האמנות.
"כל דבר אפשר לתחום בשאלה פשוטה 'למה'? מה הלמה שמניע את הדבר שקורה. הסיבה של קובי פרץ וחבריו די ברורה לי. זו מכונה משומנת היטב, שמכוונת לכיוון מסחרי מאוד, אל מה שהקהל אוהב, איך לשמח אותו ומה הולך עכשיו. בואי נבדיל בין זה לבין אמנות.
"קובי פרץ לא צריך ספונסר, האמנות האמיתית כן צריכה את זה. אני מאמינה שיש עוד אמנים שפועלים בצורה שלי ועסוקים בלהיפגש ולמצוא מלאך שיהיה לצדם וייתן תמיכה ויעזור להמשיך לעשות את האמנות שלנו.
"בשבוע הבא יש לי פגישה עם איש עסקים באיטליה. אני מקווה שהוא יסייע לי לקיים סיבוב הופעות שם. למרות ששם אני יותר מחוזרת מאשר בישראל, גם שם אני צריכה ספונסר".
- את אומרת שאם לא תמצאי ספונסר את עלולה להפסיק לשיר? שהאמנות שלך תלויה בתרומות?
"חד-משמעית. אני מצליחה לגייס כסף לפרויקטים מסוימים בגלל שמי שעוקב אחרי הקריירה שלי מבין את ה'למה' שלי. אני מכוונת את השירה שלי למקום מאוד גבוה, המוזיקה שלי מקרבת אנשים, שוברת מחיצות ושפות ויוצרת שיתופי-פעולה. למוזיקה יש ערך אמיתי לנפש האדם, היא לא רק מוזיקת 'בוגי' שעושה טוב.
"מוזיקת 'בוגי' היא כיפית ונהדרת, רק שלרוב מה שנכלל ב'סבבה' יש סכנה. דווקא מוזיקה כמו של ליאונרד כהן, ג'וני מיטשל והביטלס תיעלם, ותישאר רק המוזיקה שהמטרה שלה למצוא חן בעיני האנשים - לזה צריך עזרה. הגענו למצב שללא אביר על סוס לבן, המוזיקה תיעלם. כרגע אנחנו כבר בכאוס של אחרי הפיצוץ. אני בהחלט חוששת לעתיד".