לפני כשנה וחצי נפצעה דרורית ורטהיים בתאונת דרכים, בסמוך לביתו של אביה, מוזי ורטהיים. במקום ללחוץ על הברקס, היא לחצה בטעות על דוושת הגז והתנגשה בעוצמה בקיר. זה בדיוק מה שקורה לה עכשיו, אומרים חבריה, רק הפוך. החודש הודיע ורטהיים, מבעלי קוקה-קולה ישראל ובנק מזרחי-טפחות, ואחד האנשים העשירים בישראל, כי הוא מעביר לדרורית ולאחיה דודי את המניות שלו בהחברה המרכזית למשקאות קלים. דרורית, הבכורה, קיבלה רק 37% מהמניות. דודי קיבל את יתר המניות וכן הבטחה כי בעתיד יתמנה למנהל החברה. "זה הרגע של דרורית ללחוץ על הגז ולא על הברקס, לשעוט קדימה", אומרים החברים.
החברה המרכזית היא מ-5 חברות המזון והמשקאות הגדולות בישראל. היא פועלת כחברה פרטית, למרות שהנפקתה בבורסה נשקלה מספר פעמים, ומחזור המכירות השנתי שלה מוערך בכ-500 מיליון דולר. במשך שנים סירב ורטהיים להתייחס לשאלה מי יירש את האימפריה שבנה. רק לאחר חגיגות יום הולדתו ה-80 הודיע כי שני ילדיו יירשו את נכסיו, אולם דודי "יחזיק את ההגה. אני חושב שאם הייתי מציע לדרורית, היא הייתה מסרבת", אמר אז. "דרורית ודודי הם אנשים שונים. דודי התקרב לצד הכלכלי של הפעילות שלי, ודרורית הלכה יותר לצד האמנותי, אף שהיא נחשבת למנהלת עסק מוכשרת מאוד".
אולי דרורית עסוקה מדי לטעמו בלדאוג לכלל, ופחות לעצמה, והוא רוצה להיות בטוח שדואגים קודם כל לחברה שלו, תוהה כעת אחד ממקורביה.
מחושקת
ורטהיים, 56, היא גרושה ואם לשניים. היא הייתה נשואה לעו"ד רון גזית, עד היום עורך דינו ומאנשי סודו של אביה מוזי. הוא גם מייצג אותו בחברות שבהן הוא שולט. "במידה מסוימת רון מאיים על דודי", אומרת אחת מידידות המשפחה. "דודי יודע שאם רון לא יהיה בסביבה ודרורית לא תהיה, יהיה לו יותר קל. הוא יקיף את עצמו ב'יס-מנים'".
"דרורית ישרה כסרגל, בחיים לא תפסתי אותה בשקר ואפילו לא במניפולציה", אמר עליה גזית בראיון ל"ליידי גלובס". "לצערי, בתקופת נישואינו ראינו את הדברים אחרת ולא הסתדרנו. היינו יהירים מדי". בשנים האחרונות היא מנהלת מערכת יחסים תנודתית עם בני קרייתי, 60, לשעבר ראש עיריית טבריה.
לפני כמה שנים הקימה את קאנטרי פלורס, עסק לייבוא קרמיקה וריצוף. "היא תופסת דברים מהר. רק מי שישב איתה כשהיא סוגרת עסקאות יודע איך היא שולטת בחומר עד לפרטים הקטנים. אולי בכך העלתה את כעסו של אחיה, שאינו דומה לה", אומר אחד ממקורביה. לאחרונה מכרה את העסק לנוני מלכא ולטלי אדרי.
"לנשים הרבה יותר קשה לקבל צ'אנס, אבל כשהן כבר מקבלות אותו, הן מתאבדות על המטרה. לדרורית יש אינטליגנציה רגשית, שחסרה לגברים. היא גם סיימה משפטים בהצטיינות. מה שלא ברור הוא למה עם כל הכישורים האלה היא לא קיבלה מאביה את הצ'אנס האמיתי. לא ברור לי גם למה היא לא נלחמת. אולי היא הבינה שחבל על האנרגיות שלה, ושהכי טוב לה לא להיכנס לכל זה".
מקורב אחר מעלה את ההשערה שורטהיים ביצע את חלוקת המניות עוד בחייו, דווקא כדי לתת לה הזדמנות. "זו החכה האחרונה שהוא זרק לבתו, כאומר לה 'עכשיו תוכיחי את עצמך, תילחמי בשבילך ובשביל ילדייך'. הוא בעצם מסתכל לה בעיניים, ומזכיר לה שביום שאחרי היא כבר לא תוכל להלין על כך. אבל מוזי חייב לדעת שאם המצב לא ישתנה, המעשה שלו יוצר נתק בין הילדים ובין הנכדים שלו".
טענה אחרת היא שורטהיים חשב על הדור השלישי - לדודי יש 4 ילדים ולדרורית שניים, וכך כל אחד מהם יקבל נתח דומה. "זו שטות", אומר מקורב. "דרורית אמנם שותקת, כמי שגדלה בבית של מוסדניק קשה לדעת מה בדיוק היא חושבת, אבל רואים על פניה שהיא אוכלת את הלב. כשמוזי אמר שדודי מאחורי ההגה, היא המשיכה לחייך כרגיל, אבל ברור שזה הכאיב לה. בוודאי שלאחר החלוקה הזאת היא הולכת עם הראש באדמה".
- עד כמה החלוקה הזו פוגעת בה?
"היא מחושקת. בחברה פרטית, מחזיק מניות המיעוט יכול למכור רק למי שמחזיק את מניות הרוב. בהחלט יכול להיות שאחיה ינסה לקנות ממנה בנזיד עדשים את מניות המיעוט. אולי היא גם תסכים, היא הרי מבינה שאין בידיה כוח, שהרי גם בהצבעה היא לא קיבלה 50%. יהיה לה קשה להשמיע את דעתה בכל חברה, וגם כיו"ר קשת אפשר לפטר אותה. מי? הבעלים, שתמיד מחזיק במניות. ומי נציג הבעלים? אחיה".
- נכון להיום, קשת היא לא חברה רווחית.
"היא נמצאת בהפסד (הפסידה 12 מיליון שקל ב-2011, י"נ), ומצבה של דרורית עוד יותר קשה. מעבר לזה, זו בכייה לדורות. אחרי חלוקה כזאת, איזה סיכוי יש לילדים שלה להשתלב בעסקים המשפחתיים? אפס. משפחות התפרקו על רקע מאבקי ירושה, גם פה זה עלול לקרות".
במשפחת אייזנברג הועברו 80% מהירושה לבן ארווין. במשפחת עופר, הבת ליאורה קיבלה את רוב האחזקות. ברור מה האפשרות המועדפת על ורטהיים. "גם במשפחת עופר היה שוביניזם בהתחלה, אבל ליאורה לא ויתרה ולא הרפתה. דרורית כן ויתרה", אומר אחד מאנשי העסקים המקורבים למשפחה. "ליאורה, בדרך שקטה וסבלנית, חיכתה בפינה עד שהגיעה שעתה, והוכיחה עד כמה היא ראויה לזה.
"גם לדרורית יש את היכולות למשוך למעלה. למרות מספר האחוזים הקטן, בעצם מבנה האישיות שלה היא יכולה למשוך למעלה. עם כמות האנשים שסביבה, לעומת אחיה המתבודד, זה מונח בכף ידה. זו רק שאלה של רצון, מלחמה של המוח שלה בכוח שלו. אל תטעו בה, היא אישה אלגנטית וחייכנית, אבל מתחת לחיוך הזה יש יזמית.
"היא לא בן אדם טיפש או תמים כמו שמנסים לצייר אותה, אך היא מנהלת עם אבא שלה מערכת יחסים לא פשוטה. היא מאוד קשורה אליו, הוא קובע לה מה היא תהיה ומה לא. זה לא המצב של 'עוף גוזל'.
"נראה שהיא הרימה ידיים במלחמה עם אחיה, וחבל. אפשר היה לצפות ממנה שתצא למלחמה, כי אם היא תרצה, היא תנצח".
המלחמה על הבנק
ורטהיים, המתגוררת באחוזה במושב בני עטרות, מנהלת חיי חברה אינטנסיביים. היא עומדת בראש קרן התרומות של משפחתה, ומארגנת אירועי צדקה ואירועים חברתיים. ברובם אפשר למצוא לצדה את ישראלה שטיר, לאה גלובוס וליאורה עופר, שגם היא, כמו משפחת ורטהיים, מבעלי מזרחי-טפחות.
מדי שנה היא מבלה 3 שבועות במיקונוס ביוון, שם היא שוכרת דירת נופש מתושב מקומי, ומארחת בה את קרייתי, ילדיה, בני משפחה וחברים. בספטמבר האחרון השתתפה במסיבת יום הולדתה של שרה נתניהו, במסעדת רוקה בהרצליה פיתוח.
"דרורית לא מרגישה שהיא צריכה להוכיח שהיא 'בתו של'. ועם זאת, היא מודעת לכך שדודי עלול להראות לה את הדרך החוצה, אם משהו שהיא תעשה לא ימצא חן בעיניו", אומרת אחת מחברותיה. "גם אם היא תצטרך כסף ותרצה לממש את הנכסים - כי היום היא עשירה בעיקר על הנייר - היא לא תוכל. אף אחד לא יקנה מניות ממי שאין לו say".
סימן השאלה הגדול כרגע הוא כיצד יחלק ורטהיים בין ילדיו את האחזקות שלו בבנק המזרחי. בניגוד לקוקה-קולה, בנק המזרחי הוא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, ולפי חוק הבנקאות, על אחזקה של יותר מ-5% בבנק יש לקבל היתר מנגיד בנק ישראל להעברת השליטה. בבנק ישראל מסרבים לומר האם ורטהיים כבר פתח בהליך לשם העברת מניותיו לילדיו. גורם במערכת הבנקאית סבור כי הבן דודי יתעקש שגם במזרחי יהיה אותו יחס חלוקה שנקבע במסגרת החברה המרכזית.
"מה שאני לא מבין", אומר אחד ממקורביה, "זה מדוע דרורית, שדומה למוזי בעקשנות שלה, מוותרת בכזו קלות. אם היא תילחם עכשיו אולי היא תקבל מניות במזרחי או באלוני חץ, שהיא גם חברה ציבורית. זה ישנה את כל התמונה. אם היא לא תילחם ותיכנע, היא תאבד כל סיכוי להיות חלק עתידי מהאימפריה".