גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי דואג לכך שפרסומות ימשיכו למלא את תיבת הדואר?

הצעת החוק המגבילה הפצת פרסומות לתיבות הדואר הביתיות נתקלת בהתנגדויות

דואר זבל הוא מונח המשויך היום אוטומטית לתיבת האי-מייל שלנו - אך למעשה הוא מתחיל בתיבת הדואר הביתית, המכילה לא מעט פרסומות ועלונים. אלה מהווים מטרד עבור דיירים רבים וגורמת פעמים רבות לזוהמה בחדרי מדרגות ואף לנזקים, כשנעשה שימוש במדבקות למשל.

כבר זמן ארוך מתנהל בין כותלי הכנסת קרב סביב דואר הזבל בתיבות, כשמחד עומדת הצעת חוק הקוראת לאסור על הפצתם, ומנגד העסקים הקטנים מנסים להגן על זכותם לפרסם בערוץ הזה.

הצעת החוק המקורית (שנולדה עוד ב-2009) - פרי יוזמתם של חברי הכנסת זבולון אורלב ודוד אזולאי וביוזמת המועצה לצרכנות והאגודה לתרבות הדיור - דורשת לאסור באופן גורף למדי הפצת עלוני פרסום.

ההצעה עברה בקריאה ראשונה בדצמבר האחרון אחרי לא מעט דיונים קודמים בוועדת הכלכלה, וגם שינויים מהותיים בתוכנה ובסעיפיה - אך נראה כי הדרך לקריאה שנייה ושלישית עוד ארוכה: לא מעט מחלוקות מתגלעות סביב הניסוח הסופי, הסעיפים הכלולים בו ושאר הגדרות - ודיון נוסף בסוף החודש שעבר בוועדת הכלכלה הסתיים ללא מסקנות ברורות, וללא צפי לדיון נוסף בלו"ז בעתיד הנראה לעין.

כנגד החוק נעמדים על רגליהם האחוריות בתי הדפוס, חברות הפרסום ובעלי העסקים הקטנים, שטוענים כי ללא פרסום מדלת לדלת אין להם זכות קיום; מדובר על מאות ואלפים עסקים קטנים - פיצרייה, קוסמטיקאית, מוסך ומה לא - שאינם מחזיקים בתקציבי מדיה גדולים, ומוגבלים ביכולת הפרסום שלהם לקהל הרחב.

לטענת החברות, הציבור אף מעוניין לרוב בפרסומים, נעזר בהם ומבקש לקבל את המידע ולסנן אותו כראות עיניו.

העסקים ייפגעו

גורם נוסף אשר מוחה בתוקף על הנוסח הקיים, שעבר בקריאה ראשונה, הם נציגי המדריכים המסווגים לבתים, שמרכזים בתוכם את פרטיהם של עסקים רבים ומחולקים תקופתית (לרוב פעם בשנה) על סף הדלת. אלה, על-פי הטענה, הם הנפגעים העיקריים מהצעת החוק הנוכחית, המאפשרת לחלק עלונים בתיבות ופרסומים המוצמדים במגנטים לדלת, אך לא להניח דבר על הקרקע (או על רכבים) - כך שהנחת ספר על מפתן הדלת אינה באה בחשבון. הקנס: 1,000 שקל ללא הוכחת נזק.

"לכאורה מדובר במהלך חיובי מבחינת הצרכן", אומר יוסי נבו, מנכ"ל חברת "דף הזהב" המפיקה ומפיצה מדריכים מסוג זה. "אני בעד החוק - שלא יציפו אותנו בפרסומים, אבל דווקא אנחנו, שמוציאים פעם בשנה מדריך ממוקד שחוסך פרסומים שוטפים, עוזרים לשמור על הניקיון - נשארים מחוץ לתמונה. ההסכם הזה הושג בקנונייה ובהטעיה של לוביסטים, מבלי לשמוע את טענותינו כהלכה".

"החוק צריך להיות מידתי", טוען נבו, "מהאספקט הציבורי - מותר קצת לסבול ולזרוק פלאיירים לפח, אנו ניזונים ממאות אלפי עסקים קטנים שלא יכולים להגיע לערוצי הפצה כמו טלוויזיה ורדיו. מה שחשוב זה למנוע נזקים כמו מדבקות וחותמות. בסך-הכול, הצרכן רוצה לקבל את המידע".

המועצה לצרכנות: אפשר למצוא איזון

במועצה לצרכנות מציעים פתרון ביניים, אולם גם זה, למרבה הצער, לא נדון ברצינות נכון לעכשיו: במועצה מציעים לאפשר לדייר לסמן את תיבת הדואר שלו כך שלא יוכנסו לתוכה פרסומים אם אינו מעוניין - כאשר כל השאר יוכלו לקבל את המידע כרגיל.

"לעמדת המועצה לצרכנות, לצרכן עומדת הזכות לסרב לקבל פרסומים אלה", מסבירים במועצה, "שכן מדובר בתיבת דואר פרטית, ואין להכריחו לקבל פרסומות ברכושו הפרטי. המועצה קוראת להוסיף בחוק התייחסות לפרסומות על מכוניות פרטיות, ומציעה להוסיף לחוק הוראה בעניין פיצוי לדוגמה, התואמת את מנגנון לפיצוי לדוגמה הקיים בחוק הגנת הצרכן ובחוקים אחרים, ולכלול בהצעה איסור על הצמדת דואר פרסומי לכלי רכב".

על-פי סקר בנושא שערכה המועצה בקרב 2,400 חברי מאמ"ץ - המערך הארצי שלה - כ-82% השיבו כי אם הייתה בידם האפשרות, היו מעדיפים שלא לקבל דואר פרסומי. שיעור דומה הביע תמיכה בהצעת איזון לפיה דייר שיחליט כי אינו מעוניין לקבל דואר פרסומי יסמן את תיבת הדואר שלו.

"בחברה שיש בה מגוון רחב של אורחות חיים ואינטרסים, צריך למצוא את שביל הזהב", אומר מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג. "בהצעת החוק יש למצוא את האיזון בין איסור על פגיעה ברשות הפרט של הצרכן, והאפשרות לקבלת המידע הפרסומי בתיבות הדואר, במקרה בו הצרכן חפץ בכך".

ומה בינתיים? הכרעה אין, דיון עוד אין באופק, ורק המחלוקות ועלוני הפרסום עולים על גדותיהם.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?