גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק לאלפיון העליון: מסך טלוויזיה 60 אינץ' ב-13,000 שקל

בעוד שמסכי הטלוויזיה גדלים, המחירים יורדים ■ עדיין לא מדובר בסכומים עממיים, אבל אפשר כבר למצוא מציאות ■ "גלובס" מסמן את המסכים האטרקטיביים

בדרך כלל אנחנו רוצים טלוויזיה גדולה, עדיף גדולה ככל האפשר. יצרניות הטלוויזיה יודעות את זה, והן מציעות כל הזמן דגמים חדשים שרק ממשיכים לגדול.

אם לפני תקופה מסוימת טלוויזיות בגודל 42 או 47 אינץ' היו פסגת המסכים בסלון, היום מדובר ב-55 אינץ' ויותר, כאשר המטרה של היצרניות היא שהמסך יהיה כמה שיותר גדול, בהתאם למגבלות הפיזיות של הסלון.

למה בעצם אנשים רוצים מסך כל כך גדול בסלון שלהם? אולי משום שטבע האדם הוא תמיד לרצות יותר. בכל אופן, אין ספק שהרצון של אנשים למסכים גדולים מספק להם חוויה, שפעם היה אפשר לקבל רק בבתי הקולנוע.

אבל במציאות של היום, בתי הקולנוע בארץ לא תמיד מציגים איכות תמונה חדה, והגודל של המסכים באולמות הלא מרכזיים, פשוט גורם לצופה להצטער על עלות הכרטיס שהוא שילם עבור התענוג - עלות שמגיעה גם ל-50 שקל לכרטיס.

צגי הטלוויזיה הענקיים בסלון מספקים את החוויה שפעם היה אפשר לקבל רק בבתי הקולנוע. זאת בזכות שירותי VOD, הורדות הסרטים הפיראטיים וכותרי הבלו-ריי, לצד איכות תמונה, ובהרבה מקרים גם סאונד, שמספקים לצופים חוויה אף יותר טובה מזו שהיו מקבלים באולמות הקולנוע בתשלום.

הם יושבים בסלון הביתי בעיתוי הנוח להם, מבלי שיתר הצופים מפריעים ובלי לצפות בפרסומות, והפופוקורן עולה להם שני שקלים במקום 30.

העיצוב שחוסך מקום על הקיר

אבל יש עוד סיבה שאנשים עוברים היום ממסכי ה-42 אינץ' ל-50 אינץ' ומעלה, וזו קשורה דווקא לעיצוב של הטלוויזיות החדשות. הטרנד בדגמים שונים של מסכים, כמו אלה של סמסונג ו-LG, הוא להקטין את המסגרות של המסכים למסגרות דקות במיוחד.

התוצאה היא שבאותו שטח שהיתה פעם מסגרת, ניתן להגדיל את המסך ולא לבזבז שטח מיותר במוצר וגם על הקיר.

אגב, אותה שיטה פועלת היום גם במסכים של טלפונים סלולריים ושל לפטופים. אם מסגרת הייתה פעם חלק מהעיצוב, היום מסגרת דקיקה עד כזו שלא מורגשת, נחשבת ליפה ועתידנית יותר.

עדיין בהתחלה

תחום המסכים הגדולים מעל 60 אינץ', עדיין נמצא בחיתוליו בארץ, כאשר יצרניות כמו טושיבה, לווה , JVC ופיליפס בכלל לא מציעות דגמים ברמה הזו. לעומת זאת, המבחר אצל חברות אחרות יחסית דל, אבל הכיוון הוא התפתחות של התחום הזה.

"נכנסנו לתחום המסכים הגדולים לפני למעלה מ-5 שנים עם מסכי 65 ו-103 אינץ'", אומר מוטי אלמליח, מנכ"ל יורוקום תקשורת דיגיטלית, נציגת פנסוניק בארץ. "מסכים של 65 אינץ' זה מוצר לאדם פרטי ולא רק לאנשים בכפר שמריהו. צרכן ישראלי שרוצה לראות טוב, כדאי לו להתאמץ וללכת על מסך בגודל 65 אינץ' ולא על מסך קטן של 50 אינץ'". אחת הסיבות שאנשים החלו לאמץ אפילו מסכים מעל 55 אינץ' היא המחיר, שהפך לדברי אלמליח להגיוני יותר. "התחלנו עם מסכי 65 אינץ' במחיר של 55 אלף שקל, היום הם עולים 35 אלף שקל".

פנסוניק VX20085

גודל: 85 אינץ'. טכנולוגיה: פלזמה. תלת-ממד: כן. מחיר: 239,000 שקל.

פנסוניק היא היחידה בארץ שמוכרת מסך שעבר את רף ה-100 אינץ', ויש אפילו ישראלי אחד שכבר התקין בביתו שניים כאלה. הדגם, VX200, פועל בטכנולוגיית פלזמה וכולל יכולות תלת-ממד, מוצע במחיר שמתחיל ב-339,000 שקל.

דגם TF12, שלא כולל תלת ממד, מגיע במחיר של החל מ-229,000 שקל. קהל שמחפש מסך קטן יותר, ימצא את דגם TF12 בגודל 85 אינץ', הנמכר במחיר קצת יותר נמוך, שמתחיל מ-149,000 שקל.

פנסוניק

סמסונג D8000

גודל: 64 אינץ'. טכנולוגיה: פלזמה. תלת-ממד: כן. מחיר: 19,900 שקל

בחברות הקוריאניות LG וסמסונג מתמקדים במסכים באזור ה-60 אינץ'. בסמסונג, למשל, מציעים מסך פלזמה בגודל 64 אינץ', דגם D8000 בעלות של 19,900 שקל. מדובר בדגם ששייך לקטגוריית הסמארט TV, המציעה הורדת אפליקציות, גלישה באינטרנט ושליטה עם הסמארטפון במסך. המחיר, יחסית לגודל, לא גבוה.

סמסונג

LG דגם PZ550

גודל: 60 אינץ'. טכנולוגיה: פלזמה. תלת-ממד: כן. מחיר: 12,900 שקל.

נכון לעכשיו מציעה LG בארץ רק מסך פלזמה בגודל של 60 אינץ', אבל כבר בחודש אפריל, החברה אמורה להגדיל את הקטלוג שלה עם טלוויזיות בגודל 65 ו-84 אינץ' בטכנולוגיית LED. המסך שכרגע החברה מוכרת הוא מדגם PZ550 ועלותו עומדת על 12,900 שקל. מה מקבלים תמורת הסכום המאוד לא גבוה הזה? מסגרת בעובי של 2.5 ס"מ, צפייה בשידורי תלת-ממד והמרה של שידורי טלוויזיה רגילים לתלת-ממד.

LG

שארפ, LE632

גודל: 80 אינץ'. טכנולוגיה: LED. תלת-ממד: לא מחיר: 39,900 שקל

לאחרונה נכנסה לשוק המסכים הגדולים בארץ חברת שארפ, ששמרה כאן על שקט תקשורתי ב-2011. החברה השיקה מסכים בגדלים 60, 70 ו-80 אינץ', אשר מחירם נע מ-13,900 שקל עד 39,900 שקל. המסכים פועלים בטכנולוגיית LED, אשר לטענת היבואן - ראלקו מוצרי צריכה, מאפשרים צפייה ממרחק של 2.5 מטרים.

סדרת המסכים מצוידת בטכנולוגיית Aquos Quattron, המבוססת על פטנט 4 הצבעים, המציע בנוסף לצבעי היסוד (אדום, ירוק וכחול) את הצבע הצהוב. הוספת הצהוב מרחיבה את טווח הצבע והצבעים עשירים יותר.

שארפ

גידול ברכישות של המסכים הגדולים

בכמה גדלו המכירות של מסכים גדולים? תלוי את מי שואלים. ב-LG מדווחים על גידול עצום: "במחצית השנייה של 2011 קיים גידול של 45% ברכישת מסכי טלוויזיה בגודל של מעל 50 אינץ', זאת לעומת הנתונים במחצית הראשונה של אותה שנה", אומר ארמן גורלי, מנהל מותג LG בקבוצת ח.י.

בחברת אס ג'י (יבואנית מסכי JVC, תומסון ו-Skyworth), מדווחים על גידול יפה, אך מעט קטן יותר. לדבריהם, יש עלייה של 25% במכירה של מסכים מעל 50 אינץ' (בעיקר 55 אינץ') בשלושת החודשים האחרונים.

ברשתות החשמל בסט ביי וביג בוקס מציגים תמונה קצת שונה: "שיעור הקונים מסכי 50 אינץ' ומעלה בשנת 2011 עמד על כ-3%", אומר מיקי דינר, מנכ"ל הרשת.

ככל הנראה, הסיבה שבגללה אחוז הקונים מסכי ענק ברשתות האלו נמוך, היא שקונים שמחפשים טלוויזיות מהסוג הזה, פונים בעיקר לחנויות המתמחות בכך.

לדברי דור קויבסקי, בעלים של חנות Future המתמחה בפתרונות אודיו ווידאו, "בתחום הפרויקטים המקצועיים הדרישה כיום היא בעיקר למסכים בגודל 60, 65, 85 ו-103 אינץ. בשנת 2011 נרשם אצלנו גידול של 20% בהיקפי המכירות של המסכים בגדלים הללו והם מהווים כבר כ-30% מהיקפי המכירות.

"אם בעבר נהגנו להתקין בחדרי שינה מסכים בגודל ממוצע של 37 אינץ', היום אנחנו מתקינים לפחות 46 אינץ'. גם בחדרי הצפייה רוב המסכים המותקנים הינם 60 אינץ ומעלה, לעומת סטנדרט של 50 אינץ' בשנים עברו".

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?