דוח חדש של מכון מחקר משפיע בוושינגטון קורא לממשל אובמה לספק לישראל שלושה מטוסי תדלוק ו-200 פצצות חודרות בונקרים כדי לחזק את אמינות האיום הצבאי הישראלי על איראן וכך לדחוף את משטר האייתאללות אל שולחן הדיונים.
הדוח, "להתמודד עם האתגר: לעצור את השעון" (Meeting the Challenge: Stopping the clock), שנערך במסגרת הפרוייקט לביטחון לאומי של המרכז למדיניות דו-מפלגתית (Bipartisan Policy Center), בוושינגטון, חובר ע"י צוות בראשות צ'רלס רוב, לשעבר סנטור ומושל מדינת וירג'יניה, וגנרל צ'רלס וולד, בכיר לשעבר בחיל האוויר האמריקני. עם מייסדי מכון המחקר נמנים הסנטורים לשעבר ג'ורג' מיטשל, שהיה שליח הממשל הנוכחי למגעים בין ישראל לפלסטינים, ובוב דול, שהתמודד מול ביל קלינטון על הנשיאות ב-1996.
"אנו מאמינים, שלישראל יש יכולות מספיקות, אם כי לא אידיאליות, להנחית מהלומת מנע על מתקני הגרעין של איראן", כותבים מחברי הדו"ח. "חיל האוויר הישראלי מסוגל להחזיר אחורה את מחוגי השעון של התכנית הגרעינית האיראנית, אך לא להשמידה כליל".
"עם זאת, התקפה ישראלית תעמיד את ארה"ב במצב קשה מבחינה אסטרטגית ודיפלומטית, ותאלץ אותה להתייצב לימין בעלות בריתה באזור בעיתוי שלא אנחנו נבחר בו", מציינים המחברים. "למרות זאת, וגם בגלל זאת, ארה"ב חייבת להכיר בכך שיש לה אינטרס לחזק את אמינות האיום הצבאי הישראלי על תכנית הגרעין האיראנית. הלחץ על איראן לנהל מו"מ עם המערב יגיע לשיאו כאשר האיראנים ישוכנעו שלא רק ארה"ב אלא גם ישראל מסוגלת ומוכנה להנחית מהלומה מכאיבה על תכנית הגרעין שלה".
"לכן, אנו ממליצים שארה"ב תמכור לישראל שניים או שלושה מטוסי תדלוק מדגם KC-135 ("סטראטו-טאנקר") ו-200 פצצות חודרות בונקרים מדגם GBU-31, ובכך היא תחזק את יכולת התקיפה שלה", קובעים מחברי הדו"ח. הם מציינים שהעסקות המוצעות לא ידחפו את ישראל ליזום התקפה מפני שבידיה כבר נמצאות היכולות הבסיסיות לביצוע התקפה כזו.
לפי הדו"ח, מונה צי מטוסי התדלוק של ישראל חמישה מטוסי KC-135 ("סטראטו-טאנקר") וכשישה מטוסי בואינג 707 שהוסבו למטוסי מכל. בהתחשב במרחקים הגדולים עד למטרות ומספר המטוסים שיידרשו לביצוע ההפצצות, סביר להניח שחיל האוויר יפעיל את הרוב המכריע של מטוסי התדלוק שלו, אם לא את כולם. במצב כזה, אפילו תקלה אחת תותיר את חיל האוויר ללא מטוסי תדלוק רזרביים, ולכך עלולות להיות משמעויות מכריעות לנוכח העובדה שיהיה צורך לתדלק את מטוסי הקרב פעמיים, פעם בדרך למשימה ופעם בדרך חזרה.
אפשר לחזק את האופציה הצבאית הישראלית גם באמצעות פצצות חודרות בונקרים. בידי חיל האוויר הישראלי מספר מספיק של מטוסי F-15 ו-F-16 ושל פצצות חודרות בונקרים מדגם GBU-28 כדי לגרום נזקים חמורים למתקנים גרעיניים תת-קרקעיים באיראן, אם כי לא להשמידם כליל, בגיחה אחת, שתבוצע ללא תקלות.
מכל מקום, לפי הערכות, יש בידי חיל האוויר הישראלי רק כ-100 פצצות GBU-28. קרוב לוודאי שיהיה צורך להשתמש ברובן כדי לבצע את המשימה בהצלחה. פצצות חודרות בונקרים נוספות ישמשו כרזרבות מבצעיות ויאפשרו לחיל האוויר להקצות מטוסים נוספים לגיחת הפצצות הראשונה ו/או ליזום גיחות נוספות, אם מטוסי הגל הראשון לא יגרמו נזקים מספיקים למטרות מסוימות. הפצצות שמחברי הדוח ממליצים למכור לישראל, GBU-31, הן גרסה משודרגת של הפצצות שנמצאות בידי ישראל. הן מצוידות במתקן GPS שמאפשר דיוק מרבי של פגיעה במטרה והן מתאימות לשיגור מהמטוסים שמפעיל חיל האוויר.
תחת הכותרת 'איך תיראה פעולה צבאית אמריקנית'? מפרטים מחברי הדוח רשימת מטרות פונטציאליות, מעבר למתקנים הגרעיניים. הרשימה מונה מתקני תקשורת, אתרי טילים והגנה אווירית, מחנות ומתקנים של משמרות המהפכה, מחסני תחמושות, לרבות המתקנים שבהם מאוחסנים מוקשים ימיים שעלולים לשמש לחסימת מצרי הורמוז, שדות תעופה, נמלי-ים ואוניות, לרבות צוללות גמדיות, סט"ילים וזורעות מוקשים.
האמריקנים יעלו לאוויר את המפציצים החמקניים B-2 והמפציצים הגדולים B-52, מטוסי קרב הפצצה, מסוקים וכן טילי שיוט שישוגרו מאוניות. "כוחות מיוחדים ואנשי מודיעין, שכבר נמצאים בזירה יוכלו לנוע בנקל כדי להגן על נכסי מפתח (במדינות ידידותיות) ולהוציא אל הפועל מבצעים חשאיים", נאמר בדוח.