המרוץ לכס הממונה על השכר במשרד האוצר נכנס לישורת האחרונה. שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד - במקום אילן לוין, שיעזוב ב-1 במאי - הם סגן בכיר לממונה, ברק שטרוסברג; סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, מאיר שמרה; והיועץ הכלכלי למפכ''ל, ליאור אגאי, עד לפני כמה חודשים בכיר באגף החשכ''ל. כך נודע ל"גלובס".
המועמד הפנימי מהאגף, שטרוסברג (39), נושא בו את כל התיקים הכבדים - חברת חשמל, נמלים, רשות השידור, תעשיות ביטחוניות ומינהל מקרקעי ישראל.
שמרה - סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, והאחראי על יחידת ההפרטה עוד מתקופת איל גבאי - הוא המועמד של דורון כהן, המכהן עתה כמנכ''ל משרד האוצר, במקום חיים שני. שמרה מועמד זה זמן רב להתמנות למנהל רשות החברות, ונחשב פקיד מוכשר.
אגאי (41) התמנה לפני כ-3 חודשים ליועץ הכלכלי של מפכ''ל המשטרה, יוחנן דנינו; במשך עשור שימש "איש הרכש" של הממשלה, כיהן כראש מינהל הרכש הממשלתי באגף החשכ''ל, ונחשב לממציא "המכרזים המקוונים" - שיטת רכישת מוצרים ושירותים בעבור הממשלה, באמצעות מכרז מקוון. שיטה זו חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים.
על אף ההערכות המוקדמות, שלפיהן שר האוצר, יובל שטייניץ, יבחר במועמד חיצוני, שלושת המועמדים הסופיים הינם פנימיים. יתכן כי הסיבה נעוצה בכך, שהשר מתקשה מאוד למצוא מועמדים חיצוניים לתפקידים באוצר, עקב התקופה הלא פשוטה שפוקדת את המשרד.
יתרה מזו, יחסי העבודה במשק, לרבות במגזר הציבורי, נמצאים ברתיחה ובשפל חסר תקדים. משבר עובדי הקבלן, שהביא לשביתה הכללית, הינו שיאה של תקופה זו; כך שלממונה על השכר הבא באוצר, ימתין שולחן עמוס ומורכב.
עזיבתו של לוין הינה אבדה, שכן הוא נחשב אחד הממונים הטובים שהיו באגף השכר. ואולם פרישתו אינה מפתיעה, משום שמדובר בתפקיד מתיש וקשה. במשך הקדנציה שלו באוצר, לוין זכה לאהדה רחבה מאוד מצד שאר ראשי המשרד. ללוין גם היה רצון עז להוציא לפועל שינויים מבניים יותר בעולם העבודה במגזר הציבורי, אך הוא לא זכה לתמיכת השר, שהעדיף למנוע עימות עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בכל מחיר.