מכמיר במיוחד לראות כוכבת ענקית שנגמרת מסמים בגילה של וויטני יוסטון, 48. מוזיקאי פופ ורוק נקטלים או קוטלים עצמם בעיקר בשנות ה-20 לחייהם, וסביב מותם נקשרות אמירות על תום ותמימות, צלקות נפשיות לא מעובדות מהילדות וחשיפה מהירה מדי. יוסטון הסתלקה אחרי כמעט 20 שנות דעיכה, כשפרק הזמן שבו נחשפו לעיני כל ההתמכרויות, האשפוזים, האלימות במשפחה והקריסות שלה - ארוך יותר משנות הזוהר שלה. וזה מוות אפילו מריר יותר משום שגסיסתה האמנותית והפיזית המתמשכת עמדה בקוטב ההפוך למקום שממנו פרצה אל התהילה. קלייב דיוויס, מהמנהלים הכי חזקים בתולדות הפופ האמריקאי, בנה את הנערה יוסטון באמצע שנות ה-80 ככוכבת המושלמת לעידן השמרני של רייגן ותאצ'ר. ליוסטון היה קול באמת אדיר ויוצא דופן, אבל היא הייתה גם פרסומת יוצאת דופן למתיקות, ששנתיים אחרי "כמו בתולה" של מדונה שרה, רקדה הצטלמה ודיברה כמו בתולה אמיתית.
פשטה את פיז'מת בת השכן החסודה
יוסטון השיבה את הצד הבהיר והמהוגן מהמורשת הכנסייתית של המוזיקה השחורה אל זירת פופ שבה כבר התחיל לסעור ההיפ-הופ, ושבה גם אמני מטאל לבנים וגם אייקון שחור כמו פרינס החדירו עוד ועוד דימויים מיניים למצעדי הפזמונים לקטינים. סביב יוסטון החסודה הומצאה מחדש נוסחת "הכוכבת שהיא הבת של השכנים", משבצת שאחריה ימלאו גם מריה קארי וכריסטינה אגילרה. אגב, שתיהן ירשו אותה גם בסגנון ההגשה שייזכר כמורשת הכי משמעותית של יוסטון לתרבות הפופ.
יוסטון פיתחה טכניקת מפגנים וירטואוזיים אינסופיים בלחיצה על הוויברטו במיתרי הקול שלה. זה סגנון הגשה שהמציא סטיבי וונדר לפניה, אבל יוסטון לקחה את סלסולי הסול האלו לפסגות של גרנדיוזיות מלוקקת ומצועצעת, שמכרו לה ולבאות אחריה עשרות מיליוני עותקים. ומעניין שיוסטון, קארי ואגילרה הלכו וצמצמו עם השנים את שימושן בהתעמלות הקולית המיופייפת הזאת. שלוש הגרציות, ויוסטון בראשן, גם עברו מהלך דומה בבניית, ואולי מדויק יותר לומר החרבת, הדימוי הציבורי שלהן. שלושתן רצו לפשוט את פיג'מת בת השכנים החסודה וניסו לעטות מסיכות סקסיות ופרובוקטיביות יותר. אבל לפחות בנוגע ליוסטון, העולם פשוט חדל להתעניין בה. השיא האחרון, ולפחות זה היה שיא עצום, נותר בפרשנות שלה ל"לעולם אוהב אותך" של דולי פארטון. מאז, כולל באלבום הקאמבק הבינוני מלפני שנתיים, ליוסטון פשוט לא נותר מה להעניק לאנושות באמצעות שירתה.
דברים מאד מכוערים קרו בנישואיה, מול בעלה וביתה ובהתמכרויות שלה.
אבל יוסטון, מלבד רמיזות כוללניות שיותר הסתירו מאשר הצהירו, לא רצתה להתעסק בחומרים אפלים כמו יוצרי פופ רבים שכן העזו לפניה.
כבר כמעט 20 שנה שהיא לא שרה את מכאוביה, ומצד שני כבר לא הייתה מסוגלת לשעשע את העולם.
חבל כמובן שלא שרדה, וכבר ראינו קאמבקים של כוכבים ששבו משנים ארוכות באפילה. אבל כזמרת פעילה וויטני יוסטון כבתה הרבה לפני שמתה.