אי.די.בי ממשכנת את עתידהעסקת מכירת השליטה במשאב שנחתמה בסוף השבוע טובה לשני הצדדים, אבל על פניו, טובה יותר לקונה - משפחת לבנת. מרגע שהמשפחה שמוביל אברהם (בונדי) לבנת נכנסה לשותפות עם נוחי דנקנר בקבוצת אי.די.בי, לפני תשע שנים, היעד שלה היה השליטה בנשר - החברה הבת של משאב. בני משפחת לבנת לא התעניינו בעסקי התקשורת והביטוח של הקבוצה ובטח לא בעסקי הקמעונאות שלה. תעשייה ותשתיות היו מאז ומעולם הלחם והחמאה של עסקיהם, ומבחינה זו רכישת השליטה במשאב, על עסקי המלט והשינוע שלה, מתאימה להם ככפפה ליד.
עם היציאה מגרעין השליטה באי.די.בי, משפחת לבנת יוצאת גם מקבוצת הלווים של הקונצרן, כך שלא תהיה לה מניעה לקבל אשראי בנקאי לפי צרכיה. בנוסף, סוד גלוי הוא שבני המשפחה השמרנית לא היו מאושרים מההשקעות האחרונות שביצעה אי.די.בי תחת הנהגתו של דנקנר. החל במניות קרדיט סוויס, דרך חברת התעופה ישראייר וכלה בעיתון מעריב.
לטעמה של משפחת לבנת, אי.די.בי הלכה רחוק מדי עם הסיכונים העסקיים שלקחה בשנים האחרונות. הפרידה מהקונצרן תואמת את אופייה השמרני של המשפחה ועל הדרך מחזקת את האימפריה העסקית שלהם. כך שמשפחת לבנת מרוויחה בגדול מהעסקה.
לדנקנר אין ברירה
מבחינת אי.די.בי המצב מורכב יותר. בטווח הקצר דנקנר קונה שקט, מרגיע את שוק ההון ומשדר שהוא עושה את הצעדים הנכונים ומתמודד עם הבעיות. הוא לא חי בהכחשה כמו יצחק תשובה, ולא עושה תרגילים כמו אילן בן דב, אלא מממש נכסים ומבהיר כי יעשה הכל כדי שאצלו לא יהיה הסדר חוב.
אבל בטווח הארוך, אי.די.בי ממשכנת את עתידה ומתפרקת מנכסיה הטובים ביותר. נשר היא פרת מזומנים יציבה ורווחית, ומכירתה היא פגיעה בשורה התחתונה של אי.די.בי. דנקנר לא היה מוכר אם לא היה נאלץ לעשות זאת.
אבל כרגע אין לו באמת ברירה. הוא משלם מחיר כבד על טעויות שביצע בשנתיים האחרונות. למשל על ההשקעה בקרדיט סוויס וההתעקשות להמשיך בפוזיציה גם כשההפסדים הצטברו. טעות נוספת הייתה אי ניצול הגאות של 2010 ותחילת 2011 כדי למחזר חובות ולהקטין מינוף.
שתי הטעויות הללו הכניסו את אי.די.בי בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד התשואות על האג"ח שהנפיקה הולכות ועולות וחוסמות לה את הגישה לשוק ההון, ומצד שני שערי הבנקים חסומים בפניה מפאת גודלה.
דנקנר אומנם הבין נכונה כי עליו למכור נכסים, אך גם כאן נעשתה טעות: ההתנהלות במכירת כלל ביטוח הייתה בעייתית. פעמיים הגיעה אי.די.בי להבנות עם קרן ההשקעות פרמירה על מחיר לעסקה, פעמיים נסוג דנקנר ברגע האחרון. בפעם השלישית הוא נסוג לגמרי, כאשר בכל פעם המחיר המוצע היה נמוך יותר.
מכירת השליטה במשאב מאזנת במקצת את התמונה. הרווח שתניב המכירה למשפחת לבנת יאפשר לאי.די.בי לשרת את חובותיה בשנה הקרובה, אך עדיין נותרו כמה מאות מיליוני שקלים אותם היא צריכה להביא עד סוף השנה. זו הסיבה להלוואה אותה מבקשת כיום הקבוצה לקבל מגופים מוסדיים (כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר). אי.די.בי, אם כן, בהחלט עשתה צעד קדימה בדרך לפתרון בעיותיה הפיננסיות, אבל הדרך עוד לא הסתיימה.
