משרד המשפטים והכנסת מצויים על מסלול של התנגשות חזיתית, בנוגע ליוזמה להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות וגופי התביעה. המתווה שגובש במשרד המשפטים ואומץ על-ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, אף שהוא "קשוח" יותר מהמודל שאותו הציע פרקליט המדינה משה לדור, איננו מספק את חברי הכנסת - ובכוונתם לקדם את הצעות החוק מרחיקות הלכת, שיאפשרו לנציב ביקורת על הפרקליטות להתערב בקבלת החלטות מקצועיות בתיקים פליליים מתנהלים, לרבות החלטות על הגשת כתבי אישום, תביעות אזרחיות, הסדרי טיעון ומעצרים. כך עולה מהדיון שהתקיים היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
הדיון התקיים בעקבות הודעת משרד המשפטים מאמש (א') בדבר החלטתו של וינשטיין לאמץ את עמדת אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרדו, ולפיה יוקם גוף בקרה ייעודי במשרד, שיהיה כפוף ליועץ עצמו - ולא את הצעת אנשי הפרקליטות, שלפיה תוקם מחלקה לביקורת מוסדות התביעה במשרד מבקר המדינה.
הביקורת המרכזית שהשמיעו חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ביחס למודל שוינשטיין אימץ, נגעה לכך שהציבור לא יוכל להגיש תלונות בתיקים פרטניים לגוף הביקורת החדש, שיעסוק בעיקר בביקורת רוחב בנושאים עקרוניים.
"צחוק מהעבודה"
בדיון הסביר היועץ המשפטי מדוע דחה את הצעת אנשי הפרקליטות להרחיב את עבודת הביקורת על הפרקליטות הנעשית על-ידי משרד מבקר המדינה. "מבחינתי, המודל הזה אומר שאין חדש תחת השמש", אמר וינשטיין. "אין בו כל רבותא, והוא נדחה על-ידי".
לדבריו, במודל שאותו החליט לאמץ, יעמוד בראש יחידת הביקורת שופט מחוזי בדימוס, פרקליט מדינה או מחוז בדימוס או משנה ליועמ"ש בדימוס, והוא ייהנה מעצמאות מקצועית בעריכת הביקורת. יחידת הביקורת תבחן לא רק את התנהלות הפרקליטות הפלילית, אלא גם את עבודת הפרקליטים במחלקות האזרחיות והמינהליות וכן את התביעה המשטרתית.
אלא שהדברים לא סיפקו את חברי הכנסת, שחלקם נחושים לקדם את הצעות החוק מרחיקות הלכת שהגישו בשנה האחרונה למינוי נציב תלונות לפרקליטות.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר-און (קדימה), אמר כי "נראה שבזבזנו את זמננו לריק. המודל שלכם לא ירגיע את הצרחה הציבורית. מה תגידו לציבור, סליחה, אתם לא יכולים לפנות בתלונה?".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר לאנשי משרד המשפטים: "אתם עושים צחוק מהעבודה. מרגע שאתם מדירים את הציבור, זה לא נותן פתרון. אתם מביאים את זה למצב שבו אנחנו נבקש חקיקה".
ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) ציין: "אני לא מתנצל, אנחנו נבחרנו לחוקק, ואנחנו נעביר סדרה של חוקים, שבסופו של דבר הפרקליטות תהיה תחת בקרה".
גם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הביע תרעומת על המתווה שאימץ היועץ המשפטי. "אני משתומם על כך שלא מצאתם לנכון לשמוע את אנשי ביקורת המדינה", אמר לינדנשטראוס לוינשטיין. "נסעתם עד ללונדון כדי לשמוע את האנשים שם, אבל לא אותנו".
המבקר הביע תמיכה במודל שאותו הציע לדור - הכולל הקמת מחלקה במשרד המבקר, שתבחן דרך קבע את התנהלות גופי התביעה, בדומה למחלקה הפועלת במשרדו ביחס למערכת הביטחון.
וינשטיין העדיף בסופו של דבר את המודל השני, שבו תמכו אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, קורן, מייק בלס, רז נזרי ונועה מישור. לפי הצעה זו, תוקם במשרד המשפטים יחידת בקרה, הכפופה ליועץ המשפטי לממשלה, שתוכל גם לבדוק נושאים פרטניים ואף תלונות במקרים מסוימים. בראש היחידה יעמוד שופט מחוזי בדימוס, או פרקליט מדינה או מחוז בדימוס, או משנה ליועץ המשפטי לממשלה בדימוס. היחידה תפעל לבדיקה מערכתית, יזומה של התנהלות מערך הפרקליטות והתביעה.
בין היתר תפקח היחידה על היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום הנהלים והמדיניות, שקיפות תהליכי העבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, מבלי להתערב בעצמאות שיקול-הדעת של הפרקליטות והתביעה בניהול ההליכים המשפטיים, ומבלי לשבש את הליכי אכיפת החוק. היועץ המשפטי לממשלה לא ימנע עריכת ביקורת שאותה מבקש ראש היחידה לערוך או יתערב במתכונתו של הבירור, או היועץ, פרקליט המדינה וראש אח"מ במשטרה יוכלו לבקש מהיחידה לבצע מטלות ביקורת נוספות.
ככלל, היחידה לא תעסוק בבירור תלונות מהציבור או בתיקים פרטניים, למעט במקרים שבהם תוך כדי הביקורת המערכתית התגלה אירוע שיש למצות את בירורו; או כשהיועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו לברר אירועים או תלונות ספציפיים במקרים המצדיקים מינוי גורם חיצוני לבדיקתם. בתום בירור כזה, יוכל ראש היחידה להמליץ ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליט המדינה לנקוט הליכים לגבי פרקליט מסוים.
