גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוגרי קורס העיתונאים האתיופים: "הצבע שלנו חסר במסך"

בוגרי קורס העיתונאים האתיופים של "אג'נדה" מסבירים למה חשוב לתת לקול שלהם ייצוג בתקשורת הישראלית, ויש להם גם ביקורת על סיקור ההפגנות של בני העדה

דמיינו את הסיטואציה הבאה: השעה 19:58. עוד שתי דקות תפתח מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2. מאות אלפי משפחות כבר יושבות מול מדורת השבט כשהן מצפות למוצא פיו של מגיש המהדורה היומית הוותיק. כמה מכם, הקוראים, דמיינו שהמגיש הכריזמטי בעל הטון הסמכותי הוא ממוצא אתיופי? האם מדובר בסיטואציה כל-כך מופרכת בישראל של 2012? מדוע היא הגיונית לגמרי כשמדובר במדינות מערביות אחרות אך כמעט ולא מתקבלת על הדמיון בישראל?

130 אלף יוצאי אתיופיה חיים היום בישראל. כ-5,000 מתוכם הם אקדמאים, ומתוכם ניתן לספור את אנשי התקשורת על שתי כפות ידיים, וגם זה רק אם מתאמצים ממש.

לאחרונה הסתיים קורס עיתונות ותקשורת במרכז אג'נדה - המרכז הישראלי לאסטרטגיה תקשורתית - לצעירים יוצאי אתיופיה. מדובר בקורס יוקרתי שבו למדו 14 צעירים, בוגרי תואר ראשון במקצועות שונים, את יסודות המקצוע - איך מזהים סיפור עיתונאי טוב ואיך בונים אותו, איך מנסחים כותרות, איך כותבים ידיעות עיתונאית. כמו כן, משתתפי הקורס למדו לעשות כתבות לטלוויזיה משלב הריאיון, דרך התחקיר, היציאה לשטח, הקריינות ולבסוף העריכה. את הקורס סיימו עשרה.

תפיסת העולם שעומדת מאחורי הקורס היא שכניסתם של צעירים יוצאי אתיופיה לכלי התקשורת השונים תציג את הקהילה לא רק בפריזמה של מסכנות, עוולות וגזענות כפי שהם מצטיירים היום, אלא תסייע לשילובה של הקהילה כולה בחברה הישראלית.

"המטרה בסוף הקורס היתה לשלב אותם כעיתונאים בעבודה כדי שהם יפיצו את הבשורה בעצמם", מסבירה מנכ"לית אג'נדה, ענת סרגוסטי, שהיא גם המנהלת המקצועית והמלווה של הקורסים ללימודי טלוויזיה. "יש להם אחריות חברתית להיות מודלים לחיקוי לאנשי הקהילה וגם להיות מודלים לישראלים הלבנים שבינינו שיראו שישנם יוצאי אתיופיה שמקבלים 'זמן מסך', ולא בגלל שלא נותנים להם להיכנס למועדון או שלא רוצים למכור להם דירה או כי בעל רצח את אשתו. הם צריכים לנסות ולשבור את הסטראוטיפ הזה".

סיקור שקרי

"המניעים הראשוניים שלי לבחור בתחום התקשורת דווקא לא היו מתוך תחושת שליחות", אומרת ישראלה טדלה, שנולדה בישראל ב-1985, שנה לאחר שהוריה עשו עלייה. "מההתחלה זה היה הרצון לכתוב ולהשפיע. היה לי את הרצון הזה שישמעו אותי, את הקול שאני מביאה אתי לתחום שבעיניי הוא אחר מהקיים", מסבירה טדלה את המניעים שלה לכניסה לעולם התקשורת.

"אבל השליחות התגבשה כאן באג'נדה במהלך השיעורים והשיחות עם ענת (סרגוסטי - ר"ב). גיבשנו כאן זהות שלא הייתה לפני כן", היא מוסיפה.

המפגש עם שלושה מבוגרי הקורס - ציונה דסטה, ישראלה טדלה ויוהנס אזנאו - מתקיים בחדר הישיבות שהפך לכיתת לימוד שלהם בשנה האחרונה במרכז אג'נדה בתל-אביב.

- ככה פתאום, בגיל 27, מגבשים זהות בקורס על התקשורת? ממה הזהות הזו מורכבת?

טדלה: "דרישה לייצוג הולם של הקהילה אבל לאו דווקא בנושאים שקשורים לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל. זה יכול להיות גם בנושאים רחבים הרבה יותר. אבל כן, בפירוש לצבוע את המסך בצבעים אחרים שלא קיימים בו מספיק לצערי".

גם יוהנס אזנאו מספר כי ההחלטה להיכנס לתקשורת לא נבעה במקור מתחושת שליחות. "המניע הראשון שלי היה האהבה למקצוע הזה. אני חושב שאם אתה לא אוהב אותו, אין למה לעשות בתקשורת".

אזנאו, שעלה ב-1990 לישראל, מסביר כי הרצון לעמוד בפרונט ולספר סיפור היה מאז מתמיד חלק מרכזי באישיות שלו. "לכן המעבר לתקשורת נראה לי מאוד טבעי", הוא אומר. "אבל הסיבה המרכזית השנייה לכך שאני רוצה להיות חלק מהתקשורת, זה שאני כישראלי יושב בבית, מדפדף בעיתון או מזפזפ בין הערוצים, אני לא רואה שום דבר שאני או אנשים כמוני יכולים להזדהות איתו. הצבע שלנו חסר במסך".

"אני חלק מהחברה הישראלית. זו עובדה", הוא ממשיך, "בין אם רוצים או לא רוצים, ולכן אני מרגיש שאני חייב להיכנס לתקשורת, בגלל שאני רוצה לשנות ולהראות לדור הצעיר של הקהילה שזה אפשרי. אנשי התקשורת המשפיעים חייבים לקבל את העובדה שצריך להיות צבע בטלוויזיה, צריך ייצוג שונה. אני באמת מאמין בזה".

לדברי סרגוסטי, אחת המטרות המרכזיות של הקורס היא לנסות לדחוק את הרגל בדלת שאליה נכנס טיפוס מאוד מוגדר של "הגבר החילוני, היהודי, האשכנזי הלבן. שאר האוכלוסייה אינה כי היא פשוט מודרת".

לטענתה, דבר זה מביא לסיקור שקרי של המציאות. "כשהתקשורת מסקרת קהילות אחרות כמו קהילת יוצאי אתיופיה, אז זה נעשה רק בהיבט השלילי. כלומר, או במסגרת כתבה על בעל שרצח את אשתו, או במסגרת כתבה על כך שלא הכניסו בני קהילה למועדונים או לבתי ספר. מטבע הדברים, זה גורם לזה שאנשים מסתייגים מהם ואז זה מביא לסיטואציות כמו אלה שראינו בקריית-מלאכי. האמת, שאחרי סיקור שכזה גם אני לא הייתי רוצה שכנים כאלה שהם עניים, עילגים ופושעים".

"לכן", היא ממשיכה, "כשיוהנס אומר 'אני רוצה להזדהות עם מישהו, אני לא רואה את עצמי שם', זה משהו מאוד עמוק. אם הוא היה רואה עורך דין או כלכלן או מהנדס יוצא הקהילה מדבר על נושאים שלא קשורים לקהילה, הוא היה אומר, 'אוקיי, אני חלק מהפסיפס הזה'".

מבקשים הזדמנות, לא הנחות

"אני הגעתי לקורס בזכות ברהנו טגנייה כתב חדשות ערוץ 2. הוא ממש דחף אותי ללכת", מספרת ציונה דסטה, שעלתה לישראל בגיל חודש בשנת 1983. דסטה עובדת היום בערוץ האתיופי הישראלי, אך מעידה על הקשיים שבאופן אירוני נובעים מקשיי שפה.

"כשאני יוצאת לכתבות, אני ממש מרגישה שאני עושה את זה מתוך אהבה גדולה למקצוע, אבל קשה לי בערוץ, בגלל שאני לא דוברת את השפה", היא אומרת, "המקום שלי הוא בתקשורת הישראלית דוברת העברית".

למרות הרצון לעבור לתקשורת הממוסדת ועתירת הרייטינג, דסטה מספרת על הבדלים גדולים באופן הסיקור בינה לבין הקולגות מהברודקאסט. "כשאני מסתכלת על הכתבות בערוצים אחרים, באותם נושאים, אני לא יכולה שלא לראות עד כמה הם שונים ממה שאני עורכת ומצלמת".

- יש לך דוגמה להבדלים כאלה?

דסטה: "סיפור הדירות בקריית-מלאכי שהתפוצץ ברעש תקשורתי גדול לפני חודש. התקשורת הישראלית דובבה את האנשים להגיד מה שהם חושבים על הקהילה, על כל הקהילה, בבוטות ובגזענות. אני לעומת זאת, ראיינתי את האנשים המקומיים, וזה היה אחרת לגמרי. אני דיברתי עם אנשים ובאמת הרגשתי ששם האמת. ברגעים כאלה אני מרגישה את אותה תחושת שליחות".

- אז למה התקשורת חוטאת לתפקידה?

דסטה: "הם פשוט לא ירדו לשורש העניין. הם באו ואמרו, יש פה סיפור, בוא נציג את זה לכלל החברה. בטוח יהיה לנו רייטינג גבוה בפריים-טיים, ואז האתיופים יעשו מזה בלגן, וככה שוב יהיה לנו רייטינג גבוה. מעגל רייטינגי שניזון מניצול".

- אתם חושבים שהמוצא שלכם מונע או ימנע מכם להיכנס למקצוע?

דסטה: "למרות שאני ישראלית לכל דבר, אני אגיד כן. אני יהודייה, ישראלית, אתיופית, תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל אני חושבת שצבע העור שלי כן עושה משהו. כאילו קשה 'להם' לקבל קצת אחר, שונה. אני קוראת לזה 'אחר' ו'שונה' כי 'הם' מציגים את זה ככה. אבל אני לא חושבת שאני אחרת או שונה.

"באופן אישי, אף אחד לא בא אליי ואמר לי 'את לא תיכנסי', אבל באחרונה התחלתי לפתוח את העיניים, ועכשיו אני רואה את זה בבהירות רבה".

"באחרונה נפגשתי עם עיתונאי בכיר ודנו על כל מיני נושאים, בעיקר בתחום התקשורת", מספר אזנאו, "והוא אמר לי שאני אדע ש'אין הנחה לאתיופים'. אני יכול להבין אותו, וכנראה שהוא יודע יותר טוב ממני שהתקשורת היא כן נגד קבוצות מסוימות. התשובה שלי היא לא לבכות או לצעוק בחזרה, אלא לומר לאנשי התקשורת שינסו אותי ויבחנו אם אני מקצועי. אני לא מבקש הנחות. אני רוצה שישפטו אותי כיוהנס ודרך הסיפורים שאני אביא ולא כאתיופי".

"אני לא נתקלתי בדברים מהסוג הזה עדיין", מוסיפה טדלה, "אני רק עכשיו יצאתי מהחממה של אג'נדה, ואני מקווה שלא אתקל בכאלה דברים. ובעניין ההנחה, אני חושבת שזה יפה מאוד שאין הנחות. לא ביקשתי הנחות. להיפך, לתפיסתי כשנותנים הנחה לבן אדם - זה עושה אותו נחות מבן אדם אחר. אני רוצה שכן ימדדו אותנו באותה סקלה כמו אנשים שהם לא יוצאי הקהילה. זה בהחלט מספיק שיש את הקורס הזה שתומך ביוצאי הקהילה ונותן לנו את הכישורים כדי שנהיה שווים לשאר".

"עד שהגעתי לאג'נדה לא הייתי ביקורתית", אומרת טדלה, "פה לראשונה נפתחתי להבדלי הדעות בין העיתונים השונים. עד אז הייתי צרכנית תקשורת תמימה. גם לזה שאין אתיופים בתקשורת התייחסתי במעין תודעה כוזבת - ככה זה היה, וככה זה צריך להיות כנראה. וכמובן ששום דבר לא בער בי ללכת ולשנות".

- מה אתם מצפים שיקרה אם אתם וחבריכם לקורס תצליחו לחדור את תקרת הזכוכית ולעבוד בתקשורת? חשוב לכם לייצג את הקהילה ולסקר אותה?

"קודם כל אני עושה את זה בשבילי ואחר כך אני עושה את גם במטרה לייצג את הקהילה", אומר אזנאו, שמדגיש כי הוא לא רוצה להיות מודל לחיקוי של יוצאי הקהילה האתיופית אלא של כלל האוכלוסייה. "אני מצפה להציג זווית אחרת".

"לי חשוב שיהיה גם סיקור שלילי. סיקור שלילי הוא דבר נדרש כי הוא חלק מהאמת", אומרת טדלה. "לא בטוח, למשל, שאני ויוהנס נייצג דברים בצורה דומה, כי אנחנו מחזיקים בדעות שונות. אבל זה כמו בקהילה האתיופית שיש בה מגוון של דעות והרבה אנשים שונים אחד מהשני".

עוד כתבות

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת / צילום: דוברות הכנסת שמוליק גרוסמן

ח"כ אשר מנסה לרכך את החמרת הקנסות; בכחול לבן מתנגדים

ועדת החוקה דנה כעת בחוק החמרת הקנסות ● יו"ר הוועדה יעקב אשר הכניס תיקונים שמרככים את החוק, כמו החרגה של תלמודי תורה קטנים ● בכחול לבן הודיעו כי אם הנוסח ישתנה, הם יתנגדו להארכת הסגר ● גנץ: "אם אין הגברת אכיפה - לא תהיה ישיבת ממשלה"

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה / צילום: רויטרס

איטליה: "התפטרות טקטית" של ראש הממשלה ג'וזפה קונטה

ראש ממשלת איטליה צפוי לקבל מנדט מחודש מהנשיא להקמת קואליציה, אחרי שסיעה קטנה בראשות מתיאו רנצי פרשה מהממשלה לפני כשבועיים

פרויקט ג'רוזלם ספיריט / הדמיה: הדמיות: VIEWPOINT

שלמה אליהו מכר ב-140 מיליון שקל את הנכס האחרון שלו בירושלים

אליהו יקבל 140 מיליון שקל תמורת 17 דירות יוקרה, שטחי מסחר וחניון שממוקמים במתחם היוקרתי "ירושלים של זהב"

בית הארחה של כנסייה ברמלה / צילום: Shutterstock

כנסייה היא לא עסק: לא תשלם על היטל השבחה על מכירת קרקע

הכנסייה האנגליקנית ברמלה מכרה קרקע והתבקשה לשלם היטל השבחה • הכנסייה טענה כי היא עוסקת רק בפעילויות דת וצדקה ולא בפעילות בעלת גוון עסקי ומסחרי, ולכן היא פטורה מהיטל • מה קבע השופט?

עופר גולן / צילום: תמונה פרטית

בדעת רוב: העליון אישר את החדירה לטלפוני יועצי רה"מ בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר

שופטי העליון נעם סולברג וג'ורג' קרא הכשירו בדיעבד את צווי החדירה לטלפונים הניידים של יועצי נתניהו - יונתן אוריך ועופר גולן - החשודים בהטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר ● אוריך וגולן הודיעו כי יבקשו דיון נוסף בהרכב מורחב

אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא

המשרד להגנת הסביבה מציג אסטרטגיית פסולת מקיפה, עם סימן שאלה גדול

מטרת התוכנית היא לצמצם את הטמנת הפסולת בישראל מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030, ולעבור לכלכלה מעגלית כמקובל באיחוד האירופי ● אבל כשהבחירות בפתח, ועדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא וגם לא לוחות זמנים, סיכוייה להגיע לשלב הביצוע עומדים בספק

שורטים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המשקיעים הקטנים שמביאים עליות גדולות: מה הקפיץ מניות כמו בלקברי וגיים סטופ?

שיתוף הפעולה עם אמזון או יישוב מחלוקת עם פייסבוק, או אולי סגירת פוזיציות שורט בשוק? ● בלקברי לא לבד: יצרנית משחקי המחשב והווידיאו גיים סטופ נהנית גם מהסגרים וההישארות בבית, אך מאבקי שורטיסטים סייעו למניה לזנק ב-250% מתחילת השנה

דודי אמסלם. הכריז על ביטול נבחרת הדירקטורים / צילום: שלומי יוסף

נציבות שירות המדינה לשר אמסלם: לא ניתן למנות מנהל קבוע לרשות החברות בגלל הבחירות

נציב שירות המדינה הפרופ' דניאל הרשקוביץ קיבל את המלצת ועדת החריגים שלא להמשיך בהליכים לבחירת מנהל רשות חברות ממשלתיות קבוע בשל תקופת הבחירות ● "הוועדה סבורה כי יש להמליץ בפני השר לשקול את הטלת התפקיד על עובד מדינה מתאים בעת הזו"

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אינטרקיור זינקה 41%: ממזגת את קנדוק לחברת SPAC קנדית לפי שווי של 300 מיליון דולר

מניית אינטרקיור זינקה ב-41%, לשווי של 660 מיליון שקל ● בכוונת אינטרקיור לרשום את החברה בהמשך למסחר גם בנאסד"ק, וזהו אחד התנאים לעסקה

שאול מרידור / צילום: איל יצהר

"כל דבריי היו אמת": שאול מרידור משיב אש להאשמות ישראל כ"ץ

לאחר ששר האוצר ישראל כ"ץ שלח מכתב התראה לשאול מרידור במסגרתו טען כי דבריו של מרידור עולים לכדי לשון הרע, מרידור מאיים: "אם תגיש נגדי תביעת דיבה, אחשוף בביהמ"ש התנהלות משחיתה ופסולה שלך במשרד האוצר"

אילוסטרציה של החיסון לקורונה של מודרנה / צילום: Reuters, Dado Ruvic

מנכ"ל מודרנה: הרגולציה לחיסונים למוטציות תהיה פשוטה; הקורונה תישאר כאן לנצח

אנליסט הביומד אורי הרשקוביץ: "חדשות טובות עבור חברות החיסונים, פחות עבורנו" ● מניית מודרנה עלתה אתמול ב-12%, לשווי של כ-58 מיליארד דולר

רמת השרון / צילום: תמר מצפי

קבלנים ישלמו כ-919 מיליון שקל עבור 15 דונם בלבד ברמת השרון

עשרות קבלנים ניגשו למכרזי רשות מקרקעי ישראל ברמת השרון לבניית 482 דירות על קרקעות בשטח של כ-15 דונם ● המחיר הממוצע במכרז לקרקע ליח"ד עומד על למעלה מ-1.9 מיליון שקל, מה שמלמד על מחירי הדירות הגבוהים שיימכרו במקום

עמיר פרץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אין לי כל כוונה להיגרר לקמפיין שנאה": עמיר פרץ עוזב את העבודה

עמיר פרץ לא יתמודד בבחירות הקרובות, אך הסכים לבקשת בני גנץ להמשיך לכהן כשר התעשייה והכלכלה

ניר קיפניס / צילום: טל למברגר

אחרי פחות מחודש: ניר קיפניס פורש מתפקיד העורך הראשי של אתר ice

לפני שמונה לעורך הראשי של האתר, קיפניס ערך את גיליון העסקים של מעריב ● מינויו אמור היה להיות חלק משדרוג שהתכוונו לעשות באתר מבחינה טכנית ואנושית, לאחר שנרכש על ידי חברת יו קלע ● קיפניס: "נגמר ברוח טובה והבנה מלאה"

מתחם חיסוני קורונה בית חולים שיבא תל השומר / צילום: איל יצהר

בהריון? אלו ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי לחיסון לקורונה

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים בהריון להתחסן בחיסון של מודרנה רק אם הן נמצאות בסכנת הידבקות גבוהה - זאת משום שהחיסונים טרם נבדקו על נשים בהריון ● ההמלצה נוגדת את המלצת משרד הבריאות הישראלי עבור נשים בהריון להתחסן באופן גורף ●  הנחיה דומה ניתנה לגבי החיסון של פייזר ב-12 בינואר

דירת 4 חדרים בכפר יונה / צילום: אביב קפילוטו

הלמ"ס: תוספת יחידות הדיור השנתית בישראל עמדה על כ-57 אלף

באמצע שנת 2020 היו בכל ישראל כ-2.736 מיליון דירות למגורים ● לעומת שנת 2019 חל גידול של 2% בדירות למגורים - תוספת של כ-57 אלף דירות

אמילי עמרוסי / צילום: יח"צ

אמילי עמרוסי בעקבות פיטוריה מ"ישראל היום": "העלימו אותי"

עמרוסי הודיעה כבר לפני ימים אחדים על פרידה מהעיתון אבל כעת היא מפרסמת את הרקע ● בתגובה לטענה כאילו הוצע לה תפקיד אחר אמרה: "לא הוצע לי בשום שלב תפקיד אחר. ספרו לי עוד על מצבן של נשים בקורונה"

יניב הרוש, בעלי תל יצחק קיטשן אנד גארדן / צילום: מיקאל כהן

"הלקוחות אספו כסף כדי לשלם לי את הקנס, אבל אני יזם, ואת הסיכונים אני לוקח בעצמי. תרמתי את זה"

יניב הרוש, בן 40, נשוי ואב לשלושה, בעלי תל יצחק קיטשן אנד גארדן ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

יו"ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

"נגיע ל-80 אלף איש בלי דירה. בפעם הקודמת קיבלנו את מחאת האוהלים"

יו"ר קרן מגוריט, ארז רוזנבוך, אומר שהקורונה החריפה עוד יותר את מצב הענף, וחושש שבתוך שנתיים יגיע המחסור בדירות לעשרות אלפים • "המובטלים שנוספו עכשיו יצטרכו דירות להשכרה. מי שמרוויח 7,000 שקל הוא לא בשוק של רכישת הדירות"

ריצ'רד ברנסון בעלי קבוצת וירג'ין וחברת וירג'ין גלקטיק / צילום: Reuters, Brendan Mcdermid

הכירו את הטרנד החדש שמשתלט על וול סטריט: SPACs

חברות "צ'ק פתוח" מחפשות להתמזג עם הסטארט-אפים החמים באמריקה ● הטרנד כולל מגוון תחומים וכמה דמויות מוכרות היטב, לא רק מעולם העסקים ● האם הפלישה הזו היא סימן לאופוריה בשוק, שלא תוכל להימשך לעד?