גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוגרי קורס העיתונאים האתיופים: "הצבע שלנו חסר במסך"

בוגרי קורס העיתונאים האתיופים של "אג'נדה" מסבירים למה חשוב לתת לקול שלהם ייצוג בתקשורת הישראלית, ויש להם גם ביקורת על סיקור ההפגנות של בני העדה

דמיינו את הסיטואציה הבאה: השעה 19:58. עוד שתי דקות תפתח מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2. מאות אלפי משפחות כבר יושבות מול מדורת השבט כשהן מצפות למוצא פיו של מגיש המהדורה היומית הוותיק. כמה מכם, הקוראים, דמיינו שהמגיש הכריזמטי בעל הטון הסמכותי הוא ממוצא אתיופי? האם מדובר בסיטואציה כל-כך מופרכת בישראל של 2012? מדוע היא הגיונית לגמרי כשמדובר במדינות מערביות אחרות אך כמעט ולא מתקבלת על הדמיון בישראל?

130 אלף יוצאי אתיופיה חיים היום בישראל. כ-5,000 מתוכם הם אקדמאים, ומתוכם ניתן לספור את אנשי התקשורת על שתי כפות ידיים, וגם זה רק אם מתאמצים ממש.

לאחרונה הסתיים קורס עיתונות ותקשורת במרכז אג'נדה - המרכז הישראלי לאסטרטגיה תקשורתית - לצעירים יוצאי אתיופיה. מדובר בקורס יוקרתי שבו למדו 14 צעירים, בוגרי תואר ראשון במקצועות שונים, את יסודות המקצוע - איך מזהים סיפור עיתונאי טוב ואיך בונים אותו, איך מנסחים כותרות, איך כותבים ידיעות עיתונאית. כמו כן, משתתפי הקורס למדו לעשות כתבות לטלוויזיה משלב הריאיון, דרך התחקיר, היציאה לשטח, הקריינות ולבסוף העריכה. את הקורס סיימו עשרה.

תפיסת העולם שעומדת מאחורי הקורס היא שכניסתם של צעירים יוצאי אתיופיה לכלי התקשורת השונים תציג את הקהילה לא רק בפריזמה של מסכנות, עוולות וגזענות כפי שהם מצטיירים היום, אלא תסייע לשילובה של הקהילה כולה בחברה הישראלית.

"המטרה בסוף הקורס היתה לשלב אותם כעיתונאים בעבודה כדי שהם יפיצו את הבשורה בעצמם", מסבירה מנכ"לית אג'נדה, ענת סרגוסטי, שהיא גם המנהלת המקצועית והמלווה של הקורסים ללימודי טלוויזיה. "יש להם אחריות חברתית להיות מודלים לחיקוי לאנשי הקהילה וגם להיות מודלים לישראלים הלבנים שבינינו שיראו שישנם יוצאי אתיופיה שמקבלים 'זמן מסך', ולא בגלל שלא נותנים להם להיכנס למועדון או שלא רוצים למכור להם דירה או כי בעל רצח את אשתו. הם צריכים לנסות ולשבור את הסטראוטיפ הזה".

סיקור שקרי

"המניעים הראשוניים שלי לבחור בתחום התקשורת דווקא לא היו מתוך תחושת שליחות", אומרת ישראלה טדלה, שנולדה בישראל ב-1985, שנה לאחר שהוריה עשו עלייה. "מההתחלה זה היה הרצון לכתוב ולהשפיע. היה לי את הרצון הזה שישמעו אותי, את הקול שאני מביאה אתי לתחום שבעיניי הוא אחר מהקיים", מסבירה טדלה את המניעים שלה לכניסה לעולם התקשורת.

"אבל השליחות התגבשה כאן באג'נדה במהלך השיעורים והשיחות עם ענת (סרגוסטי - ר"ב). גיבשנו כאן זהות שלא הייתה לפני כן", היא מוסיפה.

המפגש עם שלושה מבוגרי הקורס - ציונה דסטה, ישראלה טדלה ויוהנס אזנאו - מתקיים בחדר הישיבות שהפך לכיתת לימוד שלהם בשנה האחרונה במרכז אג'נדה בתל-אביב.

- ככה פתאום, בגיל 27, מגבשים זהות בקורס על התקשורת? ממה הזהות הזו מורכבת?

טדלה: "דרישה לייצוג הולם של הקהילה אבל לאו דווקא בנושאים שקשורים לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל. זה יכול להיות גם בנושאים רחבים הרבה יותר. אבל כן, בפירוש לצבוע את המסך בצבעים אחרים שלא קיימים בו מספיק לצערי".

גם יוהנס אזנאו מספר כי ההחלטה להיכנס לתקשורת לא נבעה במקור מתחושת שליחות. "המניע הראשון שלי היה האהבה למקצוע הזה. אני חושב שאם אתה לא אוהב אותו, אין למה לעשות בתקשורת".

אזנאו, שעלה ב-1990 לישראל, מסביר כי הרצון לעמוד בפרונט ולספר סיפור היה מאז מתמיד חלק מרכזי באישיות שלו. "לכן המעבר לתקשורת נראה לי מאוד טבעי", הוא אומר. "אבל הסיבה המרכזית השנייה לכך שאני רוצה להיות חלק מהתקשורת, זה שאני כישראלי יושב בבית, מדפדף בעיתון או מזפזפ בין הערוצים, אני לא רואה שום דבר שאני או אנשים כמוני יכולים להזדהות איתו. הצבע שלנו חסר במסך".

"אני חלק מהחברה הישראלית. זו עובדה", הוא ממשיך, "בין אם רוצים או לא רוצים, ולכן אני מרגיש שאני חייב להיכנס לתקשורת, בגלל שאני רוצה לשנות ולהראות לדור הצעיר של הקהילה שזה אפשרי. אנשי התקשורת המשפיעים חייבים לקבל את העובדה שצריך להיות צבע בטלוויזיה, צריך ייצוג שונה. אני באמת מאמין בזה".

לדברי סרגוסטי, אחת המטרות המרכזיות של הקורס היא לנסות לדחוק את הרגל בדלת שאליה נכנס טיפוס מאוד מוגדר של "הגבר החילוני, היהודי, האשכנזי הלבן. שאר האוכלוסייה אינה כי היא פשוט מודרת".

לטענתה, דבר זה מביא לסיקור שקרי של המציאות. "כשהתקשורת מסקרת קהילות אחרות כמו קהילת יוצאי אתיופיה, אז זה נעשה רק בהיבט השלילי. כלומר, או במסגרת כתבה על בעל שרצח את אשתו, או במסגרת כתבה על כך שלא הכניסו בני קהילה למועדונים או לבתי ספר. מטבע הדברים, זה גורם לזה שאנשים מסתייגים מהם ואז זה מביא לסיטואציות כמו אלה שראינו בקריית-מלאכי. האמת, שאחרי סיקור שכזה גם אני לא הייתי רוצה שכנים כאלה שהם עניים, עילגים ופושעים".

"לכן", היא ממשיכה, "כשיוהנס אומר 'אני רוצה להזדהות עם מישהו, אני לא רואה את עצמי שם', זה משהו מאוד עמוק. אם הוא היה רואה עורך דין או כלכלן או מהנדס יוצא הקהילה מדבר על נושאים שלא קשורים לקהילה, הוא היה אומר, 'אוקיי, אני חלק מהפסיפס הזה'".

מבקשים הזדמנות, לא הנחות

"אני הגעתי לקורס בזכות ברהנו טגנייה כתב חדשות ערוץ 2. הוא ממש דחף אותי ללכת", מספרת ציונה דסטה, שעלתה לישראל בגיל חודש בשנת 1983. דסטה עובדת היום בערוץ האתיופי הישראלי, אך מעידה על הקשיים שבאופן אירוני נובעים מקשיי שפה.

"כשאני יוצאת לכתבות, אני ממש מרגישה שאני עושה את זה מתוך אהבה גדולה למקצוע, אבל קשה לי בערוץ, בגלל שאני לא דוברת את השפה", היא אומרת, "המקום שלי הוא בתקשורת הישראלית דוברת העברית".

למרות הרצון לעבור לתקשורת הממוסדת ועתירת הרייטינג, דסטה מספרת על הבדלים גדולים באופן הסיקור בינה לבין הקולגות מהברודקאסט. "כשאני מסתכלת על הכתבות בערוצים אחרים, באותם נושאים, אני לא יכולה שלא לראות עד כמה הם שונים ממה שאני עורכת ומצלמת".

- יש לך דוגמה להבדלים כאלה?

דסטה: "סיפור הדירות בקריית-מלאכי שהתפוצץ ברעש תקשורתי גדול לפני חודש. התקשורת הישראלית דובבה את האנשים להגיד מה שהם חושבים על הקהילה, על כל הקהילה, בבוטות ובגזענות. אני לעומת זאת, ראיינתי את האנשים המקומיים, וזה היה אחרת לגמרי. אני דיברתי עם אנשים ובאמת הרגשתי ששם האמת. ברגעים כאלה אני מרגישה את אותה תחושת שליחות".

- אז למה התקשורת חוטאת לתפקידה?

דסטה: "הם פשוט לא ירדו לשורש העניין. הם באו ואמרו, יש פה סיפור, בוא נציג את זה לכלל החברה. בטוח יהיה לנו רייטינג גבוה בפריים-טיים, ואז האתיופים יעשו מזה בלגן, וככה שוב יהיה לנו רייטינג גבוה. מעגל רייטינגי שניזון מניצול".

- אתם חושבים שהמוצא שלכם מונע או ימנע מכם להיכנס למקצוע?

דסטה: "למרות שאני ישראלית לכל דבר, אני אגיד כן. אני יהודייה, ישראלית, אתיופית, תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל אני חושבת שצבע העור שלי כן עושה משהו. כאילו קשה 'להם' לקבל קצת אחר, שונה. אני קוראת לזה 'אחר' ו'שונה' כי 'הם' מציגים את זה ככה. אבל אני לא חושבת שאני אחרת או שונה.

"באופן אישי, אף אחד לא בא אליי ואמר לי 'את לא תיכנסי', אבל באחרונה התחלתי לפתוח את העיניים, ועכשיו אני רואה את זה בבהירות רבה".

"באחרונה נפגשתי עם עיתונאי בכיר ודנו על כל מיני נושאים, בעיקר בתחום התקשורת", מספר אזנאו, "והוא אמר לי שאני אדע ש'אין הנחה לאתיופים'. אני יכול להבין אותו, וכנראה שהוא יודע יותר טוב ממני שהתקשורת היא כן נגד קבוצות מסוימות. התשובה שלי היא לא לבכות או לצעוק בחזרה, אלא לומר לאנשי התקשורת שינסו אותי ויבחנו אם אני מקצועי. אני לא מבקש הנחות. אני רוצה שישפטו אותי כיוהנס ודרך הסיפורים שאני אביא ולא כאתיופי".

"אני לא נתקלתי בדברים מהסוג הזה עדיין", מוסיפה טדלה, "אני רק עכשיו יצאתי מהחממה של אג'נדה, ואני מקווה שלא אתקל בכאלה דברים. ובעניין ההנחה, אני חושבת שזה יפה מאוד שאין הנחות. לא ביקשתי הנחות. להיפך, לתפיסתי כשנותנים הנחה לבן אדם - זה עושה אותו נחות מבן אדם אחר. אני רוצה שכן ימדדו אותנו באותה סקלה כמו אנשים שהם לא יוצאי הקהילה. זה בהחלט מספיק שיש את הקורס הזה שתומך ביוצאי הקהילה ונותן לנו את הכישורים כדי שנהיה שווים לשאר".

"עד שהגעתי לאג'נדה לא הייתי ביקורתית", אומרת טדלה, "פה לראשונה נפתחתי להבדלי הדעות בין העיתונים השונים. עד אז הייתי צרכנית תקשורת תמימה. גם לזה שאין אתיופים בתקשורת התייחסתי במעין תודעה כוזבת - ככה זה היה, וככה זה צריך להיות כנראה. וכמובן ששום דבר לא בער בי ללכת ולשנות".

- מה אתם מצפים שיקרה אם אתם וחבריכם לקורס תצליחו לחדור את תקרת הזכוכית ולעבוד בתקשורת? חשוב לכם לייצג את הקהילה ולסקר אותה?

"קודם כל אני עושה את זה בשבילי ואחר כך אני עושה את גם במטרה לייצג את הקהילה", אומר אזנאו, שמדגיש כי הוא לא רוצה להיות מודל לחיקוי של יוצאי הקהילה האתיופית אלא של כלל האוכלוסייה. "אני מצפה להציג זווית אחרת".

"לי חשוב שיהיה גם סיקור שלילי. סיקור שלילי הוא דבר נדרש כי הוא חלק מהאמת", אומרת טדלה. "לא בטוח, למשל, שאני ויוהנס נייצג דברים בצורה דומה, כי אנחנו מחזיקים בדעות שונות. אבל זה כמו בקהילה האתיופית שיש בה מגוון של דעות והרבה אנשים שונים אחד מהשני".

עוד כתבות

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"