גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכמונות המהירות: שאלות פתוחות

האם יש כאן מי שאכן מוכן להשקיע בשיפור הבטיחות ולא רק לגבות מס קל?

הדיון הער שהתקיים בשבוע האחרון בכל תכנית אקטואליה, עיתון, מגזין או אתר שהודיע על תכנית הצבת מכמונות המהירות החדשות ברחבי ארצנו הזכיר לי שוב עד כמה מורכבים היחסים בין טובת הכלל בארץ דמוקרטית לבין רגולציה הכרחית לשמירת אותה טובה בדיוק.

כמו תמיד, משני צדי המתרס, מתייצבים שני מחנות: המחנה השמרן שברור לו מקדמת דנא כי המהירות הורגת ואל תבלבלו אותו עם עובדות מהנעשה בעולם או עם סייגים לגבי רכבים שונים וכבישים שונים.

והמחנה שנקרא לו, לצורך העניין, אנשי השטח, שמכירים את הנושא לעומק ונסמכים על ממצאים מחקריים שמראים שפחות מ-5% מתאונות הדרכים קשורות למהירות וגם אז מדובר בשילוב בין מהירות גבוהה לשימוש באלכוהול, צריכת סמים או סתם עייפות.

אך עוד בטרם נכנסים לעומקו של ויכוח (חשוב) זה, יש שאלה אחת, שהתשובה עליה מצויה דווקא בידי הרגולטור (שהכריז על המהירות כאויב מספר אחד מטעמים אוביקטיביים, בלי קשר לכך שזו בחירה שמכניסה כסף בניגוד לחינוך ואכיפה איכותית שעולה כסף) והיא: מה היא מהירות מסוכנת?

  1. מעל 70% מהנהגים שנקנסו בגין מהירות בכבישים בין עירוניים נסעו במהירות של עד 115 קמ"ש. האם משטרת ישראל לא קונסת נהגים נורמטיביים לחלוטין?
  2. האם מהירות של 90 קמ"ש היא מהירות סבירה להתנהל במכונית מודרנית בעלת כל הטכנולוגיות החדישות כמו ABS ,DTS ,TCLL ואמצעי בטיחות אקטיביים ופסיביים שלא היו קיימים עד לפני עשור? ואם כן, כיצד יתכן שהממוצע העולמי של מהירויות מותרות נע בין 110 ל-130 קמ"ש. מה הם יודעים שאנחנו לא?
  3. האם לא עדיפה נסיעה רציפה במהירות הגיונית של כ-110 קמ"ש על פני שינויים דחופים בכבישים מהירים מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וחוזר חלילה? ומי אמר שמהירות איכותית לנסיעה בכביש דו נתיבי בעל גדר הפרדה אינה מתנהגת בצורה פראבולית כך שעד לנקודה מסוימת דווקא מהר יותר שווה מסוכן פחות?
  4. האם שורה של עצירות פתע בכל פעם שמהירות הנסיעה גולשת (ובמכוניות החדשות זה קורה מבלי משים) למעל 90 קמ"ש, תוך הפניית המבט לצד וללוח המכוונים פעילות לא עלולה, חס וחלילה, דווקא להעלות את כמות התאונות בכבישים שבדרך כלל היא נמוכה?

ואם כבר אז כבר:

  1. האם לא עדיף להעמיד את המצלמות בכבישים אדומים, דו נתיביים ולהכריז עליהן בשלטים ובצבעים כדי שנדע מבעוד מועד לכוון את מהירותנו בהתאם ללא הפתעה?
  2. האם מרווח הביטחון לא צריך להיות פומבי? והאם הוא ישתנה כפונקציה של מספר הדו"חות שנקבל? האם ייתכן שגוף מסוים יהיה בעל הכוח, ללא העברת הדיון בכנסת, להוריד מרווח זה לאורך זמן?
  3. אם מישהו מאמין, באמת ובתמים, שמה שהורג אותנו זו המהירות אז מדוע לא לאסור על קניית רכבים מסוג מסוים, או לחליפין להשית עליהם הגבלה מכנית של המהירות או כל דבר שאכן יציל את 350 ההרוגים של השנה הבאה?

גם על השימוש בקנסות ראוי שייתן הרגולטור את דעתו:

  1. האם לא עדיף להנמיך משמעותית את הקנסות (ולא להפוך את זה לעוד מס) כך שמספר הנקודות הנצברות הוא שירתיע ויוציא את העבריינים שביננו מחוץ לכביש? אני מדבר על אלה שנוסעים 120, 130 קמ"ש ומעלה ולא על הנהגים הנורמטיביים שנוסעים 110 קמ"ש בצורה רציפה.
  2. האם אחוז מסוים מהקנסות לא צריך ללכת למימון ניידות סמויות שיאכפו את הבריונות האמתית בכביש כגון עקיפה של פס לבן, פרסה מהירה לפני סיבוב, דיבור בנייד ושליחת SMS תוך כדי נהיגה ובאופן כללי, נסיעה לא סבירה יחסית לנסיבות?
  3. האם אחוז אחר מהדוחות לא צריך לממן שיפור משמעותי בתשתיות ובכבישים?
  4. האם לא כדאי שיוקצה כבר תקציב (מדוחות המהירות, מהבלו על הדלק, מתשלום ביטוח החובה, מתקציב החינוך או מתקציב משרד התחבורה) לחינוך מוטורי, הסברה והקמת מסלול לימוד נהיגה נכונה, כפי שקיים בעולם כבר עשרות רבות של שנים?

ובסופו של דבר, האם לא עדיף להתחיל בפיילוט לפני שמחליטים על קניית המצלמות לשלב השני והשלישי? האם לא הגיעו לידי הרגולטור הדוחות הסטטיסטיים מבריטניה (מלכת מצלמות המהירות וחובבת גדולה של האח הגדול) שבעקבותיהם הורידו שם את מספר המצלמות בחצי? ואולי, הסטטיסטיקה לפיה 300-350 הרוגים בשנה, יחסית לצפיפות הנסיעה בכבישי ארצנו היא נתון יחסית נמוך?

חשוב להבין כי הדברים הקלים לאכיפה דוחים את הדברים החשובים והקשים לאכיפה ונשאלת השאלה האם יש כאן מי שאכן מוכן להשקיע בשיפור הבטיחות ולא רק לגבות מס קל.

בהצלחה לכולם.

*** הכותב הוא מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון וחובב ספורט מוטורי

עוד כתבות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן