גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכמונות המהירות: שאלות פתוחות

האם יש כאן מי שאכן מוכן להשקיע בשיפור הבטיחות ולא רק לגבות מס קל?

הדיון הער שהתקיים בשבוע האחרון בכל תכנית אקטואליה, עיתון, מגזין או אתר שהודיע על תכנית הצבת מכמונות המהירות החדשות ברחבי ארצנו הזכיר לי שוב עד כמה מורכבים היחסים בין טובת הכלל בארץ דמוקרטית לבין רגולציה הכרחית לשמירת אותה טובה בדיוק.

כמו תמיד, משני צדי המתרס, מתייצבים שני מחנות: המחנה השמרן שברור לו מקדמת דנא כי המהירות הורגת ואל תבלבלו אותו עם עובדות מהנעשה בעולם או עם סייגים לגבי רכבים שונים וכבישים שונים.

והמחנה שנקרא לו, לצורך העניין, אנשי השטח, שמכירים את הנושא לעומק ונסמכים על ממצאים מחקריים שמראים שפחות מ-5% מתאונות הדרכים קשורות למהירות וגם אז מדובר בשילוב בין מהירות גבוהה לשימוש באלכוהול, צריכת סמים או סתם עייפות.

אך עוד בטרם נכנסים לעומקו של ויכוח (חשוב) זה, יש שאלה אחת, שהתשובה עליה מצויה דווקא בידי הרגולטור (שהכריז על המהירות כאויב מספר אחד מטעמים אוביקטיביים, בלי קשר לכך שזו בחירה שמכניסה כסף בניגוד לחינוך ואכיפה איכותית שעולה כסף) והיא: מה היא מהירות מסוכנת?

  1. מעל 70% מהנהגים שנקנסו בגין מהירות בכבישים בין עירוניים נסעו במהירות של עד 115 קמ"ש. האם משטרת ישראל לא קונסת נהגים נורמטיביים לחלוטין?
  2. האם מהירות של 90 קמ"ש היא מהירות סבירה להתנהל במכונית מודרנית בעלת כל הטכנולוגיות החדישות כמו ABS ,DTS ,TCLL ואמצעי בטיחות אקטיביים ופסיביים שלא היו קיימים עד לפני עשור? ואם כן, כיצד יתכן שהממוצע העולמי של מהירויות מותרות נע בין 110 ל-130 קמ"ש. מה הם יודעים שאנחנו לא?
  3. האם לא עדיפה נסיעה רציפה במהירות הגיונית של כ-110 קמ"ש על פני שינויים דחופים בכבישים מהירים מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וחוזר חלילה? ומי אמר שמהירות איכותית לנסיעה בכביש דו נתיבי בעל גדר הפרדה אינה מתנהגת בצורה פראבולית כך שעד לנקודה מסוימת דווקא מהר יותר שווה מסוכן פחות?
  4. האם שורה של עצירות פתע בכל פעם שמהירות הנסיעה גולשת (ובמכוניות החדשות זה קורה מבלי משים) למעל 90 קמ"ש, תוך הפניית המבט לצד וללוח המכוונים פעילות לא עלולה, חס וחלילה, דווקא להעלות את כמות התאונות בכבישים שבדרך כלל היא נמוכה?

ואם כבר אז כבר:

  1. האם לא עדיף להעמיד את המצלמות בכבישים אדומים, דו נתיביים ולהכריז עליהן בשלטים ובצבעים כדי שנדע מבעוד מועד לכוון את מהירותנו בהתאם ללא הפתעה?
  2. האם מרווח הביטחון לא צריך להיות פומבי? והאם הוא ישתנה כפונקציה של מספר הדו"חות שנקבל? האם ייתכן שגוף מסוים יהיה בעל הכוח, ללא העברת הדיון בכנסת, להוריד מרווח זה לאורך זמן?
  3. אם מישהו מאמין, באמת ובתמים, שמה שהורג אותנו זו המהירות אז מדוע לא לאסור על קניית רכבים מסוג מסוים, או לחליפין להשית עליהם הגבלה מכנית של המהירות או כל דבר שאכן יציל את 350 ההרוגים של השנה הבאה?

גם על השימוש בקנסות ראוי שייתן הרגולטור את דעתו:

  1. האם לא עדיף להנמיך משמעותית את הקנסות (ולא להפוך את זה לעוד מס) כך שמספר הנקודות הנצברות הוא שירתיע ויוציא את העבריינים שביננו מחוץ לכביש? אני מדבר על אלה שנוסעים 120, 130 קמ"ש ומעלה ולא על הנהגים הנורמטיביים שנוסעים 110 קמ"ש בצורה רציפה.
  2. האם אחוז מסוים מהקנסות לא צריך ללכת למימון ניידות סמויות שיאכפו את הבריונות האמתית בכביש כגון עקיפה של פס לבן, פרסה מהירה לפני סיבוב, דיבור בנייד ושליחת SMS תוך כדי נהיגה ובאופן כללי, נסיעה לא סבירה יחסית לנסיבות?
  3. האם אחוז אחר מהדוחות לא צריך לממן שיפור משמעותי בתשתיות ובכבישים?
  4. האם לא כדאי שיוקצה כבר תקציב (מדוחות המהירות, מהבלו על הדלק, מתשלום ביטוח החובה, מתקציב החינוך או מתקציב משרד התחבורה) לחינוך מוטורי, הסברה והקמת מסלול לימוד נהיגה נכונה, כפי שקיים בעולם כבר עשרות רבות של שנים?

ובסופו של דבר, האם לא עדיף להתחיל בפיילוט לפני שמחליטים על קניית המצלמות לשלב השני והשלישי? האם לא הגיעו לידי הרגולטור הדוחות הסטטיסטיים מבריטניה (מלכת מצלמות המהירות וחובבת גדולה של האח הגדול) שבעקבותיהם הורידו שם את מספר המצלמות בחצי? ואולי, הסטטיסטיקה לפיה 300-350 הרוגים בשנה, יחסית לצפיפות הנסיעה בכבישי ארצנו היא נתון יחסית נמוך?

חשוב להבין כי הדברים הקלים לאכיפה דוחים את הדברים החשובים והקשים לאכיפה ונשאלת השאלה האם יש כאן מי שאכן מוכן להשקיע בשיפור הבטיחות ולא רק לגבות מס קל.

בהצלחה לכולם.

*** הכותב הוא מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון וחובב ספורט מוטורי

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200