הליך הוגן לנאשם בפרשיות פליליות מורכבות ומרובות חומר חקירה כולל את קבלת כל חומרי החקירה מהפרקליטות סרוקים במדיה דיגיטלית - כך קבע השבוע סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יעקב צבן, בהחלטה תקדימית ובעלת השלכות רוחב על תיקים פליליים מורכבים ומרובי ראיות ומסמכים.
בכך קיבל בית המשפט את בקשת סנגוריהם של 8 בכירים לשעבר בקבוצת חפציבה שהועמדו לדין בעקבות קריסת הקבוצה, לקבל את כל חומר החקירה המצויים ברשות הפרקליטות בדיסק.
בעקבות ההחלטה, על הפרקליטות לסרוק, על חשבון המדינה, תוכן של כ-110 קרטונים מלאים במסמכים המהווים חומרי חקירה ולהעביר את המידע הדיגיטלי לידי ההגנה.
בספטמבר 2011 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד 8 דירקטורים ונושאי משרה בחברת חפציבה, שקרסה ב-2007, בטענה כי גנבו 118 מיליון שקל מהחברה באמצעות מערך מובנה ושיטתי, שהערים על מערך הבקרה החשבונאי של החברה הציבורית.
בין הנאשמים היו רו"ח פרדי אלגמיל, המשנה למנכ"ל של חברות חפציבה לשעבר; זאב טננבאום, מנהל הכספים של חברות חפציבה הפרטיות לשעבר; עדיה בן-משה, כלכלן במחלקת הכספים לשעבר; רו"ח מרדכי נתנאל, מנהל הכספים ומנכ"ל צמרות לשעבר; ואודי הררי, סמנכ"ל השיווק בחפציבה לשעבר.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על-פי חלקו, עבירות של גניבה, מירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך.
לאחר הגשת כתב האישום העבירה הפרקליטות לסנגורים קובץ סרוק המכיל תוכן של כ-120 קרגלים (קרטונים המכילים חומרי חקירה), מתוך 230 קרגלים שנתפסו על-ידי המשטרה ורשות ניירות ערך ומהווים חומר חקירה. את יתרת תוכן הקרגלים, כ-110, סירבה הפרקליטות לסרוק והזמינה את הסנגורים לעיין בהם במשרדי הפרקליטות ולהעתיקם באופן עצמאי.
"משימה בלתי אפשרית"
בדיון שנערך בתיק בנובמבר אשתקד ביקשו עורכי הדין דרור מתתיהו, המייצג את עדיה בן-משה; וינון סרטל, המייצג את אודי הררי; כי בית המשפט יורה לפרקליטות לסרוק את חומרי החקירה על חשבונם ולהעבירם לנאשמים.
בין היתר נטען כי בנסיבות שבהן מדובר בהיקפים עצומים של חומרי חקירה, עיון בהם במשרדי הפרקליטות היא בגדר משימה בלתי אפשרית. זאת, משום שלצורך עיון בחומר המצוי בקרגלים, ייאלצו הסנגורים להתייצב בפרקליטות במשך מספר חודשים, לשבת בחדרים צפופים, למיין חומר ולצלמו - דבר שלא מתיישב עם זכות הנאשמים להליך הוגן.
עוד הוסיפו הנאשמים כי עלות העתקת חומרי החקירה מוערכת בכ-80 אלף שקל, ומדובר בנטל כספי שלא ראוי להטילו על כתפי הנאשמים.
מנגד טען בא-כוח המדינה, עו"ד סטיב בוארון, כי אין על המדינה חובה חוקית לסרוק חומרי חקירה, אלא שהדבר נתון לשיקול-דעתה, בכפוף למגבלות תקציב. עוד טען כי אין ביכולתה של הפרקליטות לעמוד בעלויות הסריקה בתיק חפציבה ובתיקים אחרים - כאשר מנגד, טען, יכולים הנאשמים לחבור זה לזה, לבצע סריקה משותפת ובכך לחלק את העלויות ביניהם ולצמצמן.
השבוע קיבל בית המשפט את עמדת הסנגורים, ובהחלטה תקדימית הרחיב את זכות העיון בחומר חקירה והעתקתו.
"הוראת חוק מיושנת"
השופט צבן ציין כי זכות העיון וההעתקה של חומרי חקירה היא זכות בסיסית של כל נאשם, ולכן נוטים בתי המשפט לתת לה פרשנות נרחבת.
עוד הוסיף צבן כי אף שהחוק קובע כי עיון בחומרי החקירה יהיה במשרדי הפרקליטות, מדובר ב"הוראת חוק מיושנת".
לדבריו, "עניין לנו בתיק רב-היקף, מאלה ההולכים ומתרבים במקומותינו. כאשר המחוקק חרת את הזכות לעיון וההעתקה, תיקים בהיקף גדול היו נדירים ובהיקף ענק היו נדירים מאד. החקיקה לא השתנתה, אולם המציאות כן, ובהיעדר התערבות של המחוקק, אין מנוס מלתת ביטוי מעשי לאותה מציאות הנאגרת ומתעצבת מול עינינו".
"הוראת המחוקק, גם אם היא מיושנת, הינה מחייבת, אולם ניתן לעשות שימוש בכלי פרשני כדי לשפר ולייעל את ההליך", כתב השופט בהחלטתו, והוסיף: "כאשר מדובר בתיק רב-היקף ורב-נאשמים, מתבקשת גישה חריגה שתאפשר לסנגורים לקבל את החומר במהירות ולנצל את הזמן טוב יותר. הדבר ייעשה אם חומר החקירה ייסרק".
צבן ציין כי בדרך זו, "במקום שהסנגורים יכתתו רגליים משך תקופה ארוכה במשרדי הפרקליטות - הם יקדישו את מיטב זמנם ללימוד החומר והכנתו".
השופט הקציב לפרקליטות חודש, שבמהלכו עליה לסרוק את יתר הקרגלים ולהעביר את חומר הראיות במדיה דיגיטלית לסנגורים.
להחלטה זו יכולה להיות השפעה על תיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה המתנהלים היום בבתי המשפט, אשר במסגרתם נאספו חומרי חקירה מרובים, בהם פרשת הולילנד.
עורכי הדין דרור מתתיהו ממשרד דולן-דמארי-מתתיהו וינון סרטל ממשרד רזניק ושות' מסרו: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדת ההגנה והעניק להוראות החוק הרלוונטיות פרשנות ראויה, אשר תואמת את המציאות החדשה עמה נאלצים להתמודד סנגורים בתיקים גדולים, ומאפשרת להם לממש את זכותם הבסיסית של נאשמים לעיון בחומרי חקירה והעתקתם וכפועל יוצא מכך להליך הוגן".