"אם מישהו עושה משהו לא חוקי, לא צריך להחזיר לו" - זו המשנה שבה מאמין רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי היוצא, באשר להתקפות הבלתי נגמרות של האקרים ערבים וישראליים זה את אתריו של זה.
לוי, 62, סיים בחודש ינואר האחרון כהונה של 5 שנים כנשיא האיגוד ופינה את הכיסא לד"ר ישע סיון. בחודשים האחרונים ראה לוי כיצד האקרים ערבים תוקפים אתרי אינטרנט ישראלים וכיצד האקרים ישראליים מנסים להחזיר להם באותו מטבע במקום לגלות דרך ארץ ולהתאפק.
"ההתנהגות של ההאקרים הישראלים שמנסים להחזיר את הכבוד למולדת לא מקובלת. זו לא הדרך המתאימה להילחם", אומר לוי. "אם מישהו עושה משהו לא חוקי, לא צריך להחזיר לו. בדיוק כמו שאם מישהו מפציץ אותך בדואר ספאם, אז אתה לא הופך להיות ספאמר בעצמך ומחזיר לו".
לדברי לוי, "הדרך הנכונה היא לדעת לאבטח את האתרים ולחנך להתנהגות נכונה ולא להתקיף אתרים בסעודיה, שאין להם כל קשר לאותם ההאקרים שמצהירים שהם מסעודיה. מלחמה כזו היא פגיעה אנושה ביציבות ובשרידות האינטרנט ברמה הגלובלית".
מנגד, לוי לא ממש מתרגש מהעובדה כי עשרות אלפי כרטיסי אשראי של ישראלים נחשפו ברשת, לצד מאות אלפי פרטי דואר אלקטרוני וסיסמאות. "זה דבר שקורה כמעט על בסיס יומיומי בכל מקום, לפעמים אפילו מדובר במיליוני פרטים שנחשפים", הוא אומר.
לדבריו, העובדה שפרטי כרטיסי אשראי נחשפו על-ידי פריצה לאתרי קופונים אינה אחריות ישירה של חברות האשראי שעובדות עם אותם אתרים, אלא מוטלת על כתפי הצרכנים.
"מדובר על אתרים קיקיונים. כמו שאנשים צריכים ללמוד לדעת באיזה רחוב מותר להסתובב בלילה, הם צריכים לדעת באילו אתרים מותר לבצע קניות ובאילו חנויות מותר לשלם בצ'קים. הבעיה היא בעיה של צרכנות, וזו אחריות של הצרכן. אותם אתרים קיקיונים לא צריכים פיקוח, אלא צריכים לקבל את דין הצרכן".
מה שמרתיח את לוי יותר מחשיפת פרטי האשראי הוא העובדה שפריצות כאלה לאתרים חושפת את הישראלים עוד יותר, עם ההקמה ההולכת ומתקרבת של מאגר ביומטרי. "המאגר הזה יסכן עוד יותר את הישראלים. זו פגיעה הרבה יותר קשה מאשר כרטיסי אשראי, ולמעט כמה צדיקים, לאף אחד זה לא מזיז", הוא אומר.
לוי מתייחס גם ספציפית לנושא חשיפת הסיסמאות ומסביר כי איגוד האינטרנט הישראלי, שיקיים מסלול פאנלים מיוחד בנוגע התקפות סייבר בכנס השנתי שייערך בירושלים ב-21 בפברואר, מתכנן השנה פעילויות הסברה בנוגע להצפנת סיסמאות.
"אם אתה לוחץ באתר מסוים על כפתור 'שכחתי סיסמה', והוא ישר נותן לך את הסיסמה שלך - סימן שהאתר הזה לא מצפין את הסיסמאות של המשתמשים. זה מקום שעדיף לא לעשות בו עסקים, כי הוא לא מספיק בטוח", אומר לוי.
"להפוך את הפיראטיות ללא כדאית"
בשבועות האחרונים עלה לכותרות בארה"ב וברחבי העולם חוק שמנסה לקדם הקונגרס האמריקני בשם SOPA, שמטרתו למנוע פרסום לינקים של תכנים לא חוקיים. הליך המניעה נעשה כך שהאחריות מוטלת ישירות על האתר המציג את פרסום הלינק, גם אם מדובר במשתמש שהעלה את הלינק לעמוד הפייסבוק שלו.
החוק, יוזמה משותפת של אולפני הוליווד, גרר התנגדות עזה של חברות האינטרנט והביא אף לכך שוויקיפדיה, שלרוב אינה נוקטת עמדות פוליטיות כאלה ואחרות, החשיכה למשך יממה את אתר האנציקלופדיה באנגלית.
"אני חושב שיש פה מקרה יפה ותעודת כבוד לקהילת האינטרנט שברגע שהבחינה בניסיון של חקיקה דרקונית, ידעה להביע את דעתה ולהדוף את אותה חקיקה שמונעת מאינטרסים עסקיים", אומר לוי ומזכיר כי גם בישראל נעשו בעבר ניסיונות לחוקק חוקים דומים כמו קביעת צנזורה וסינון אתרי אינטרנט, לצד חסימת תעבורה לאתרים שנחשדו בהימורים בלתי חוקים על-ידי המשטרה.
נגד חוקים אלה, אומר לוי, יצא איגוד האינטרנט בראשותו. "אנחנו כמובן לא תומכים בפעולות לא חוקיות או בהימורים, אבל הדרך של מפקד משטרה מקומי שנותן פקודות לספק אינטרנט לחסום תעבורה מסוימת היא דרך שפותחת תקדים מסוכן, והיא דומה למה שחוק SOPA רצה לעשות. זה בדיוק כמו שמפקד משטרה יגיד לנהגי מוניות שברחוב מסוים יש הימורים לא חוקיים, ולכן אסור להם להסיע לשם נוסעים".
חלק מהמלחמה של חוק SOPA הייתה נגד התפשטות הפיראטיות באינטרנט והפגיעה בזכויות יוצרים של ספקי תוכן. במקביל, נסגר לאחרונה אתר Megaupload, לאחר שנטען כי בעליו אפשרו בו שיתופי קבצים לא חוקיים.
גם בישראל החל לפעול בחודשים האחרונים ארגון בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), שהביא לסגירתם של מספר אתרי שיתופי קבצים בטענה כי הכילו או הפנו להורדות בלתי חוקיות.
"אני מאמין שצריך לשמור על זכויות היוצרים, וצריך שתהיה מידתיות בדבר, אבל לאו דווקא דרך חקיקה", אומר לוי. "כל חוק שתקף בעולם הריאלי, תקף גם בעולם האינטרנט. ברוב המקרים, לא צריך חוקים מיוחדים לאינטרנט. מי שמפר את החוק ומשכפל סרטים או מעמיד אותם להורדה באתר אינטרנט - עובר על חוק של זכויות יוצרים".
באשר לשאלה אם הורדת אתרים לשיתוף קבצים מהרשת תסייע במלחמה נגד הפיראטיות או שתביא להקמתם של אתרים חלופיים, מאמין לוי כי הפתרון הוא ליצור מודלים שיאפשרו נגישות טובה יותר לתוכן ובמחירים סבירים. "במקום להילחם בפיראטיות, אפשר להפוך אותה ללא כדאית", הוא אומר.
העברית לא ממריאה באינטרנט
אחד המהלכים המרכזיים שמוביל בתקופה האחרונה איגוד האינטרנט הישראלי הוא הכנסתה של השפה העברית לתוך כתובות אתרי האינטרנט, כחלק ממגמה עולמית. כך, נכנסה לפני למעלה משנה האפשרות לרשום שמות מתחם (Domains) בעברית וליצור כתובות לאתרים כמו "com.איקאה".
אבל, על אף הרצון לאפשר בכך נגישות גבוהה יותר לאינטרנט עבור משתמשים שאינם שולטים טוב מספיק באנגלית ולעזור לעסקים לקדם את עצמם ביתר קלות במנועי חיפוש, נראה כי האפשרות החדשה לא אומצה בשוק. הקלדה פשוטה של שמות מתחים של חברות אינטרנט גדולות או חברות מסחריות כאלה ואחרות מעלה ברוב המקרים דף שגיאה.
אם זה לא הספיק, בשבועות האחרונים מריץ איגוד האינטרנט קמפיין משותף עם אתר ynet, במסגרתו מתבקשים הגולשים להצביע על סיומת בעברית שתהווה תחליף מקומי ל-il. המסורתי.
ההצבעה הראתה כי הגולשים מעדיפים את הסיומת "יל" וכעת יש צורך באישור ממשלתי לדבר, לפני העברת ההחלטה קדימה אל הארגון הבינלאומי האחראי על כתובות האינטרנט ICANN. אך האם צעד זה ישנה מהומה באשר לשימוש בכתובות אינטרנט בעברית, לאור העובדה שרבים מהגולשים כבר אינם מקלידים כתובות מלאות אלא משתמשים בדפדפנים ובמנועי חיפוש יעילים? סביר להניח שלא. לוי, עם זאת, מאמין שדווקא יש כאן פוטנציאל.
"המהלך מנגיש את האינטרנט עבור מדינות שקצת יותר קשה להן עם כתובות באנגלית כמו הודו ויפן", אומר לוי. לדבריו, מדינות ערב ובראשן מצרים, הרשות הפלסטינית וערב הסעודית, היו הראשונות לקפוץ על העגלה הזו ולראות במהלך הזדמנות חשובה לקביעת זהות תרבותית ערבית באינטרנט.
"אם אנחנו, כאיגוד האינטרנט הישראלי, רוצים לחזק את הזהות הישראלית והשפה העברית, גם אנחנו צריכים לאפשר את התמיכה הזאת למי שיתקשה עם האותיות באנגלית", הוא אומר.
לוי אמנם הוביל את המהלך כנשיא האיגוד, אך ימים יגידו אם הגולשים והארגונים השונים יאמצו בסופו של דבר את השפה העברית כחלק מהגלישה באינטרנט.