האם דינו של אתר החרמון כדינו של ים המלח וכדין התגליות שבלב הים התיכון? אם שואלים את יו"ר האגודה לצדק חלוקתי, ד"ר סנדי קדר - התשובה היא חיובית. קדר מאמין כי אין סיבה שהמושב נווה-אטי"ב שלמרגלות החרמון לא ישלם לקופת המדינה תמלוגים על הרווחים הנאים שהוא מפיק מהיותו המפעיל הבלעדי של אתר השלג היחיד במדינת ישראל.
- ד"ר קדר, מדוע אתה מצפה שהנהלת אתר החרמון תשלם לקופת המדינה תמלוגים על הרווחים שהיא מפיקה בעונות החורף?
"הנהלת החרמון צריכה לשלם למדינה תמלוגים, כי השלג הזה שייך לכולנו, וגם ההר עצמו שייך לכולנו, כל עוד אין הסדר מדיני עם סוריה. דינם של השלג ושל החרמון כדינם של הגז הטבעי בים התיכון, של המים המינרליים שמופקים מהמעיינות ושל הפוספטים והאשלג בים המלח. מדובר במשאבי מדינה ששייכים לכלל הציבור, ולכן הציבור צריך ליהנות מהרווחים".
- הסידור הזה מתנהל ומתקיים כבר 30 שנה, ולאף אחד זה לא ממש הפריע עד עכשיו.
"כי ככה זה עבד עד עכשיו, וככה זה עוד עלול להמשיך ולעבוד. זו השיטה בישראל: הקצאה של משאבי ציבור לקבוצות החזקות שנתפסות כמגשימות האתוס הציוני. אז מה, קריית-שמונה היא לא האתוס הציוני אבל נווה-אטי"ב כן? למה? מי קבע? כשם שהוקמה וועדת ששינסקי שדנה בעניין התמלוגים מתגליות הגז - גם במקרה זה יש להקים ועדה מקצועית וממוקדת שתבחן את סוגיית החרמון לעומק, תקבע מתווה ותקבע מספרים".
מבוגר שמבקש להיכנס לאתר החרמון יידרש לשלם 49 שקל, וילד - 44 שקל. הרכבל יעלה להם עוד 43 ו-38 שקל, בהתאמה. בלי לשלם, גישתם אל ההר ואל האתר לא תתאפשר.
באגודה לצדק חלוקתי טוענים כי הסידור הזה הוא לא פחות משערורייה, שאיתה מתחרה שערורייה גדולה עוד יותר, והיא העובדה שלאף גוף במדינה המצב הזה פשוט מזיז: "לא ברור כיצד מצב כזה, שאדם רוצה להגיע לשמורת טבע ונדרש לשלם על כך הרבה כסף, מתקיים. אנשים שאין להם את היכולת לשלם כמעט 50 שקל על כניסה לשמורת טבע, לא יכולים להיכנס לחרמון", אומר ד"ר קדר.
ח"כ דני דנון מהליכוד החל לקדם בימים האחרונים הצעת חוק שתבטיח גישה חופשית לאתר החרמון. לפי הצעת החוק, האתר יופעל בידי רשות הטבע והגנים תוך בחינת פיצוי לאנשי נווה-אטי"ב, מהכרה בעובדה שהם פיתחו את המקום והשקיעו בו במרוצת השנים עשרות מיליוני דולרים.
"זאת אותה מדינת ישראל שאחרי מחאה חברתית, זו שיודעת לעמוד על קוצו של יוד בבואה לפנות משפחות של חסרי דיור שהשתלטו על שטח ציבורי. לא ייתכן שהמדינה לא תעמוד על חובתה לבוא ולהסדיר את הנושא, שכן מישהו כאן חוסם את הדרך למשאב טבע ששייך לכלל, וכדי לאפשר מעבר - הוא דורש כסף. אף אחד לא עושה עם זה כלום, וזה רע", אומר ד"ר קדר.
- אבל אנשי נווה-אטי"ב פיתחו את האתר הזה הפכו אותו למה שהוא עכשיו: אטרקציה שרבים נוהרים אליה, אתר שמספק מקומות עבודה רבים לתושבי הצפון. כמה רע זה כבר יכול להיות?
"גם אני הייתי רוצה לקבל בחינם מכונה שמדפיסה כסף. אני לא מדבר על המצב שבו אנשים משלמים כדי לעלות על הרכבל או כדי לעשות סקי. אני מדבר על המצב שבו אנשים נדרשים לשלם על עצם זכותם הבסיסית להיכנס לשמורת טבע ולראות שלג. מי הם שייגבו את הכסף הזה? מי נתן להם את הזכות לעשות זאת ומכוח מה?".
- אז אולי, כפי שראינו במקרה של חרם הקוטג', אתה מציע להמונים שמשלמים ביוקר להחרים את האתר?
"אולי חרם על החרמון יתחיל להניע מהלך. אני לא חושב שכולם ישתתפו בחרם כזה, אבל אלה שכן, ילחיצו את המערכת הפוליטית ויאלצו אותה לפעול כדי לשנות את הליקוי הזה. אם היו מחברים עצומה שקוראת לחרם על החרמון עד שיפתחו אותו לכלל הציבור - הייתי חותם עליה.
"העם מתעורר: אותם אנשים שעומדים עכשיו בתורים שבכניסה לאתר ומשלמים הרבה כסף, מבינים שיש קבוצה מאד קטנה של אנשים שנהנית מהכסף הזה ושזה לא צודק. אני מעריך שאותו ציבור ידאג שהתחושות האלה יקבלו ביטוי בבחירות הבאות".
מהנהלת אתר החרמון נמסר: "איננו יודעים מי האיש שמפריח את דברי ההבל האלה. מדובר באמירה פופוליסטית, לשם כותרות בלבד, שלא ראויה כלל להתייחסות. אנחנו מציעים לאיש הזה, שלפחות ילמד על מה הוא מדבר לפני שהוא פולט שטויות שמנותקות מהמציאות".
