זוכה פרס הנובל בכימיה, פרופ' רוג'ר קורנברג, בוחר בקפידה את החברות הישראליות שבהן הוא מעורב. אף שהוא ציוני נלהב ומכיר היטב חברות רבות בארץ, עד היום הוא שימש דירקטור רק בטבע ובפרוטליקס.
"סרטן מתחיל בדלקת"
באחרונה הצטרף קורנברג למיזם אופטליקס, הספין-אוף של כן פייט לתחום רפואת העיניים. "פגשתי את מייסדת כן פייט, פרופ' פנינה פישמן", הוא מספר בראיון בלעדי ל"גלובס", "היא סיפרה לי על המדע של החברה, ומאוד התרשמתי. כן פייט מפעילה את קולטן האדנוזין, שהוא מנגנון בקרה בעל חשיבות בגוף בתחומי הסרטן, המערכת החיסונית והעיניים. "אופטליקס עוסקת בתחום העיניים, והמוצר לעין יבשה מרגש במיוחד כי הוא כבר קרוב לשוק.
"אני בטוח שזה רק קצה הקרחון כי לקולטנים הללו יש המון השלכות", הוא אומר, "אולי יוקמו חברות ספין-אוף נוספות של כן פייט לתחומים חדשים בעתיד. לא דיברתי על זה עם החברה, אבל אני יודע שהם מודעים לפוטנציאל".
- איך ייתכן שאותה תרופה, באותה צורת מתן, מתאימה גם לעין יבשה, גם גלאוקומה, גם למחלות דלקתיות, ונגזרת כמעט זהה לה מתאימה גם לסרטן ולמחלות ויראליות?
קורנברג: "במקרים רבים עין יבשה היא מחלה דלקתית. היום מעריכים שגם סרטן מתחיל מדלקת. ייתכן שיידרשו שינויים מסוימים במולקולות כדי למצות את מלוא הפוטנציאל בהמשך".
- יש חברות נוספות בעולם שפועלות על אותו מנגנון?
"כן, אבל למיטב ידיעתי אף אחת מהן לא קרובה לשוק".
- בתור דירקטור בפרוטליקס בארבע השנים האחרונות, מה בעיניך החזון לחברה בעתיד?
"יש לי תקוות גדולות בשבילה. פרוטליקס יצרה נישה חשובה בתעשייה, והיא גם מנוהלת להפליא".
- למה ה-FDA עשתה לה צרות?
"לא מדובר בצרות מיוחדות. ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) אפילו ביקשה להאיץ את הפיתוח כשהיה מחסור במוצר בשוק. רק כשהמחסור נגמר, הרשות ביקשה מידע נוסף. כיום פרוטליקס על סף קבלת אישור".
- כדירקטור בטבע היית שותף לדיונים לבחירת מנכ"ל חדש במקום שלמה ינאי.
"אני רק יכול להגיד שהחברה ממשיכה לצמוח מרבעון לרבעון הודות למנהלים מעולים. לי אין שום ביקורת כלפי החברה".
- לדעתך צנרת המוצרים החדשים של החברה חזקה מספיק כדי להתחרות מול חברות התרופות הגדולות?
"התעשייה כולה סובלת מהיעדר צנרת חדשנית, אך זו בעיה זמנית. אני מאמין שהכימיה עומדת בפני כמה פריצות דרך שיובילו לשטף של תרופות חדשות. בעבר פיתוח תרופות התבסס על חיקוי של הטבע עם שינויים קטנים, אנטיביוטיקה לדוגמה. אחר כך נהגו לגלות מוצרים במקרה או דרך סריקות של מולקולות ידועות, אבל הסריקה לא מהירה או אפקטיבית מספיק. כעת, לראשונה, אנחנו יכולים לפתח תרופות על בסיס הבנה של מנגנון הפעולה בגוף, ולתכנן מענה באמצעות מחשב".
- הגישה הזו מזכירה את הטכנולוגיה שבבסיס קומפיוג'ן ורוזטה. אבל בינתיים הן לא הראו תוצאות בדמות תרופות חדשות.
"בקומפיוג'ן יש אנשים מצוינים, שהיו צריכים להתמודד עם אתגרים אמיתיים של המדע והטכנולוגיה. רק היום התעשייה מתחילה לפתור את הבעיות הללו, בזכות פריצות הדרך במחשוב ובכימיה עצמה.
"אבל אני מתייחס לתעשיית התרופות כולה ויכולתה לתרום באופן משמעותי לבריאות הציבור. אני מעורב בכמה חברות אמריקניות בתחום הפיתוח הממוחשב, ולא שולל אפשרות שיצמחו מתחום זה חברות ענק חדשות תוך כמה עשורים".
בראיון ל"גלובס" ב-2009 דיבר קורנברג על עתיד תעשיית התרופות בטונים פחות אופטימיים, כך שנראה כי באמת חלו בשנים האחרונות פריצות דרך מדעיות משמעותיות, שמזינות כעת את ההתלהבות שלו.
"אני מקווה שישראל תהנה מההתפתחות הזו", הוא אומר, "זה תלוי בכולנו - הממשלה צריכה לתמוך יותר באוניברסיטאות, וחשוב להשקיע גם דרך פילנתרופיה והון סיכון".
- אתה עצמך משקיע?
"לא, אני מדען עני. אבל אם היה לי, הייתי משקיע בעתיד של ישראל".
- אתה מעורב בעוד חברות בישראל?
"כן, באופלון. אמנם היא חברת פארמה, אבל היא מבוססת על ממצאים מדעיים מרשימים, והיא מתפתחת היטב".
אופלון החלה בתחום הביוטק, אך כיום עוסקת במניעת התפתחות חיידקים בסביבות כמו אריזות מזון או על גבי ציוד רפואי. ח.מר הבורסאית מחזיקה בה 23%, ובאחרונה היא חתמה על הסכמי מסחור עם חברות משקאות גדולות.
"כשמכונת הגנים עובדת נכון, לא נוצר סרטן"
רוג'ר קורנברג, פרופסור יהודי אמריקני לביולוגיה מבנית, זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 2006 על מחקרו בתחום המרת גניים לחלבונים. הוא נצר לאחת המשפחות הנדירות שבהן זכו בשני פרסי נובל: גם אביו, פרופ' ארתור קורנברג ז"ל, זכה בנובל לרפואה בתחום הסינתזה של הדנ"א.
בראיון ל"גלובס" לפני כשנתיים שלל את האפשרות שהנובל הוטמע לו בדנ"א. "יש הרבה בנים של זוכי פרס נובל שלא זכו בעצמם. זה לא המפתח לסיפור שלי", אמר.
קורנברג עובד באוניברסיטת סטנפורד, אך יש לו זיקה משמעותית לישראל - פרופ' יהלי לורך, היא רעייתו הישראלית, והוא מגיע כל שנה לכמה חודשים להתגורר בירושלים, וכן שימש פרופסור אורח באוניברסיטה העברית.
- במה מתמקד כעת המחקר המדעי שלך?
"בהבנה טובה יותר של המכונה המדהימה שמתרגמת גנים לחלבונים. את פרס הנובל קיבלתי על הפענוח של מבנה המולקולה המרכזית שאחראית על הביטוי של גנים, אבל מתברר שהיא חלק ממנגנון יותר מורכב.
"המכונה מרכיבה את עצמה, מסתובבת בגוף ו"נוחתת" על גן. היא מקבלת שדרים מכל מיני מקומות בגוף, שמגלים לה מה קורה בסביבה של הגוף, ועל בסיס המידע הזה היא "מחליטה" אם לבטא את הגן שעליו נחתה או לא. אם התשובה היא כן, המכונה מתפרקת ונשארת רק אותה מולקולה מרכזית שעל חקר המבנה שלה קיבלנו את הנובל. אז המולקולה הזו מתרגמת את הגן לחלבון. אם התשובה היא לא, המכונה כולה ממשיכה הלאה עד שהיא נוחתת על גן אחר.
"המנגנון הזה מאפשר את המורכבות של הגוף האנושי - השונות בין תאי הגוף השונים, התגובות של הגוף לתנאי הסביבה. כשזה לא עובד טוב יכול להיווצר סרטן. אנחנו הצלחנו לבנות את מכונה של 60 יחידות, ולפתור את המבנה שלה. זה מאמר של הצוות שלי שעדיין לא פורסם".