רשות המסים דורשת מאות מיליוני שקלים מאיש העסקים בני שטיינמץ. הסכום הוא ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין מס האמת שהרשות סבורה שעליו לשלם בגינם - כך נודע ל"גלובס".
בחודשים האחרונים מקיימת רשות המסים בדיקה מקיפה של עסקי שטיינמץ. הבדיקה החלה עוד בתקופתו של מנהל הרשות הקודם, יהודה נסרדישי, ובמסגרתה הגיע שטיינמץ למשרדי הרשות, מסר מידע על עסקיו בחו"ל ואת המסמכים הדרושים, וכן נתן את גירסתו באשר לחבות המס הראויה בעיניו.
בדיקת רשות המסים מתמקדת בעסקיו של שטיינמץ המוחזקים באמצעות נאמנויות שונות, רובן בחו"ל. לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ולמעשה מביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל.
שטיינמץ עצמו טוען כי מדובר בתכנון מס לגיטימי, העומד בכללי מיסוי הנאמנויות.
מהבדיקה שקיימה רשות המסים עולה כי שטיינמץ יצר מארג של חברות ושותפויות המוחזקות באמצעות נאמנויות, ואלה אפשרו לו לשלם מס נמוך באופן משמעותי בישראל, בין היתר משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים. בפועל, טוענת הרשות, שטיינמץ הנו הבעלים של עסקים אלה, מקבל ההחלטות המרכזי בהם והאחראי על העסקאות הגדולות המתבצעות בהם.
המגעים בין רשות המסים לשטיינמץ מתנהלים במישור האזרחי. המחלוקת היא בעניין מיסויי-משפטי, ואין כל טענה למעשים פליליים מצדו של שטיינמץ. גורם המכיר את התיק מגדיר זאת "מחלוקת מס סביב שאלה משפטית לגיטימית".
ל"גלובס" נודע כי שטיינמץ משתף פעולה עם הרשות באופן מלא, המגעים בין הצדדים מתנהלים ברוח טובה, והוא אינו מואשם במעשים הגובלים במירמה או בניסיון להטעות את הרשות.
עוד נודע כי הצדדים מנהלים משא-ומתן לקראת חתימה על פשרה. ההערכות הן כי במסגרת פשרה יידרש שטיינמץ לשלם חלק משמעותי מהסכום הנדרש ממנו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
לדברי גורם המכיר את התיק, "השיחות מתנהלות בפתיחות וביושר, תוך ניסיון להגיע להסדר מס שיגשר על המחלוקות. לא מן הנמנע כי הצדדים יגיעו בקרוב להסדר פשרה מתאימה".
שטיינמץ נחשב אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל, אך גם הקנאים לפרטיותם, ועל כן התקשו ברשות המסים להתחקות אחר כל עסקיו חובקי-העולם. בין היתר פועל שטיינמץ בתל-אביב, לונדון, מוסקבה, ניו-יורק, שיקגו, יוהנסבורג, אנגולה ומומבי. במסגרת בדיקת הרשות הוא נדרש למסור מידע מלא על עסקיו, וככל הידוע מסר את כל המסמכים והפרטים שנדרשו ממנו.
לשם ייצוגו מול רשות המסים, שכר שטיינמץ את עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות'. לדברי רובין, הוא אכן מטפל בענייני שטיינמץ, אך "אין לנו תגובה בהקשר לדברים האמורים".
מבנה הנאמנות משמש כיום מבנה משפטי להתמודדות עם היבטים של מיסוי פרטי ובינלאומי, ובשנים האחרונות הוא נעשה כלי פופולרי בקרב נישומים ישראלים למטרת חיסכון במס. חלק ממבני הנאמנויות שנוצרים, הגם שיוצרים חיסכון של מאות מיליוני שקלים, הם לגיטימיים.
מרשות המסים נמסר בתגובה לידיעה: "מטעמי סודיות, איננו יכולים להגיב".
שטיינמץ ל"פייננשל טיימס": "נשקיע מיליארדים בניגריה"
בין מכירת מכרות ברזל תמורת מיליארדי דולרים להנפקת מכרות יהלומים במיליארדי דולרים, התפנה בני שטיינמץ לראיון נדיר ל"פייננשל טיימס". "יש כרגע הזדמנויות נהדרות בבורמה בענף המשאבים המינרליים", אמר בראיון שפורסם אתמול (א'). "בורמה נפתחת, והיא לא בין המדינות שיש עליהן סנקציות".
שטיינמץ, כאמור, מתכנן להנפיק השנה מכרה יהלומים שבנה בסיירה ליאון לפי שווי מינימלי של 2 מיליארד דולר, ומהראיון עולה כי מהלך זה הוא רק חלק מתוכנית ההתרחבות הכללית של הקבוצה שבבעלותו.
"נשקיע מיליארדי דולרים בניגריה כבר השנה", הוא אומר. "כל אחד יכול להשקיע עכשיו בסקטור האנרגיה בניגריה, אבל אתה יודע מה? אין רבים שעושים זאת. יש בניגריה הפגנות רבות, חשש למלחמת אזרחים, שחיתות ומה לא. ובכל זאת, נשקיע בה כי אנו משקיעים במקומות בעייתיים".
עוד סיפר שטיינמץ כי הקבוצה שבבעלותו, BSG, פועלת "באופן אגרסיבי. אין לנו ברירה. אנו חייבים ללכלך את הידיים שלנו".
כשהוא חוזר לדבר על ההנפקה המתוכננת בבורסת הונג-קונג, הוא מדגיש כי אסיה מעניינת אותו, וכי הנפקת מכרה היהלומים עשויה לסייע לו בהרחבת פעילותו בה: "חשוב באסיה לא רק למצוא משקיעים אלא גם את צרכני הקצה לקומודיטיז".
שטיינמץ הדגיש כי הוא אינו מנהל את BSG. "החברה מצויה בבעלות ארגון שמוטביו הם בני משפחת שטיינמץ", אמר והוסיף כי הוא רק "יועץ מיוחד לחברות-הבנות". "אין לי שום תפקיד ניהולי בקבוצה, אך אני מאמין שהיא מתייחסת אליי יפה".
רקע: האיש ששווה מיליארדים
בני שטיינמץ, מעשירי ישראל, היה תמיד איש של מסתורין: מסתורין אפף את עסקיו חובקי-העולם (בעיקר במדינות עולם שלישי), את קשריו הפוליטיים (בארץ ומחוצה לה), את חייו הפרטיים, ואיך לא, את ההון שצבר. הוא ממש לא אוהב שמצלמים אותו או כותבים עליו, ובעיקר על הונו, אך בשנים האחרונות הוא נאלץ להסיר מעליו חלק מהמסתורין שעטה.
לפני 6 שנים החל שטיינמץ להנפיק חלק מהחברות שבבעלותו, וכך קיבל פומבי אומדן הונו. תחילה הנפיק בשוק ההון הבריטי את בייטמן הנדסה, שהתמחתה בניהול פרויקטים בתעשיית המשאבים המינרליים, אך כעבור 4 שנים מחק אותה מהמסחר, לאחר שקרסה ואיבדה את כל ערכה.
בערך באותה תקופה התברר כי גורלה של החברה-האחות, בייטמן ליטווין, המתמחה בפרויקטים מסוג Turn Key בתחומי האנרגיה והכימיה, די דומה, והיא נמחקה מהמסחר בשוק ההון הבריטי לאחר שמחקה כמעט את רוב שוויה.
בשלב זה כבר היה ברור לכול כי לשטיינמץ יש היכולת להנפיק חברות, לגייס עבורן עשרות עד מאות מיליוני דולרים, אך חסרה לו היכולת לייצר מהן ערך לטווח ארוך, אחרי שהן הופכות לציבוריות.
חברה אחרת שהייתה בבעלותו, ניקנור, בעלת מכרות נחושת בקונגו, גייסה כמעט חצי מיליארד דולר, ולבסוף התמזגה בעסקת מניות עם המתחרה קטנגה (Katanga). מאז השלמת המיזוג, החברה ראתה רק את הדרך מטה.
שטיינמץ שלט בחברות אלה ובאחרות דרך BSG (רש"ת: Benny Steinmetz Group), חברה הרשומה במקלט מס כלשהו. בשנים האחרונות, דובריו הקפידו להדגיש כי שטיינמץ אינו נושא משרה בחברות הציבוריות שהנפיק וכי אין קשר בינו לבינן, אך האמת היא אחרת. שטיינמץ החזיק חזק במושכות של כל החברות שהיו תחת המטרייה של BSG. הוא זה שקבע מתי להנפיק אותן, מתי למחוק אותן ומתי למכור אותן.
ושטיינמץ מכר. מלבד ניקנור, הוא מכר לפני שנתיים את גרעין השליטה במכרות ברזל שהיו בבעלותו בגינאה תמורת סכום עתק של 2.5 מיליארד דולר, חצי מיליארד דולר במיידי, והשאר - לפי אבני-דרך שקבעה הרוכשת, ענקית הכרייה הברזילאית וייל (Vale).
עסקת ענק זו הוכיחה כי שטיינמץ חזר להחזיק בתואר "מיליארדר", אך שימשה למעשה רק הקדמה לבאות. באחרונה נודע כי הוא שוקל להנפיק השנה בבורסת הונג-קונג חברה אחרת שבבעלותו, Octea, בעלת מכרה היהלומים Koidu שבסיירה ליאון.
שטיינמץ שואף לגייס עבורה לפחות חצי מיליארד דולר לפי שווי מינימלי של 2 מיליארד דולר, ואם הנפקה זו תצא לפועל - שטיינמץ יחזור להיות מיליארדר כבד, ואולי ייתן סיבות נוספות לרשות המסים לחקור עליו ועל עסקיו.