הממשלה אישרה אתמול (א') את הקמתה של קרן הון לאומית שתקלוט את רווחי המדינה מגז טבעי, אך מאחורי הקלעים לווה תהליך גיבושה של הקרן במאבק כוחות בין משרד האוצר לבנק ישראל. "עקרונות הקרן כבר גובשו לפני חודשים, מה שעיכב את השקתה היה המלחמה בין משרד האוצר לבנק ישראל על מי ינהל אותה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר שליווה את התהליך.
סלע המחלוקת
גם באוצר וגם בבנק ישראל מנסים להסתיר את דבר המאבק, שהסתיים, שוב, וידו של הנגיד סטנלי פישר על העליונה. לבסוף נקבע כי הקרן תתופעל על ידי צוות בבנק ישראל, ועליו תפקח ועדת השקעות שתורכב בעיקר ממומחים, אך גם מפקידי אוצר ובנק ישראל. מעל ועדת ההשקעות יהיה דירקטוריון בראשות שר האוצר, ויישבו בו מלבדו נציג האוצר (הממונה על התקציבים), נציג בנק ישראל (המשנה לנגיד), יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה ושלושה מומחים נוספים שייבחרו על ידי ועדת איתור. המודל הזה הוא למעשה "העתק והדבק" של המודל הנורבגי, המבוסס בעצמו על "עקרונות סנטיאגו" (עקרונות מנחים לניהול קרנות לאומיות, החתומים בידי 25 מדינות).
סלע המחלוקת בין האוצר לבנק ישראל מתמקד הפרשנות לאותם עקרונות, המנחים להפריד בין הניהול השוטף של המדיניות הפיסקאלית (תקציב, הוצאה ומיסוי) לניהול הקרן. הפרשנות של פישר הייתה שניהול הקרן צריך להיות רק לא בידי האוצר. יוג'ין קנדל צידד בו, וראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע לטובתו.
חשוב לומר, שבפועל רק בנורבגיה ובצ'ילה מנוהלות הקרנות הללו בבנק המרכזי. ברוב המדינות המפותחות, כגון ניו זילנד, סינגפור, קליפורניה, קנדה ואוסטרליה, הן מנוהלות בידי גוף חיצוני או יעודי או תאגיד סטטוטורי. במקסיקו, הקרן מנוהלת בידי האוצר.
זעם באוצר
בבנק ישראל לא רוצים לעסוק במחלוקת. "אז היו חילוקי דעות, אז מה? זה מה שחשוב? מה שחשוב זה שיש קרן שגובשה באופן מקצועי ורציני, והמוצר הסופי הוא מעולה. אין כאן מנצחים ומפסידים", אמר גורם בבנק. אבל מאחורי הקלעים, רבים מספרים על פיצוצים של ממש ועל בכירי אוצר זועמים. השר שלהם כבר התקפל לא פעם בעבר - בפני פישר בחוק בנק ישראל; בפני עופר עיני בעניין שכר מינימום ועובדי הקבלן; בפני חיים כץ בעניין גובה דמי הניהול וגיל הפרישה של נשים; וכמובן בפני ראש הממשלה, שהוציא ממשרדו את תכנון המדיניות ומסר אותו, רק לפני חודשים ספורים, לוועדה המורכבת מפקידים, בראשות מנואל טרכטנברג.
בניגוד למקרים הקודמים, הפעם לא שטייניץ עומד במוקד אלא החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הנחשבת למינוי המבריק היחיד של שטייניץ בקדנציה שלו. "לא ברור מדוע היא ויתרה על זה. החשכ''ל מופקד על ניהול נכסי המדינה והקרן הזאת היא נכס ועוד איך", אומר גורם בכיר באוצר ומוסיף: "מה עוד שכבר למדנו איך בנק ישראל נותן לשר האוצר 'לפקח' על כמויות כאלו של כסף. תראה מה קורה עם יתרות המט''ח. גם כאן יקרה בדיוק אותו דבר - לא יהיה לנו מושג מה קורה שם". פקיד אחר הביע תמיהה: "האם פחות חמור שגם יתרות המט''ח וגם קרן של כמה עשרות מיליארדים ינוהלו בתוך בניין בנק ישראל, חדר ליד חדר?"
לפי חוק בנק ישראל, מדיניות ניהול היתרות חייבת להיעשות בתיאום עם שר האוצר ובבקרה שלו, אך בפועל פישר מנהל את מדיניות המט"ח כרצונו. מקורות יודעי דבר מספרים שיום אחד שלח שטייניץ שני פקידים בכירים לבנק ישראל כדי לברר מה בדיוק קורה עם היתרות. הנגיד הרצה בפניהם במשך שעתיים והם יצאו מהפגישה מבולבלים יותר מכפי שנכנסו. "אתה הבנת מה הוא אמר?", שאל פקיד אחד את האחר ונענה: "גם אני לא הבנתי מילה".
כך או כך, מבחינת עבאדי-בוינאג'ו, הסיפור הזה הוא טבילת אש ראשונה והוא מעמיד אותה בעימות עם הפקידים הבכירים באוצר.
למה ויתרה החשכ"לית?
עבאדי-בויאנג'ו, מצדה, חשבה מלכתחילה שהדרישה לנהל את הקרן בבנק ישראל היא לכל הפחות סבירה. החשכ"לית, יש לזכור, היא היחידה מבין פקידי האוצר שפיקחה על תיקי מט''ח, במיליארדים, במסגרת תפקידה בבנק הבינלאומי. היא מכירה היטב את המערכת הבנקאית ויודעת משהו על ניהול תיקי ניירות ערך בסדר גודל כזה. ניהול התיק באוצר היה מחייב להקים מערכות כפולות בעלות של עשרות מיליוני שקלים. לדברי בכיר באוצר, התומך בהחלטתה של עבאדי-בויאנג'ו לא לצאת למלחמה על הקרן, בבנק ישראל אכן קיימות מערכות כפולות כאלה.
לא רק זאת, עבאדי-בויאנג'ו סבורה שהאוצר אינו צריך לנהל הכול, ובעיקר הוא לא צריך לנהל מלחמות מיותרות מול בנק ישראל. הגישה הזאת נובעת אולי מכך שהחשכ"לית אינה בוגרת האוצר. היא הגיעה ממשרד הבריאות, ושם הצליחה לייעל ולהבריא את קופות החולים בתוך כמה שנים. "אם מיכל הייתה רוצה לנהל את זה בעצמה, היא הייתה מצליחה", אומר אותו בכיר ורומז למשא ומתן הקשה שניהלה מול אנשי כיל. אז היא הצליחה לכופף את בכירי החברה ולחייב אותם לממן כ-90% מקציר המלח. קודמיה, שוקי אורן ואודי ניסן, דרשו הרבה פחות.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "דיוני הצוות התקיימו בשיתוף פעולה מלא בין נציגי האוצר, בנק ישראל, משרד המשפטים והמועצה הלאומית לכלכלה. ההחלטות שהתקבלו מוסכמות על כל השותפים לצוות, והן מבוססות על הפרקטיקה שלפיה מנוהלות קרנות דומות במדינות מתקדמות בעולם".
ממשרד האוצר נמסר כי אופן ניהול הקרן נקבע בהסכמה לאחר דיונים. "שר האוצר יכהן כיו"ר מליאת הקרן אשר ממנה את חברי ועדת ההשקעות החיצוניים, וכן תקבע את מדיניות ההשקעות של הקרן, תוכניות העבודה ותפקח על עבודתה. אין מדינה בעולם בה ניהול קרן הון ריבונית נעשה במשרד האוצר, והוועדה החליטה לפעול בהתאם לעקרונות בינלאומיים מקובלים בנושא. במשרד האוצר דוחים מכל את הטענה לביקורת על החשבת הכללית בנושא", נמסר.