דברים מסריחים שאף אחד לא עושה איתם כלום 1: משה ביטון, עומר אסתרון וספי שמש שפטו את ערבי חצי גמר וגמר הגביע בכדורסל בשבוע שעבר. זה קורה אחרי שהתברר שבמהלך 2011 הם מיהרו לרשות המסים והודו בהעלמת הכנסות משיפוט בחו"ל במאות אלפי שקלים, בתמורה לוויתור על ההליך הפלילי נגדם.
גם כשאתם רואים את ירון זריף ויערי רייניש מוציאים שריקה אומללה נגד הקבוצה שלכם, תזכרו שדוגמה ומופת ליושרה (לפחות כזו שהייתם מצפים משופט) הם לא.
אם אתם מתקשים להבין איך, למשל, יו"ר איגוד השופטים ראובן וירובניק לא מטפל בהם ומנקה את השורות, אתם חייבים לזכור שכבוד היו"ר עסוק. כלומר, גם הוא רץ לרשות המסים בשביל לדווח על העלמת הכנסות שלו עצמו משיפוט בחו"ל. אולי שופט העבר המיתולוגי דוד דגן, שניהל את ענייני המזכירות בהיכל נוקיה בגמר הגביע? דגן, דגן, רגע... לא, גם לא דגן. גם לו נשמטו הכנסות בסך 296 אלף שקל.
אולי יו"ר איגוד הכדורסל הטרי אבנר קופל? לא, גם הוא תחת חקירת מס בעניין אחר לגמרי.
דברים מסריחים שאף אחד לא עושה איתם כלום 2: כשאתם רואים את מאיר לוי, חיים יעקב ואסף קינן יושבים בחליפה ועניבה לפני "המשחק המרכזי" בערוץ 1 ומסבירים לכם על עבודתו המסורה והאמינה של שופט הכדורגל, תזכרו שגם להם "נשמטו" כמה מאות אלפי שקלים הכנסות במהלך הטיולים שלהם ברחבי היבשת. ולא נשכח כמובן את הקוונים דני קרסיקוב ושבתאי נחמיאס שגם להם ברח קצת כסף פה ושם.
איך יכול להיות שקבוצת כדורגל, בני סכנין, שמואשמת בחוזים כפולים (כסף שחור) נענשת בהפחתת נקודות בפועל ונקנסת על-ידי מוסדות ההתאחדות, אבל שופטים שהומלצו על-ידי ההתאחדות לכדורגל לקבלת תגי שיפוט בינלאומיים, ובמסגרת השליחות שלהם מבצעים עבירות מס (כסף שחור) ממשיכים לקבל גיבוי מלא מההתאחדות לכדורגל?
דברים מסריחים שאף אחד לא עושה איתם כלום 3: איך יכול להיות שהבעלים של הכח רמת גן, גל יוסף, מנהל בפועל את עסקי בית"ר ירושלים? מה הסיפור האמיתי בין גל יוסף לארקדי גאידמק? איך יכול להיות שהכח רמת גן של גל יוסף רכשה 20% מכרטיס השחקן של טוטו תמוז מבית"ר ירושלים? מי באמת בעל הבית של בית"ר ירושלים?
מה עושה היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל בזמן שהראש שלו לא בתוך החול?