עדי עזרא, יו"ר קבוצת נטו, יוצא בהתקפה חריפה על תנובה, שטראוס ואסם, וטוען כי הרווחים של 3 החברות הם "חזיריים" ונובעים מהיעדר תחרות.
עזרא כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "הרווח הגולמי אינו האינדיקציה לחזירות - הוא החזירות עצמה. זו שמתאפשרת רק בהיעדר תחרות. אפשר גם אחרת. לצד 3 חברות הענק, או אם לדייק, מעט מאחוריהן, ניתן למצוא עשרות חברות מזון קטנות, גדולות ובינוניות, הפועלות בשווקים תחרותיים ומסתפקות ברווח גולמי צנוע בהרבה, כ-20% או פחות, המותיר רווח נקי סביר והוגן של 5%-4%".
לדבריו, הרווחים העצומים של תנובה ושטראוס בחלב איפשרו להן להשתלט על עוד ועוד חברות: "שורשיהן של שתי חברות המזון הגדולות בישראל נעוצים עמוק בענף החלב. זה לא סביר, אבל גם לא מקרי. בדיוק כפי שלא במקרה התחילה מחאת הקוטג' דווקא מ'הגבינה עם הבית' ולא משום מוצר מזון בסיסי אחר".
עזרא טוען כי ענף החלב אינו תחרותי, והוא "מוגן ומוסדר באמצעות מכסות ומכסים, שכוונתם המקורית הייתה, כרגיל, טובה - הגנה על הרפתנים ועל המשק החקלאי", אלא שהוא גורס כי "רווחי היתר העצומים נותרו בידי המחלבות. ובכלכלה כמו בכלכלה, דבר מוביל לדבר. באמצעות רווחי יתר מתחום אחד, ניתן להשתלט ובהמשך גם לקרטל ענף אחר. כך צמחו שתי חברות המזון הגדולות. ההון באמצעותו רכש מיכאל שטראוס את עלית נוצר בדרך הזו בדיוק".
עזרא תוקף את שטראוס במיוחד, וטוען כי הקנס שהטיל בשעתו הממונה על ההגבלים על שטראוס בפרשת קדבורי היה "מצחיק".
"רווחי היתר בתחום החלב הם שאיפשרו את רכישת עלית על-ידי שטראוס, והם גם שאיפשרו לענקית המזון החדשה לרמוס כל שמץ של תחרות בשוק השוקולד", הוא אומר.
עזרא מזכיר כי הממונה על ההגבלים אמנם קנס את שטראוס-עלית בסופו של דבר, "אבל אין מי שלא היה מוכן לרכוש שליטה אבסולוטית בשוק השוקולד בישראל במחיר הקנס המצחיק ההוא; אני לדוגמה, וגם אתחייב להוסיף דמי תיווך שמנים ליזם הזריז שישכיל לסגור עבורי את העסקה המתוקה הזו".
עזרא אינו בא להגן על בעלי החברות הבינוניות והקטנות וטוען כי התנהלותם פשוט נובעת מתחרות.
"אין צורך לרחם על בעלי המניות של החברות האלה. הם אמנם נאלצים לעבוד קצת יותר קשה, להיאבק, להתייעל, לחסוך בתקציבי פרסום ושאר מותרות. הם נדרשים להתחרות. אבל חלקם מרוויחים יפה. מיליונים רבים אפילו. צומחים ואף מצליחים לייצר לא מעט מקומות עבודה בפריפריה", הוא כותב ומוסיף כי "מנהלי החברות האלה אינם מוסריים יותר מעפרה שטראוס, והרגישות החברתית שלהם לא עולה על זו של זהבית כהן (יו"ר תנובה לשעבר, א"ח), זו התחרות שמכריחה אותנו לשחק ביושר. משום שבקטגוריות התחרותיות בענף המזון, ויש רבות כאלה, מי שמתמחר בחזירות מפסיד נתח שוק, מפסיד כסף ויוצא מהמשחק".
חטיף גאה במחיר משפיל
עוד אומר עזרא: "קל להפריד בין החזירים לאלה שאינם כאלה. יש בענף המזון מספיק חברות ציבוריות שהמרווחים שלהן שקופים לעיני כל".
לפי עזרא, "ניתן לזהות בקלות את הקטגוריות שבהן אין תחרות מספקת לפי הרווחים הגולמיים הגבוהים מדי. אלה הן, ורק הן, החברות שמייצרות את רווחי יתר החזיריים על חשבון הצרכן. בהיעדר תחרות אין שוק חופשי. מעבר לים התגלה 'טעמי' או 'פסק זמן' ישראלי גאה במחיר משפיל. משפיל עבור הצרכן הישראלי".
ולמרות זאת, עזרא מטיל ספק בהצלחת המחאה. "הרשת שוב סוערת, החרם מתארגן, וההפגנות בדרך, ועדת הכלכלה תתכנס, היחצנים ינסחו תגובות, שטראוס תצא במבצע שקר כלשהו - ותשקוט הארץ 40 דקות בערך", הוא כותב.
בתנובה, שטראוס ואסם סירבו להגיב לידיעה.