לפני כשבועיים אישר משרד האוצר תקנה חדשה, הדורשת מהגופים המוסדיים להשיב ללקוחותיהם את דמי הניהול המשולמים למנהלי תעודות הסל המקומיים, וזאת על מנת למנוע כפל דמי ניהול בתיק החיסכון ארוך הטווח. אך תקנה זו, יותר משהיא תועיל לעמיתים, היא עלולה דווקא לפגוע בהם.
קודם כל, בשל התזמון שלה, שהוא גרוע למדי; הבורסה כורעת תחת גל אינסופי של רגולציות סימולטניות, ומציגה מזה זמן ביצועי חסר מול המדדים בשווקים המפותחים.
התקנה של משרד האוצר צפויה להביא לגל מכירות של תעודות סל מצד המוסדיים, שעשוי להגיע להיקף של כ-11 מיליארד שקל. וגם אם חלק מהסכום ימצא אכסניה ישירה בתיקי ההשקעות, הרי שהפדיונות הללו ייצרו לחץ על המדדים, והם עלולים להקצין את האווירה השלילית בשוק.
נכון היה לבחון את יישום התקנה באופן הדרגתי, על פני כשלוש שנים, אולם באוצר כנראה רוצים לבצע הכול בשיטת ה'זבנג וגמרנו', כדי שיוכלו לדלג הלאה לתקנה הבאה. המחיר - ברמת המאקרו של שוק ההון - חשוב להם הרבה פחות.
באוצר רואים את המוסדיים ככאלה שמעצם תפקידם צריכים להתמחות בשוק הישראלי, ולבצע את ההשקעות ארוכות הטווח הנדרשות בשוק החיסכון הפנסיוני בצורה חכמה של בחירת מניות, ולא בצורה "טיפשה" דרך השקעה בתעודות סל. כנראה שלא מודעים שם לעובדה שהאלמנט המרכזי בניהול מוצלח של תיק השקעות אינו טמון בבחירת "סוסים מנצחים", אלא בבחירה בין אפיקי השקעה שונים. מכאן, שהטיעון לגבי "הטיפשות" של תעודות הסל, אווילי.
מדובר בכלי עבודה אפקטיבי ויעיל שהשימוש בו מפנה זמן ואנרגיה להתמקדות בהקצאת נכסים בתיק ההשקעות ובבחינת ניירות ערך פרטניים לפי הצורך, ולא ב"רדיפה" יומיומית חסרת תוחלת אחר איגרות חוב ומניות.
מניות היתר ייפגעו
הרגולטור גם החליט להחיל את התקנה רק על תעודות הסל המשקיעות במדדים מקומיים, ולפסוח על הצורך להשיב לעמיתים את כפל דמי הניהול בתעודות סל המחקות ביצועי מדדים זרים, שדווקא גובות דמי ניהול גבוהים יחסית לתעודות המקומיות. הדבר יוצר חשש אמיתי לסבסוד צולב בין תעודות סל מקומיות שיוצעו בחינם, בשעה שתעודות הסל המשקיעות במדדים זרים יגבו מחיר מלא.
הרציונל של הרגולטור הוא לעודד את המוסדיים לפזר את ההשקעות בחו"ל. ומאחר שהגופים המוסדיים פחות מתמצאים בשווקים בחו"ל, הוא מאפשר להם לבצע שם השקעות דרך תעודות סל, תוך שהם מגלגלים את העלויות לתיקי העמיתים.
מדובר בטיעון תמוה, שכן לרובן המכריע של תעודות הסל המקומיות המחקות מדדים זרים קיימת חלופה איכותית מעבר לים. נהירת המוסדיים להשקעה בשווקים זרים, בעידוד הרגולטורים, גוררת תופעת לוואי בעייתית בדמות ירידה חזקה במחזורי המסחר בשוק המקומי.
כך, דווקא בתקופה בה מחזורי המסחר בשוק המקומי מתכווצים, צפויה התקנה לייצר פגיעה קשה בשוק תעודות הסל האחראיות לרבע ממחזור המסחר היומי. כ-70% מהמחזיקים בתעודות על מדד היתר הם גופים מוסדיים, שלא בטוח כי יחתרו לשחזר את החזקותיהם במניות היתר. הנפגעות הישירות ממהלך זה יהיו חברות היתר דלילות המסחר והחבוטות.
במקום להתרכז ביצירת חסמים מלאכותיים שמייצרים לא פחות בעיות מאשר פתרונות, טוב יעשה הרגולטור אם יקדם את תיקון 16 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שיאפשר לרשום למסחר קרנות סל. התחרות חזקה תפחית את המחירים, ובכך יפחת במידה רבה עול דמי הניהול שעל העמיתים, ובמקביל הם יזכו לקבל מוצר איכותי לתיק שלהם.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון