חוק טל מבוטל: ברוב של 6 שופטים נגד 3 הורה הערב (ג') בג"ץ לקבל את 5 העתירות שהוגשו בשנת 2007 לביטולו של החוק המסדיר את אי-גיוסם של תלמידי ישיבות לצה"ל, וקבע כי החוק יבוטל החל מתחילת חודש אוגוסט הקרוב.
על-פי דעת הרוב של הנשיאה דורית ביניש, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל, חוק טל איננו עומד בדרישת המידתיות ולכן איננו חוקתי. הנשיא המיועד של העליון אשר גרוניס נותר בדעת מיעוט, ביחד עם השופטים אליעזר ריבלין ועדנה ארבל.
מדובר בפסק דין נדיר שבו פוסל בג"ץ חוק שחוקקה הכנסת. מאז פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת בנק המזרחי ב-1995, שהצהיר על סמכותו לפסול את חקיקת הכנסת בשל פגיעתה בחוקי יסוד, בוטלו עד היום סעיפי חקיקה ב-8 מקרים בלבד.
פרשת גיוס תלמידי הישיבות הובאה לפתחו של בג"ץ מספר רב של פעמים מאז שנת 1970, ובעקבות פסק דינו מ-1998, אז בוטל הסדר דחיית השירות שקבע שר הביטחון, הוקמה בתקופת ממשלת ברק "ועדת טל", ובעקבותיה נחקק ב-2002 חוק טל, כהוראת שעה ל-5 שנים, שהוארכה ב-2007 ב-5 שנים נוספות.
הנצחת המצב
משמעות פסק הדין היא שהכנסת לא תוכל להאריך את חוק טל. היא תוכל להימנע מחקיקת חוק המסדיר את מסלולי השירות לתלמידי ישיבות, או לחוקק חוק ייעודי, שייכנס לתוקף באוגוסט 2012, ושיעמוד במבחני המידתיות ששירטטו השופטים.
כך, על החוק שיחוקק לכלול אמות-מידה למתן פטור משירות צבאי, יעדים כמותיים לגיוס לצבא או להצטרפות לשירות אזרחי, מסגרות ביניים לבחינת התקדמות יישום החוק, אמצעי פיקוח על יישומו, וקביעת מסגרת המחייבת "שירות משמעותי - מכל סוג שהוא - לכל".
היעדרם של כל אלה, קבעה ביניש, מחוק טל הנוכחי, הופכים אותו לחוק ש"אין באמצעים שנקבעו בו כדי להגשים את תכליותיו, והוא הפך למעשה לכלי להנצחת המצב שהיה קיים ערב חקיקתו".
כהכוונה לכנסת הדגישה ביניש כי "חקיקה המנציחה את הפערים והפגמים של היעדר השוויון במצב הקיים, אינה יכולה לעמוד".
השופט מלצר הוסיף כי "הפתרון איננו בהתלהמות, אלא במציאת הסדרים אמיתיים, מידתיים ומדורגים, שהם אפשריים במסגרת התכליות שעמדו בבסיס חוק דחיית שירות".
ביניש ציינה בפסק דינה כי בג"ץ נקט לאורך שנים רבות ריסון מנקיטת צעד דרסטי, כמו ביטולו של חוק דחיית השירות של תלמידי הישיבות. ואולם, "מספרם הגדל והולך של דחויי השירות מציב סימני שאלה כיצד הגענו עד הלום. הסדר תורתו-אומנותו השפיע לא רק על מספרם של דחויי השירות, אלא גם הזין תהליכים פנימיים בתוך החברה החרדית. נוכח האיסור על יציאה לעבודה נוצר מצב בו מרבית הגברים החרדים אינם עובדים לפרנסתם והעוני פשה בחברה. ההסתמכות על קצבאות המדינה גדלה באופן משמעותי. בהיעדר כל מגבלה על מספר דחויי השירות, גדל מספרם בקצב מסחרר".
ביניש: החוק נכשל
פסק הדין מחזק את המגמה הניכרת באחרונה בבג"ץ, ולפיה נבחנת חוקתיותו של חוק לא בהכרח בהתאם ללשונו במועד שהוא נחקק, אלא בהתאם למתכונת יישומו. כך, התבססה עמדת שופטי הרוב על נתונים שהעבירה הפרקליטות באשר להיקף יישום מסלוליו של חוק טל.
בשנת 2010 התגייסו למסלולים שהוקמו בצה"ל מתוקף חוק טל 600 חרדים בלבד, לשירות האזרחי הצטרפו 1,122 בלבד, ול"שנת הכרעה" יצאו 3,269 חרדים, רובם חזרו בתום אותה שנה למעמד תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". חלק מנתוני הגיוס של החרדים נוגעים למסלול שירות של 3 חודשים בלבד.
ואולם במקביל, מספרם של תלמידי הישיבות ששירותם נדחה ממשיך לעלות בהתמדה, ומגיע כיום ל-61 אלף, מהם 7,700 בני מחזור 2010 שנרשמו כדחויי שירות. 400 מהם התגייסו לנח"ל החרדי, רובם חרדים "נושרים" שהיו מתגייסים בכל מקרה.
בשנת 2007 היה חלקם של דחויי השירות 14% מסך מחזור הגיוס. סך החרדים המתגייסים לצה"ל מהווים 1.45% מסך דחויי השירות, נכון לשנת 2010. "הנתונים מצביעים על כישלון ביישום החוק", סיכמה ביניש.
שופטי הרוב פסקו כי המדינה לא עמדה בנטל להוכיח, ברמת הסתברות ממשית ומשמעותית, כי יש בכוחם של האמצעים שנקבעו בחוק להגשים את מטרותיו. הכישלון ביישום החוק, ציינה ביניש, הוא תוצאה של ההסדרים שנקבעו בחוק, ועיקרם באפשרות לדחות את השירות הצבאי או האזרחי עד לשלב בו רוב דחויי השירות בעלי משפחות; של העובדה שאין בו כל אמות-מידה לביצועו; שמרחב הבחירה שהותיר לבחורי הישיבה הוא נרחב; וששיקול-הדעת של הרשות המבצעת באשר לאופן יישומו ולקצב יישומו איפשרו לממשלה לקבל החלטות שהשלכתן על ביצוע החוק מרחיקות לכת עד כדי איון תכליותיו.
גרוניס: אין צידוק להתערבות
בין נשיא העליון המיועד גרוניס לבין כמה משופטי הרוב התגלעה מחלוקת בפסיקה באשר להשלכות פסק הדין המבטל את חוק טל. "עדיף היה לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגייה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט", כתב גרוניס בדעת מיעוט. לדבריו, "אין צידוק להפעיל ביקורת שיפוטית משום שמדובר בחוק שבו הרוב העניק זכות יתר למיעוט".
גרוניס התייחס לתרחישים האפשריים בעקבות פסק הדין, ואמר כי גם אם הכנסת לא תחוקק חוק חדש במקום חוק טל, "מעטים במדינה (ואולי אף זו הגזמה) סבורים כי אכן צפוי גיוס המוני של בני ישיבות חרדיות לצה"ל".
לדברי גרוניס, אם יחוקק חוק חדש סביר שגם נגדו תוגש עתירה לבג"ץ, ו"ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט".
גרוניס ציין כי "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה זה הינה מועטה".
לעומת גרוניס, שביקש לדחות את העתירות, הציעו המשנה לנשיאה ריבלין והשופטת ארבל להותיר את העתירות תלויות ועומדות כדי להמשיך ולבחון את יישום החוק.
לדברי ארבל, "טרם הגיע רגע האמת, יש לתת לגורמים המוסמכים שהות נוספת לפעול, באופן שיאפשר לבחון האם בידו של החוק לקדם את מטרותיו". לדבריה, "אף התומכים בביטול החוק אינם סבורים כי ביום שלאחר הביטול יושג השוויון המיוחל".
אילוץ קואליציוני
ביניש השיבה לגרוניס כי "הביקורת השיפוטית איננה מוגבלת לתפישה הצרה של הדמוקרטיה כשלטון הרוב בלבד, יש לשמר גם את המהות הדמוקרטית הבאה לידי ביטוי בהגנה על זכויות האדם - הגנה שאינה מוגבלת למצבים של פגיעה במיעוט. במציאות הפוליטית בישראל מדובר היה באילוץ קואליציוני שבו הרוב מקבל את דין המיעוט, בין היתר בשל אינטרסים פוליטיים קואליציוניים. קשה להבחין בנסיבות אלה מהו ביטוי לרצון הרוב ומהו אילוץ. המשפט החוקתי מתמקד בחוקתיות הפגיעה, ולא בזהות הנפגע".
לטענתו של גרוניס כי יכולתו של בית המשפט להשפיע על עניין גיוס החרדים היא מועטה, השיבה השופטת נאור: "החשש כי צווי בית המשפט לא ייאכפו איננו במקומו ואל לנו להשלים עמו. מדינת ישראל היא מדינת חוק. בישראל, החשש כי צווים לא ייאכפו איננו מוצדק. ניסיונות לסכל צווים של בית משפט סופם להיכשל".
גרוניס טען כי העיסוק החוזר ונשנה בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות לא תרם למעמדו של בית המשפט, ואולם נאור כתבה בתשובה כי "ההתקדמות המעטה שהושגה היא דווקא תוצאה ישירה של התערבותו של בית משפט זה".
השופט רובינשטיין העיר בהקשר זה כי "תפקידו של בית משפט זה הוא לתת פיתחון-פה לזכויות האדם של יחידי הרוב, זכויות שאינן יכולות להירמס על-ידי הרוב הפרלמנטרי".
השופטת חיות כתבה במענה לגרוניס כי "יש בכוחם של בתי המשפט, בין היתר בדרך של ביקורת שיפוטית, להיות שותפים לתהליכים המניעים שינויים חברתיים".
חיות הצביעה על כך שבית המשפט נוקט הכרעה ערכית, בין אם יחליט לפסול את חוק טל ובין אם יחליט להותירו על מכונו. (בג"ץ 6298/07).
