קיץ 1995, השופט יוסף שפירא, אז עורך דין בעל פרקטיקה פרטית, מתמודד על תפקיד יו"ר ועד המחוז של לשכת עורכי הדין. הייתי אז כתבת משפט במקומון ירושלמי שהכינה כתבה על הבחירות לראשות הוועד, וקבעתי פגישה עם שפירא, כמו גם עם יתר המתמודדים. אלא שבניגוד לשאר, שפירא לא הגיע לבד. לראיון בחצר היפהפייה של בניין ימקא בירושלים הופיע גם עו"ד רוני בר-און, שהיה אז פעיל בלשכת עורכי הדין וחבר קרוב של שפירא. לכנסת ייבחר רק 8 שנים מאוחר יותר, אבל כבר אז היה בר-און בעל חושים פוליטיים חדים. שפירא הזמין משהו לשתות, ואילו בר-און אכל בנחת אבטיח. שפירא מיעט לדבר ונהג להסית את המבט הצדה, ואילו בר-און פיזר חיוכים, ניהל את השיחה ביד רמה, והותיר תחושה שהוא שולט חזק בעניינים. בבחירות ההן, אגב, שפירא ניצח.
כמעט 17 שנים אחר-כך, חורף 2012, העיתונאי אמנון אברמוביץ' מכתיר את שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא כמועמד המוביל לתפקיד מבקר המדינה. בין שושביני העסקה מוזכר שמו של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר-און (קדימה). האם גם הפעם שפירא יזכה בתפקיד? מה משמעות התייצבותו של בר-און שוב לצדו? וכיצד הצליח לאחד סביבו נציגי אופוזיציה שאמורים לייחל למבקר לעומתי, ונציגים של מפלגת השלטון ששואפים, מטבע הדברים, לשקט תעשייתי? דוברת בתי המשפט, אילת פילו, מסרה בשמו של שפירא כי הוא אינו מעוניין להתייחס לנושא.
בעבר, כדאי להזכיר, נחלץ שפירא לעזרת ידידו בר-און. זה קרה בינואר 1997, במסגרת מה שכונתה "פרשת בר-און חברון". בר-און מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד שממנו התפטר 48 שעות אחר-כך, בעקבות ביקורת חריפה על נסיבות מינויו והתאמתו לתפקיד. שבוע לאחר התפוצצות הפרשה, פרסם גלובס שיחה שהתקיימה בעבר בין שפירא, אז יו"ר ועד המחוז, לבין נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ועסקה בבר-און, שכיהן עד אז כיו"ר ועדת בית המשפט העליון בלשכת עורכי הדין. "חבל שרוני לא איתי", אמר שפירא לברק, שהגיע למפגש הקבוע בבית המשפט העליון בלעדי חברו. "אני נעזר בו מאוד בוועד המרכזי והמחוזי".
שפירא דיבר, לפי אותה ידיעה, בשבחו של בר-און: "הוא חכם ואינטליגנטי, לא רק עוסק במשפטים אלא גם איש ספר". ואילו ברק השיב לו בהזדמנות אחרת כי "דעתי על רוני כדעתך". הפרסום נועד להמחיש כי ברק לא התנגד למינויו של בר-און לתפקיד היועץ, כפי שפורסם באותם ימים. בר-און, שיצא חבול ופגוע מהפרשה, נזקק לתיאור השיחה הזו כדי לשקם את שמו.
בר-און סירב השבוע להתייחס למועמדות של שפירא ולקשר ביניהם. דוברו נימק זאת בכך שלא ראוי שיו"ר הוועדה לביקורת המדינה יתבטא בנושא בחירת המבקר הבא. האם להתבטא אסור, אבל לפעול מותר? גם על כך העדיפו בסביבת בר-און לא להגיב.
רק לא לינדנשטראוס
ההתגבשות של בר-און ויו"ר סיעת קדימה דליה איציק מצד אחד, יחד עם יו"ר הקואליציה זאב אלקין ויו"ר ועדת הכנסת יריב לוין מצד שני, אינה מובנת מאליה; ודאי אם נזכרים סביב איזה תפקיד החליטו הארבעה לאחד כוחות. "אני לא זוכר הצעת חוק משמעותית אחת בקדנציה הנוכחית שבה הקואליציה והאופוזיציה שיתפו פעולה", אומר יו"ר התנועה למען איכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, "אז דווקא סביב בחירת המבקר הם מאחדים שורות? אמורים להיות כאן אינטרסים סותרים, אבל כנראה שאחרי עידן לינדנשטראוס כולם חשים מאוימים".
מבקר המדינה הנוכחי מיכה לינדנשטראוס טלטל לא אחת את המערכת הפוליטית, במסגרת מלחמתו בשחיתות השלטונית. לפני תום כהונתו בקיץ הוא אמור לפרסם עוד 3 דוחות, שצפויים לחולל מהומות בצמרת - בעניין האסון בכרמל, פרשת הרפז, ונסיעות ראש הממשלה ורעייתו לחו"ל. אך טבעי היה שבמפלגת השלטון ישמחו להחליף את לינדנשטראוס באדם עם דימוי נוח יותר. השאלה היא רק למה האופוזיציה, שאמורה לעשות לממשלה חיים קשים, משתפת עם זה פעולה.
נכון, גם לינדנשטראוס היה מועמד יחיד בזמן הבחירה בו, אבל ח"כ מיקי איתן, שהיה אז באופוזיציה, הודה בזמנו כי הם נרדמו בשמירה. הפעם, מתברר, האופוזיציה הולכת בעיניים פקוחות לסגירת הדיל. אילו שיקולים מביאים איתם איציק ובר-און בחתירה למינוי כזה, ואיך שווק מינויו של שפירא בין חברי הכנסת, כך שגם ישראל ביתנו ועצמאות, שתי מפלגות שהעומדים בראשן כיכבו בדוחות המבקר, הביעו תמיכה במינוי?
לשם הפרוטוקול, נציין כי גורמים בקדימה מבהירים שלא מדובר עדיין בעמדת הסיעה, שתיקבע רק לאחר הפריימריז, אלא במהלך עצמאי מצד שני חברי כנסת, שלא הובא עדיין לדיון רשמי.
נבהיר מראש שאין לדעת איך ינהג שפירא, אם וכאשר ייכנס לתפקיד. גם אין כאן ניסיון להטיל פגם ביושרו או בהגינותו. הנחת היסוד היא ששפירא, שופט בעל מזג שיפוטי נוח במיוחד, נתפס כאנטיתזה לגישה המתלהמת של לינדנשטראוס. "יוסי הוא אדם נבון ושאפתן", מעיד עורך דין שמכיר אותו שנים רבות, "בגיל 67 הוא הבין שלבית המשפט העליון הוא כבר לא יגיע, ותפקיד מבקר המדינה נראה לו כנראה כמו אופציה מוצלחת. הוא אדם ממלכתי. חשוב לו להטביע חותם, אבל לא להעיף ראש ממשלה".
"הוא חבר של הרבה אנשים"
האם זה לכשעצמו מספיק כדי להותיר אותו כמועמד המוביל? מה גרם לרביעייה הזו להסיר, על דרך האלימינציה, את יתר השמות, כמו שתיאר אחד המקורבים לה את שהתרחש, ולהותיר את שפירא בדד בצמרת? בשביל זה צריך לחזור אחורה, לנובמבר 2011, כששמו של שפירא עולה בשיחה שבין לוין לאיציק. בעוד שח"כ איציק סירבה להשיב לפניית G, לוין התנדב לתאר את השתלשלות העניינים. "דליה ואני דיברנו על כך שצריך לבחור מבקר שתהיה הסכמה חוצת מחנות סביבו, כך שהאדם ייכנס לתפקיד בלי תיוג פוליטי. סיכמנו שננסה לגבש כמה שיותר כוחות שיסכימו על אותו השם, כדי שלא ליצור מהלך שהקואליציה מנסה לכפות מועמד בזכות הרוב שלה, או שהאופוזיציה תנסה לעשות מחטף משלה".
- איזה תיוג פוליטי כבר יכול להיווצר למועמד? הרי ממילא ההצבעה חשאית.
"הדברים בכל זאת עוברים ויכולה להיווצר פנקסנות".
- ומי העלה את שמו של שפירא?
"לא זוכר. אני עצמי מכיר אותו 13 שנה, מהתקופה ששנינו היינו בעלי תפקידים בלשכה. רוני ודליה, שניהם ירושלמים כמוהו, מכירים אותו כאדם הגון וענייני. הוא שימש כשופט צבאי בבית הדין לערעורים וכיו"ר ועד בלשכה, מערכות ציבוריות אינן זרות לו, ויש לו גישה מאוד בריאה. התכלית בעיניו היא בעצם השגת השיפור, ולא גודל הכותרות שהביקורת תתפוס".
- או-קיי, אז הוא לא לינדנשטראוס, אבל הוא חבר של רוני בר-און, שיחסיו עם ראש הממשלה ידועים כמתוחים. למה נתניהו תומך בו?
"אני לא מסתכל על זה שהוא חבר של בר-און. הוא חבר של הרבה אנשים. אין לשפירא שם של אדם שמקל עם אנשים. יש לו שם של אדם שמנהל דיון נעים. אין לי ספק שהוא לא יעשה הנחות לאף אחד, אבל גם לא יחולל סנסציות על גבו של איש".
- השאלה היא מה נחשב לסנסציה ומה נחשב לביקורת לגיטימית.
"אף אחד לא באמת יודע באיזו דרך ילך אם ייבחר לתפקיד. אבל מהתרשמותי - הוא אדם שמבין את גבולות הגזרה שצריך לפעול בהם, ולא ינסה לחרוג מהם".
- אתה נחשב לפוליטיקאי עם משנה אידיאולוגית סדורה כלפי מערכת המשפט, השמאלנית מדי לשיטתך. היחס האוהד שלך לשפירא נגזר מזה?
"אני לא זוכר מהלכים ששפירא עשה, אשר קוממו את הציבור שאני נמנה עמו, אבל גם לא זוכר צעדים שהיו במיוחד בעדו, ובכל מקרה אני לא בוחר כאן פרופסור לאוניברסיטה או מועמד לבית המשפט העליון, שיש משמעות לניתוח משפטי של פסיקותיו. אני מחפש אדם פרקטי שמתנהל בצורה שעושה שכל, ואפילו שהמערכה עוד לא הוכרעה, מבחינתנו האיש שעונה על הקריטריונים האלה - נמצא".
למרות הרקורד הליברלי?
לוין אינו היחיד שרומז כי לפסקי הדין של שפירא אין משמעות גדולה בבחירה בו. זו גישה מעניינת, כי פסקי הדין של שפירא, כפי שהם מופיעים בסקירה שערך עיתון הארץ לפני שבוע, מצטיירים כליברליים. לא כאלה שפוליטיקאי כלוין ישמח בהכרח לאמץ בשתי ידיים.
שפירא, למשל, אישר מינוי דירקטור ערבי בקק"ל, וקבע כי יש להחיל עליה את עקרון השוויון; התיר ליהודי לאמץ את בתה של אשתו המנוחה, שלא הייתה יהודייה; ואישר לפתוח את חניון קרתא הירושלמי בשבתות, למרות התנגדות החרדים למהלך. שפירא אף פסק 1.5 מיליון שקל למשפחת פלסטיני שנהרג מירי כדור גומי על-ידי מג"ב, וכשופט צבאי הורה לשחרר למעצר-בית את אמו של המבוקש יחיא עיש, שכונה המהנדס, שהוחזקה במעצר 38 יום.
האם זה אמור להטריד את מפלגות הימין שתומכות בו? לפי שר בכיר לשעבר, נראה שלא. "פסקי הדין האלה רק נועדו לבלבל, ואולי גם לרצות את התקשורת", הוא מסביר. "דעותיו של המבקר בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני או הסטטוס-קוו הן אחד הדברים הכי פחות מעניינים בסיפור הזה. מה שחשוב הוא ההתמודדות שלו בנושאים של שחיתות ומינהל תקין. אם אנשים כמו לוין ואלקין מריצים אותו למרות הרקורד המשפטי הליברלי הזה, כנראה שיש להם את הסיבות שלהם".
- ואיך אתה מסביר את ההתגייסות של קדימה?
"בעקבות התחקיר בערוץ 10 על נסיעות בני הזוג נתניהו, משרד המבקר חוקר עכשיו את נסיעות השרים וסגניהם לחו"ל מאז 2006. לא צריך להיות שר בממשלה הנוכחית כדי להיות מוטרד מחקירות המבקר, שמתגלגלות לא פעם גם לקדנציות קודמות. יש מספיק אנשים בקדימה שמסתובבים עם חמאה על הראש מתקופות שבהן כיהנו בשלטון, והם מפחדים. לדליה איציק יש כבר טראומה מלינדנשטראוס, שחקר את שיפוץ הבית שלה בזמן ששימשה כיו"ר הכנסת. נכון שבסופו של דבר הוא לא מצא בהתנהגותה כל דופי, אבל תקופת החקירה ודאי זכורה לה היטב".
ח"כ אלקין מגחך לשמע התהיות שמועלות פה. "אני מקווה ששנינו מסכימים כי שפירא הוא לא איש ימין", הוא אומר. "כלומר, גם כשאני מוכן לוותר על מועמד בצלמי ובדמותי, כדי שלא ימונה מועמד שנוי במחלוקת או כזה שצריך לעשות עבודה פוליטית כדי להיבחר, את מחפשת מסביב. עצם שיתוף-הפעולה בין הליכוד לקדימה הוא מעשה נדיר ונובע מסיבה אחת בלבד: שמבקר המדינה הבא יהיה מוסכם על כמה שיותר אנשים ולא ירגיש שהוא חייב משהו למי מהפוליטיקאים, או להפך - ייתפס כמי שרוצה לנקום במפלגות שלא יצביעו בעדו".
ריבלין? "אין לו סיכוי"
עם כל הכבוד לשליחות הקונצנזואלית שנטל על עצמו אלקין, כדאי לזכור שאף יו"ר קואליציה אינו שמח להתהדר במבקר תוקפני מדי בשנת בחירות; כזה שהדוחות שיוציא תחת ידיו ישמשו כחומר תעמולה לוהט נגד הליכוד, כזה שימרר לליכוד, בהנחה שיזכה שוב בבחירות, את החיים.
חבר כנסת המקורב לרביעייה שרקמה את הדיל בין הליכוד לקדימה מודה כי הבחירה בשפירא הייתה "שאלה של אלטרנטיבות, והיעדר ההתנגדות כבר עשתה אותו מוסכם".
האם נפגש איתו? הוא מתפתל לרגע. "אני לא אענה לך על השאלה הזו. אני יכול לומר שלא ידוע לי על פגישות שהוא יזם. ואלה שהתקיימו, היו עם מספר מצומצם של ח"כים ומיוזמתם. הוא גם לא היחיד שנפגש עם חברי כנסת".
- מי עוד מקיים פגישות?
"סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, נפגש גם הוא עם חברי כנסת. הוא מועמד רציני, ואני לא מזלזל ברקורד שלו, אבל אין לו סיכוי. חברי הכנסת מהימין לא יצביעו לו, אחרי שגיבה את אילנה דיין בפסק הדין נגד סרן ר', ובכנסת הזאת יש הרבה אנשי ימין".
- כל הדיל הזה התפוצץ מהר מדי. משיחות שערכת עם החבורה שרקמה את ההסכם, יכול להיות שכל המועמדות של שפירא היא סוג של ספין, שנועד להסית את תשומת הלב ממועמד אחר, שיגיע בהמשך?
"למיטב הבנתי, הם לא היו סגורים על שפירא, עד שהפרסום של אברמוביץ' זירז את ההליכים. הם גם לא אלה שהדליפו את שמו. ההסכמה ביניהם נשמרה בסוד במשך תקופה ארוכה. רק כשמעגל שותפי הסוד התרחב, בזמן שהם ניסו לשכנע סיעות נוספות, השם דלף החוצה. יכול להיות שמישהו רצה לצ'פר את אברמוביץ', ויכול להיות שמישהו רצה שיתעסקו באותו היום בשאלה הזו, ולא באחרות".
- איציק מבקשת לרוץ לנשיאות ב-2014. יש סיכוי שהליכוד יזכור לה חסד בזכות ההסכמה על המבקר? אחרי הכול, המבקר הוא המאחז היחיד שעדיין עושה לנתניהו צרות בקדנציה הנוכחית.
"זה ספקולטיבי מדי. הרבה מים יזרמו בנהר עד אז, ומי יודע כמה מנדטים יהיו לקדימה כדי שאיציק בכלל תיחשב למועמדת ריאלית. לא הייתי ממהר לאמץ את התזה הזו". איציק, כאמור, לא השיבה לפניית G.
"הכול מאוד חמים וביתי"
קצת רקע על שפירא, 67, שמונה לרשם ולשופט בפועל לבית המשפט המחוזי ב-2003, היישר מהפרקטיקה הפרטית. אחד התומכים במינויו היה נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, שהתרשם משפירא במהלך כהונתו כיו"ר ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין. עו"ד יהושע ננר זוכר איך בזמן ההתקפות הקשות על בית המשפט העליון, בעקבות פסק הדין ששלח את אריה דרעי לכלא, ארגן שפירא צעדת תמיכה של עורכי הדין בבית המשפט. "כולנו צעדנו לאורך רחוב יפו, עם ציפורנים אדומות בדש", מספר ננר, "זה היה מאוד מכובד".
גם עו"ד אשר אקסלרוד, חבר של שפירא, שהיה גם שותפו של בר-און בטרם נטש את משרד עורכי הדין לטובת הפוליטיקה, זוכר איך "בתקופה שהשופטים החרימו את לשכת עורכי הדין, בעקבות המשוב שקיימה הלשכה, הקשר היחיד בין הלשכה לברק היה באמצעות שפירא. בזכות יחסי האנוש הטובים שלו, הוא השכיל לעצב מערכת יחסים טובה, שעמדה גם במבחן הזה".
הצד האנושי של שפירא מוזכר שוב ושוב בשיחות עם עורכי דין שמופיעים בפניו. עו"ד קובי אמסטר, ששימש כנאמן בתיקי פירוקים שבהם ישב שפירא: "בתקופה שבה שפירא ישב בתיקי פירוקים היה נהוג לומר שיש אסכולה ירושלמית ויש תל-אביבית. זו של שפירא הייתה הרבה יותר הומנית והרבה פחות פורמליסטית מזו שבתל-אביב. החשיבה שלו היא יצירתית ופרקטית, לפעמים זה בא על חשבון העומק המשפטי, אבל מה שחשוב הוא שהפתרון יעיל, צודק וטוב לכולם".
- תסביר.
"הוא מאוד סובלני. דיון שהיה לוקח בתל-אביב חצי שעה, היה נמשך אצלו לפעמים עד הלילה, כי היה לו חשוב שכל אחד יוכל לומר את דברו. האווירה נעימה ומחויכת, אין לחץ. הוא לא מסוג השופטים שמפחיד לנשום לידם. אנשים לחוצים בתיק של פשיטת רגל מקבלים תחושה של 'אל תדאג, לא נצא מפה עד שגם אתה תגיד את מה שאתה רוצה'. הכול מאוד חמים וביתי. כמי שהיה קודם עורך דין פרטי, הוא לא שוכח שמאחורי התיקים יש בני אדם".
- יכול להיות שזה מה שקוסם לפוליטיקאים?
"אולי, אבל הפתרונות שהוא מציע ראויים. קחי את תיק כרמיה, שהתפרסם בזכות הבית שקנה אולמרט בפרויקט. כמי שהיה נאמן של קבוצת הבנייה אלומות, שיזמה את הפרויקט ונכנסה להקפאת הליכים, לא התרשמתי שהעובדה שאחד הבתים היה שייך לאולמרט השפיעה על שפירא. הוא הגיע להסדר סביר ויצירתי מאוד, בהתחשב בנסיבות".
עו"ד יוסי תוסיה-כהן, שהחליף את שפירא בתפקיד יו"ר ועד המחוז, מתאר גם הוא "אדם הגון וחביב, אבל כזה שיודע לתת את הביס כשצריך. הוא יעיל מאוד, וההספקים שלו בכתיבת פסקי דין מצוינים. כמי שהחליף אותו בוועד המחוז, אני יכול להעיד שהוא ניהל את המערכת היטב".
- למדת ממנו משהו מעניין במסגרת החפיפה?
"במסיבה שהייתה בבית שלו לרגל סיום הקדנציה שלו בוועד, הוא אמר לי, 'בוא אלמד אותך איך אתה צריך להתנהג מעכשיו. תסתובב עם כוס היין ביד ותעשה עם כולם לחיים, רק תדאג שגובה היין בכוס לעולם לא ישתנה. כלומר, אל תשתה ממנה באמת".
- נשמע כמו מי שחושש לאבד שליטה.
"יותר כמו אדם שפשוט רוצה להיות בסדר".
יוסף שפירא
אישי: 67, נשוי +3, מתגורר בירושלים
השכלה: תואר ראשון במשפטים ותואר שני בקרימינולוגיה
מסלול: היה שותף בקרמר שפירא שניידר. משנת 1999 משרת במסגרת המילואים כשופט בית דין צבאי לערעורים, בדרגת אל"מ. שימש כיו"ר ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין וכסגן יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה. ב-2003 מונה לתפקיד רשם ושופט בפועל בבית המשפט המחוזי בירושלים, ושנתיים אחר-כך קיבל מינוי קבע