גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" מציג: 10 דרכים שיסייעו לכם לצאת מהמינוס

סקר עבור "גלובס" וארגון "פעמונים" מגלה מה שרבים כבר חשים על בשרם: מחצית מהישראלים נמצאים באוברדראפט לעתים קרובות ■ "גלובס" מצביע על הטעויות הנפוצות שמביאות אותנו לשם, ומציע דרכי התמודדות ■ רמז: הלוואה היא לא פתרון

מחצית מהציבור מצויים תדירות במינוס בחשבון הבנק שלהם - כך עולה מסקר שערך עבור "גלובס" מכון המחקר "כלים שלובים", בשיתוף ארגון "פעמונים". חמישית מהאוכלוסייה נמצאת באוברדראפט כל הזמן - ורק שליש כלל אינם יורדים מתחת לקו האפס בחשבון העו"ש.

נראה כי רבים מנסים למצוא דרך החוצה מהבוץ, אך לא כולם יודעים איך לעשות זאת. מחצית הנשאלים מעידים על צמצום ההוצאות במהלך השנה החולפת, 40% החלו לנהל מעקב מסודר אחר הוצאות והכנסות, ושליש מהנשאלים הגדילו את הכנסתם כדי להתמודד עם המצב. 11% התייעצו עם גורם נוסף לא בתשלום, ו-5% פנו לייעוץ מקצועי בתשלום. 25% מודים כי לא מצאו עדיין דרך לצמצום האוברדראפט.

הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי של מעל ל-500 משיבים, ובודק בנוסף באילו תחומים צמצמו המשתתפים את היקף הצריכה: בילויים ומסעדות נמצאים באופן טבעי בראש (60% צמצמו הוצאות בסעיף), לאחריהם ביגוד והנעלה (53%), חופשות (50%), תקשורת (43%), דלק ונסיעות (33%), מזון (31%), חשמל ומים (27%) - ובשיעור זניח משמעותית, 9% צמצמו את הוצאות החינוך והחוגים של ילדיהם.

המצוקה הישראלית מקבלת ביטוי מוחשי במספרים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם עומד הפער הממוצע בין הכנסות להוצאות במשק-בית על קרוב ל-1,500 שקל. בעוד הכנסה כספית נטו ממוצעת למשק בית ב-2010 עמדה על 12,010 שקל, מגיעות ההוצאות הממוצעות לתצרוכת לסכום של 13,500 שקל למשק-בית בשנה המדוברת. לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי להבין לאילו סכומים יכול להצטבר פער של 1,500 שקל בחודש על פני תקופה ארוכה.

"לפני שנאשים את הבנק, המדינה או את יוקר המחיה, אני מציע שנפנה את אגודל האחריות לכיווננו", אומר אורי היימן מ"אוצר - ייעוץ ואימון כלכלי". לדבריו, "האוברדראפט הוא רק סימפטום - תסמין לבעיה שורשית עמוקה יותר של אי-לקיחת האחריות וחוסר ניהול. אי-אפשר לשנות את המצב בלי לשנות הרגלים".

עבור רבים, תמונת המצב נכון להיום רחוקה מלהיות פשוטה. למשפחות עם אוברדראפט המגיעות לטיפול בפעמונים יש בממוצע סך חובות של כ-140 אלף שקל, לא כולל משכנתאות.

איך מצליחים לקבע את המינוס ולהעמיק אותו בצורה כזו? בקלות רבה, כנראה. איך בכל זאת אפשר להתגבר על פער של 1,500 שקל בתקציב המשפחתי?

בעזרת גיל אורלי, מנכ"ל חברת "יבולים" לאימון כלכלי למשפחות, ואורי היימן מחברת "אוצר", מביא "גלובס" מספר רעיונות:

איפה הכסף?

צמצום בהוצאות הקטנות

אחד הסעיפים הבולטים בפוטנציאל החיסכון הוא מזומן שלא יודעים לאן הלך. אצל מרבית המשפחות, 5%-10% אחוז מההוצאה לא מוסברת.

פתרון

אורלי: מעקב אחר "כסף קטן" מחייב רישום של כל אחת מההוצאות הקטנות, ושם אפשר לחסוך הרבה; 90% מהמשפחות חוסכות מהותית בדרך הזו.

מזון וצריכה שוטפת

נאמנות עולה ביוקר

"עיקר הטעות היא קנייה עיוורת של המותגים המוכרים, לצד רכישה לא מתוכננת. אנשים קונים מוצרים שהם רגילים ואוהבים בלי להתייחס לתחרות, גם כשהיא קיימת".

פתרון

קנייה מושכלת ופתיחות לחברות קטנות שמוצריהן זולים יותר.

תקשורת

דברו פחות

אורלי: סעיף הוצאות התקשורת (סלולרי, כבלים וכו') גבוה אצל כולם, אבל זה בהחלט לא מסוג הדברים שאי-אפשר לקצץ בהם.

פתרון

הגבלת השימוש של בני-נוער וילדים, ושינוי חבילות בהתאם לדפוסי השימוש.

מותרות

להוריד את רמת החיים

כאן נכנסים לתמונה שלל סעיפים הכלולים תחת הגדרת "מותרות", גם אם התרגלנו אליהם כחלק מאורח החיים שלנו.

פתרון

"פחות בילויים, פחות בגדים, ויתור על חדרי כושר. גם צמצום בהיקף רכישת הסיגריות תייצר שינוי מהותי - גם אם לא נגמלים, להוריד לפחות את המינון".

אשליה אופטית

"זו רק חריגה חודשית קטנה של 1,000 שקל"

"עצם קיומו של אוברדראפט בתדירות גבוהה, שלא לומר כדרך חיים, מלמד על התנהלות כלכלית בלתי מאוזנת שבה יש יותר הוצאות מאשר הכנסות", מזכיר יעקב טברסקי, יועץ מקצועי ב"פעמונים". "אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שחוסר איזון קטן אינו ממש בעיה, ושבזכות היכולת למשיכת יתר אפשר להסתדר".

טברסקי מדגים את הסכנה עם משפחה שמכניסה 15 אלף שקל ומוציאה 16 אלף שקל בממוצע מדי חודש. החוסר החודשי של 1,000 שקל ביחס להכנסה הסבירה אינו מורגש כל-כך; לא צריך לקחת בעבורו הלוואות מיוחדות. הוא רק יוצר "מינוס קטן וזהו".

אלא שפער כזה הולך ומצטבר - 1,000 שקל בחודש הופכים ל-12 אלף בשנה ול-60 אלף ב-5 שנים - וכן הלאה, וכל זה עוד לפני שנלקחו בחשבון ריביות החריגה.

פתרון

להבין כבר מהרגע הראשון שמדובר במדרון חלקלק במיוחד - ולא להמעיט מערכם של פערים קטנים בחשבונות ההוצאות-מול-הכנסות.

הלוואות

הלוואה לכיסוי הלוואה

"כשמשפחה מגיעה לגבול מסגרת האשראי, פתרון משיכת היתר כבר לא עובד. בנקודה זו, ההתנהגות הנפוצה שאנחנו רואים היא של חיפוש אחר מקורות מימון נוספים, אם זו הלוואה ממקום העבודה או מהבנק, ואם זו עזרה כספית מחברים ומשפחה. ואז שוב נכנסים למעין רגיעה זמנית מדומה - שאין בה אלא אשליה, כי ההוצאות רק גדלות ביחס להכנסה".

"התירוץ המשכנע ליפול במלכודת הוא - 'הריבית על הלוואה זולה יותר מהריבית על המינוס'", אומר אורי היימן מחברת "אוצר". "זה נכון עובדתית אבל לא מקדם אותנו ברמה ההתנהגותית".

כשמגיע זמן הפירעון של הלוואה ואין איך לשלם את החוב, לוקחים פעמים רבות הלוואה נוספת כדי לשלם אותה, ובדרך-כלל בסכום גבוה יותר מההלוואה הראשונית (כי אם כבר נותנים לי הלוואה, למה לא לקחת). כך בעצם מגדילים שוב הן את החוב והן את קצב העמקתו, בהתאם להחזרים הגדלים.

פתרון

היימן: "לא מכסים מינוס על-ידי הלוואה. קודם צמצמו את המינוס בזכות עצמכם, ורק אז תיעזרו בהליכים 'קוסמטיים' במקביל הקטינו את מסגרת האשראי".

הגדלת אשראי

התייחסות למסגרת האשראי כאל כסף זמין

בעיה נוספת היא הנטייה "לחפור" לעומק מסגרת האשראי במקום לנסות ולסתום את הבור: "הקו העיקרי המנחה את הבנק בשיקולי מתן אשראי הוא לאפשר ללקוח להישאר בגבולותיו הפיננסיים תוך מניעת הסתבכות במצב של חדלות פירעון", מזכיר דני קמושביץ, יועץ פיננסי במזרחי-טפחות. "עם השנים, מסגרות האשראי בחשבון העובר ושב נכנסו לתודעתנו כדבר מובן מאליו - ואולי זו בדיוק הבעיה.

"אנו מתנהגים כאילו מסגרת האשראי היא חלק מסכום הכסף האפשרי לנו לניצול, בלי להתייחס לעלות שאנו משלמים עליו. אחוז גבוה מאוכלוסיית לקוחות הבנקים מנצלים בתכיפות גבוהה את מסגרת האשראי שלהם בחשבון העו"ש - ואף מנסים להרחיב אותה בכל הזדמנות אפשרית".

פתרון

לשאוף לצמצם את מסגרת האשראי ולהתאים אליה את הרגלי הצריכה, ולא להפך.

חוסר ידע

כמה עולה החריגה?

"אם הייתם יודעים שהאוברדראפט ושימושי האשראי הנוספים שלכם לטובת צרכים שוטפים גורמים לירידה של כ-20% ברמת החיים שלכם", אומר היימן, "אולי הייתם משנים קצת את התפיסה".

במשפחות המלוות על-ידי יועצי "אוצר", משלמים לקוחות ריבית שנתית על מינוס בין 2,000 ל-5,000 שקל בשנה. אין ספק ששיעורי הריבית שנגבים בגין משיכת יתר - העומדים על 8%-15% - מסייעים להנצחת המצב.

פתרון

לצלול למספרים כבסיס להשוואה (בין עמלות הבנקים, למשל) וכמניע לפעול

דיור

החלפת מקום המגורים

ההוצאה הכבדה ברוב משקי-הבית היא על דיור, במיוחד במרכז הארץ. אולם, מהלך כזה נחשב קיצוני ונדיר. "רק בודדים יבחרו בפתרון של מעבר דירה", אומר אורלי, "הרוב ישמרו את סביבת המגורים גם במחיר פגיעה באיכות החיים".

פתרון

מעבר לאזור זול יותר או לדירה קטנה.

חוסר מיקוד

לזהות את מקור הבעיה

"לעתים אנשים משקיעים המון אנרגיות בחיפוש הלוואות ונעשים מומחים", אומר טברסקי. "אם היו משקיעים את האנרגיה הזו במציאת פתרון אמיתי לבעיה, מצבם הפיננסי היה טוב יותר". בפועל, כל פתרון כזה יהיה זמני בלבד עד שייווצרו חובות חדשים - ואף בקצב מתוגבר, כשאין מנוס משינוי במאזן ההוצאות-הכנסות.

היימן מזכיר כי כאשר יש למשפחה הוצאות קבועות (דיור, חינוך, ביטוחים, מימון וכו') בשיעור הגבוה מ-60% מסך הכנסות משק-הבית, הרי שמבנה ההוצאות לא משאיר כמעט ברירה אלא לחרוג מהתקציב ולהיקלע למינוס פעם אחר פעם.

יש לבנות תוכנית כוללת המשנה את ההוצאות הקבועות של משק-הבית ומפחיתה אותה משמעותית. "הבסיס הוא ליצור תקציב מאוזן ולנהל מעקב ובקרה שוטפת על ההתנהלות כדי שתתאים התקציב", מוסיף טרבסקי, "אחרי שהמשפחה לומדת לעשות את זה כראוי, אפשר לעבור ליישום פתרונות עבור החובות, כדי לסלקם באופן הנכון ביותר בתקופת זמן קצובה".

פתרון

השקעת הכוחות בפתרון בעיית החובות במקום להשקיע במציאת הגורם לחובות.

באיזו תדירות נמצא חשבון הבנק שלך באוברדראפט

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

"השוק צריך לרדת בעוד 30% כדי להתקרב לשווי הוגן"

דן נילס, המנהל את קרן הגידור Satori: "אם נבדוק את שווי השוק ביחס לתוצר, ל-GDP, נראה שהיחס ביניהם הוא עדיין כ-1.1, וזה יחס שעדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי מאז 1970, שעומד על 0.8"

פריקה של מיליון מסיכות N95, שהגיעו מסין לבוסטון ביום חמישי / צילום: Jim Davis, Associated Press

פרשנות: ציד המסיכות והתמוטטות הסדר העולמי

האם האמריקאים גנבו 200 אלף מסיכות 95N, שנועדו למשטרת גרמניה? מי יודע ● אבל נוסחת ״אמריקה תחילה״, המקדשת ריבונות ואנוכיות, אינה מיטיבה לשרת את אמריקה או את בעלות בריתה במלחמה נגד נגיף הקורונה

גלעד יפת / צילום: MyHeritage

מנכ"ל מיי הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה"

חברת מיי־הריטג' מתכננת להקים מעבדה לבדיקת 10,000 בדיקות קורונה ביום, אך משרד הבריאות החליט להקפיא את הפרויקט ולערוך מכרז עם חברה נוספת ● מאחורי הקמת המעבדה יש סימני שאלה, בין היתר, בגלל השותפה הסינית ● "צריך לתת לנו להקים מעבדה, אין מה לחשוש מהסינים"

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

מנכ"ל רשת לעובדים: "היקף הפרסום ירד, בקרוב צעדי קיצוץ נוספים"

אבי בן טל פנה שוב במכתב לעובדי רשת וכתב כי "בימים הקרובים נודיע על צעדים נוספים שמטרתם לשמור על רשת 13 וחדשות 13 כחברות איתנות ועצמאיות מחד ועל מקום עבודתנו מנגד"

בתי ההשקעות: גילעד אלטשולר וקלמן שחם / דב ילין ויאיר לפידות / צילומים: איל יצהר

שינויים בצמרת בתי ההשקעות: מי טיפס לראש הרשימה רגע לפני שהיכתה הקורונה

בית ההשקעות של גילעד אלטשולר ורן שחם רשם בשנה שעברה הכנסות של כמעט מיליארד שקל, והקדים את מיטב דש עם הכנסות של 925 מיליון שקל ● בית ההשקעות הרווחי ביותר מפעילותו השוטפת ב-2019 - ילין לפידות

פגישת טראמפ עם ראשי תעשיות הנפט בארה"ב / צילום: Evan Vucci, Associated Press

מאחורי הקלעים של ביטול פסגת החירום של אופ"ק: האשמות בין מדינות והימנעות של ארה"ב לקצץ בהפקה

ברגע האחרון קואליציה עולמית של מדינות מפיקות נפט, אופק פלוס, דחתה פסגת חירום וירטואלית שעניינה שחיקת הביקושים על רקע הקטנת הביקוש העולמי לנפט במקביל לצניחה הכללית במחיר מאז החלה מגפת הקורונה

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הירידות בת"א התחזקו לקראת הסיום; המדדים המובילים איבדו 2%, מדד הבנקים נחתך 4%

מדד הנפט והגז התחזק ב-3.5%; דלק זינקה יותר מ-14% אך עדיין רחוקה כ-75% מהשיא ● מניית מבנה איבדה קרוב ל-10% ● מניות חברות הבדים הלא-ארוגים המשיכו לבלוט לחיוב: אבגול קפצה ב-14%, ומניות עלבד וספאנטק טיפסו בכ-9% וב-6%, בהתאמה

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית

אחרי שתלו את הקושי בעלייה במספר בדיקות הקורונה בחוסר במטושים, התברר כי קיים חוסר כלל-עולמי בריאגנטים והמרוץ הופנה לגזרה הזו • במשרד הבריאות עובדים במתכונת של כיבוי שריפות, שעשוי להקשות על בניית אסטרטגיית יציאה מהמשבר

בנימין נתניהו / צילום: Oded Balilty, Associated Press

במשרד ראש הממשלה מנסים לעבות את צוות הסברת הקורונה; שמרלינג מאאורה של אטרקצ'י נשקל

גידי שמרלינג, שעמד בראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה ומי שמשמש כיום כסמנכ"ל שיווק ומכירות של אאורה נדל"ן בבעלות יעקב אטרקצ'י, נשקל כעיבוי לצוות ההסברה הממשלתי על נגיף הקורונה

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

גנץ מבקש מהנשיא להאריך את המנדט להקמת ממשלה ב-14 יום

גנץ ונתניהו נמצאים במו"מ פוליטי מאז יום ה' 19 במרץ ● שאלת החלת הריבונות היא סלע המחלוקת העיקרי במשא ומתן בין כחול לבן והליכוד ● הסכמות לגבי חוק הגיוס

רינה מצליח / צילום: אביב חופי

חדשות 12: "דעתה של רינה מצליח הייתה אחת מיני רבות"

בעקבות הסערה התקשורתית שעוררו דבריה של רינה מצליח על התנהלות המגזר החרדי מול סמכות המדינה, מוציאה היום חדשות 12 תגובת הבהרה, המגבה מצד אחד את הפרשנית ומבהירה כי זכותה להביע את דעתה - ומנגד מדגישה את מגוון הקולות שנשמעים בחברה

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אומנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

בית ספר יסודי סגור בצל הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד החינוך לבתי הספר ולגנים: החזירו להורים תשלומים על פעילויות שהתבטלו

היתרה שלה זכאים ההורים תשולם להם בסוף שנת הלימודים או תקוזז מתשלומי השנה הבאה ● במשרד החינוך מדגישים כי מדובר בהחזר אך ורק על שירותים שטרם ניתנו

אורי חפץ / צילום: נתי שוחט

הכלכלן האופטימי: "מיליון איש ייזרקו לרחוב בגלל הקורונה? אני לא רואה את זה קורה"

פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית, מסביר מה הממשלה צריכה לעשות כדי לאפשר לאנשים בבית לצלוח את המשבר, ומדוע היה קשה לחלקם להיענות להנחיות • לדבריו, למרות החורים, תוכנית החילוץ הכלכלית טובה, ומוכרחים לפתוח עוד את הברז התקציבי

החשכ"ל חזקיהו / צילום: איל יצהר, גלובס

תקועים בסבך הסיוע: גם קרן ההלוואות החדשה מתקשה לעמוד בעומס

באוצר מעריכים שהלוואות ב–2 מיליארד שקל יועברו בשבועיים הקרובים, אולם בעלי עסקים מדווחים על דרישות בלתי נגמרות למסמכים ואישורים, שמקשות לקבל כספים

פטר בהוצאה לפועל ללא הליך פשיטת רגל /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בנק קטן בווירג'יניה המערבית קרס; "בעיותיו קדמו למשבר"

ביום שישי השתלט התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות על בנק קטן בווירג'יניה המערבית, ששווי נכסיו הכולל הסתכם ב-152 מיליון דולר ● לכישלונו של הבנק אין קשר למשבר הפיננסי הנוכחי בארה"ב, אלא לקשיים שעימם התמודד מאז 2015

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התוכנית של חוקרי בר אילן: שבוע שבוע - סגר במשמרות

חוקרים מבר אילן מציעים אסטרטגיה של "סגר במשמרות", בהתבסס על מודלים מתמטיים ● האתגר המרכזי מבחינת החוקרים הוא לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים בתקופה שבה הם מדבקים ● קורונה - אסטרטגיית יציאה

מיכה רונן  / צילום: תמר מצפי

בעקבות משבר הקורונה: יצרנית האופנה בגיר גרופ בוחנת הליכי חדלות פירעון

יצרנית האופנה מעסיקה מעל 2,000 עובדים, כאשר בישראל נמצא רק המטה, המעסיק כ-30 עובדים

עובדי חברת החשמל ממשיכים לבצע עבודות חיוניות בצל הקורונה / צילום: חברת החשמל ויוסי וייס

הלמ"ס: כמחצית מהעסקים אומרים שיוכלו להמשיך רק עד סוף אפריל

כך עולה משני סקרי בזק שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב מעסיקים שלהם מעל חמישה עובדים ● אחוז העובדים שהוצאו לחל"ת עמד על 24.3% בממוצע ● נכון ליום האחרון של החודש, רק כ-1.6% מהעובדים פוטרו ממקום העבודה

דן אריאלי / צילום: איל יצהר, גלובס

דן אריאלי נגד הקורונה: המדינה מגייסת את הכלכלה ההתנהגותית למיגור המגפה

למרות לוחות הזמנים הלא ריאליים, הערפל סביב זהות המזמין והעובדה שבמשרד הבריאות לא מכירים את הפרויקט, הצליח אריאלי להגיש הצעה למכרז הבזק החשאי