גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" מציג: 10 דרכים שיסייעו לכם לצאת מהמינוס

סקר עבור "גלובס" וארגון "פעמונים" מגלה מה שרבים כבר חשים על בשרם: מחצית מהישראלים נמצאים באוברדראפט לעתים קרובות ■ "גלובס" מצביע על הטעויות הנפוצות שמביאות אותנו לשם, ומציע דרכי התמודדות ■ רמז: הלוואה היא לא פתרון

מחצית מהציבור מצויים תדירות במינוס בחשבון הבנק שלהם - כך עולה מסקר שערך עבור "גלובס" מכון המחקר "כלים שלובים", בשיתוף ארגון "פעמונים". חמישית מהאוכלוסייה נמצאת באוברדראפט כל הזמן - ורק שליש כלל אינם יורדים מתחת לקו האפס בחשבון העו"ש.

נראה כי רבים מנסים למצוא דרך החוצה מהבוץ, אך לא כולם יודעים איך לעשות זאת. מחצית הנשאלים מעידים על צמצום ההוצאות במהלך השנה החולפת, 40% החלו לנהל מעקב מסודר אחר הוצאות והכנסות, ושליש מהנשאלים הגדילו את הכנסתם כדי להתמודד עם המצב. 11% התייעצו עם גורם נוסף לא בתשלום, ו-5% פנו לייעוץ מקצועי בתשלום. 25% מודים כי לא מצאו עדיין דרך לצמצום האוברדראפט.

הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי של מעל ל-500 משיבים, ובודק בנוסף באילו תחומים צמצמו המשתתפים את היקף הצריכה: בילויים ומסעדות נמצאים באופן טבעי בראש (60% צמצמו הוצאות בסעיף), לאחריהם ביגוד והנעלה (53%), חופשות (50%), תקשורת (43%), דלק ונסיעות (33%), מזון (31%), חשמל ומים (27%) - ובשיעור זניח משמעותית, 9% צמצמו את הוצאות החינוך והחוגים של ילדיהם.

המצוקה הישראלית מקבלת ביטוי מוחשי במספרים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם עומד הפער הממוצע בין הכנסות להוצאות במשק-בית על קרוב ל-1,500 שקל. בעוד הכנסה כספית נטו ממוצעת למשק בית ב-2010 עמדה על 12,010 שקל, מגיעות ההוצאות הממוצעות לתצרוכת לסכום של 13,500 שקל למשק-בית בשנה המדוברת. לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי להבין לאילו סכומים יכול להצטבר פער של 1,500 שקל בחודש על פני תקופה ארוכה.

"לפני שנאשים את הבנק, המדינה או את יוקר המחיה, אני מציע שנפנה את אגודל האחריות לכיווננו", אומר אורי היימן מ"אוצר - ייעוץ ואימון כלכלי". לדבריו, "האוברדראפט הוא רק סימפטום - תסמין לבעיה שורשית עמוקה יותר של אי-לקיחת האחריות וחוסר ניהול. אי-אפשר לשנות את המצב בלי לשנות הרגלים".

עבור רבים, תמונת המצב נכון להיום רחוקה מלהיות פשוטה. למשפחות עם אוברדראפט המגיעות לטיפול בפעמונים יש בממוצע סך חובות של כ-140 אלף שקל, לא כולל משכנתאות.

איך מצליחים לקבע את המינוס ולהעמיק אותו בצורה כזו? בקלות רבה, כנראה. איך בכל זאת אפשר להתגבר על פער של 1,500 שקל בתקציב המשפחתי?

בעזרת גיל אורלי, מנכ"ל חברת "יבולים" לאימון כלכלי למשפחות, ואורי היימן מחברת "אוצר", מביא "גלובס" מספר רעיונות:

איפה הכסף?

צמצום בהוצאות הקטנות

אחד הסעיפים הבולטים בפוטנציאל החיסכון הוא מזומן שלא יודעים לאן הלך. אצל מרבית המשפחות, 5%-10% אחוז מההוצאה לא מוסברת.

פתרון

אורלי: מעקב אחר "כסף קטן" מחייב רישום של כל אחת מההוצאות הקטנות, ושם אפשר לחסוך הרבה; 90% מהמשפחות חוסכות מהותית בדרך הזו.

מזון וצריכה שוטפת

נאמנות עולה ביוקר

"עיקר הטעות היא קנייה עיוורת של המותגים המוכרים, לצד רכישה לא מתוכננת. אנשים קונים מוצרים שהם רגילים ואוהבים בלי להתייחס לתחרות, גם כשהיא קיימת".

פתרון

קנייה מושכלת ופתיחות לחברות קטנות שמוצריהן זולים יותר.

תקשורת

דברו פחות

אורלי: סעיף הוצאות התקשורת (סלולרי, כבלים וכו') גבוה אצל כולם, אבל זה בהחלט לא מסוג הדברים שאי-אפשר לקצץ בהם.

פתרון

הגבלת השימוש של בני-נוער וילדים, ושינוי חבילות בהתאם לדפוסי השימוש.

מותרות

להוריד את רמת החיים

כאן נכנסים לתמונה שלל סעיפים הכלולים תחת הגדרת "מותרות", גם אם התרגלנו אליהם כחלק מאורח החיים שלנו.

פתרון

"פחות בילויים, פחות בגדים, ויתור על חדרי כושר. גם צמצום בהיקף רכישת הסיגריות תייצר שינוי מהותי - גם אם לא נגמלים, להוריד לפחות את המינון".

אשליה אופטית

"זו רק חריגה חודשית קטנה של 1,000 שקל"

"עצם קיומו של אוברדראפט בתדירות גבוהה, שלא לומר כדרך חיים, מלמד על התנהלות כלכלית בלתי מאוזנת שבה יש יותר הוצאות מאשר הכנסות", מזכיר יעקב טברסקי, יועץ מקצועי ב"פעמונים". "אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שחוסר איזון קטן אינו ממש בעיה, ושבזכות היכולת למשיכת יתר אפשר להסתדר".

טברסקי מדגים את הסכנה עם משפחה שמכניסה 15 אלף שקל ומוציאה 16 אלף שקל בממוצע מדי חודש. החוסר החודשי של 1,000 שקל ביחס להכנסה הסבירה אינו מורגש כל-כך; לא צריך לקחת בעבורו הלוואות מיוחדות. הוא רק יוצר "מינוס קטן וזהו".

אלא שפער כזה הולך ומצטבר - 1,000 שקל בחודש הופכים ל-12 אלף בשנה ול-60 אלף ב-5 שנים - וכן הלאה, וכל זה עוד לפני שנלקחו בחשבון ריביות החריגה.

פתרון

להבין כבר מהרגע הראשון שמדובר במדרון חלקלק במיוחד - ולא להמעיט מערכם של פערים קטנים בחשבונות ההוצאות-מול-הכנסות.

הלוואות

הלוואה לכיסוי הלוואה

"כשמשפחה מגיעה לגבול מסגרת האשראי, פתרון משיכת היתר כבר לא עובד. בנקודה זו, ההתנהגות הנפוצה שאנחנו רואים היא של חיפוש אחר מקורות מימון נוספים, אם זו הלוואה ממקום העבודה או מהבנק, ואם זו עזרה כספית מחברים ומשפחה. ואז שוב נכנסים למעין רגיעה זמנית מדומה - שאין בה אלא אשליה, כי ההוצאות רק גדלות ביחס להכנסה".

"התירוץ המשכנע ליפול במלכודת הוא - 'הריבית על הלוואה זולה יותר מהריבית על המינוס'", אומר אורי היימן מחברת "אוצר". "זה נכון עובדתית אבל לא מקדם אותנו ברמה ההתנהגותית".

כשמגיע זמן הפירעון של הלוואה ואין איך לשלם את החוב, לוקחים פעמים רבות הלוואה נוספת כדי לשלם אותה, ובדרך-כלל בסכום גבוה יותר מההלוואה הראשונית (כי אם כבר נותנים לי הלוואה, למה לא לקחת). כך בעצם מגדילים שוב הן את החוב והן את קצב העמקתו, בהתאם להחזרים הגדלים.

פתרון

היימן: "לא מכסים מינוס על-ידי הלוואה. קודם צמצמו את המינוס בזכות עצמכם, ורק אז תיעזרו בהליכים 'קוסמטיים' במקביל הקטינו את מסגרת האשראי".

הגדלת אשראי

התייחסות למסגרת האשראי כאל כסף זמין

בעיה נוספת היא הנטייה "לחפור" לעומק מסגרת האשראי במקום לנסות ולסתום את הבור: "הקו העיקרי המנחה את הבנק בשיקולי מתן אשראי הוא לאפשר ללקוח להישאר בגבולותיו הפיננסיים תוך מניעת הסתבכות במצב של חדלות פירעון", מזכיר דני קמושביץ, יועץ פיננסי במזרחי-טפחות. "עם השנים, מסגרות האשראי בחשבון העובר ושב נכנסו לתודעתנו כדבר מובן מאליו - ואולי זו בדיוק הבעיה.

"אנו מתנהגים כאילו מסגרת האשראי היא חלק מסכום הכסף האפשרי לנו לניצול, בלי להתייחס לעלות שאנו משלמים עליו. אחוז גבוה מאוכלוסיית לקוחות הבנקים מנצלים בתכיפות גבוהה את מסגרת האשראי שלהם בחשבון העו"ש - ואף מנסים להרחיב אותה בכל הזדמנות אפשרית".

פתרון

לשאוף לצמצם את מסגרת האשראי ולהתאים אליה את הרגלי הצריכה, ולא להפך.

חוסר ידע

כמה עולה החריגה?

"אם הייתם יודעים שהאוברדראפט ושימושי האשראי הנוספים שלכם לטובת צרכים שוטפים גורמים לירידה של כ-20% ברמת החיים שלכם", אומר היימן, "אולי הייתם משנים קצת את התפיסה".

במשפחות המלוות על-ידי יועצי "אוצר", משלמים לקוחות ריבית שנתית על מינוס בין 2,000 ל-5,000 שקל בשנה. אין ספק ששיעורי הריבית שנגבים בגין משיכת יתר - העומדים על 8%-15% - מסייעים להנצחת המצב.

פתרון

לצלול למספרים כבסיס להשוואה (בין עמלות הבנקים, למשל) וכמניע לפעול

דיור

החלפת מקום המגורים

ההוצאה הכבדה ברוב משקי-הבית היא על דיור, במיוחד במרכז הארץ. אולם, מהלך כזה נחשב קיצוני ונדיר. "רק בודדים יבחרו בפתרון של מעבר דירה", אומר אורלי, "הרוב ישמרו את סביבת המגורים גם במחיר פגיעה באיכות החיים".

פתרון

מעבר לאזור זול יותר או לדירה קטנה.

חוסר מיקוד

לזהות את מקור הבעיה

"לעתים אנשים משקיעים המון אנרגיות בחיפוש הלוואות ונעשים מומחים", אומר טברסקי. "אם היו משקיעים את האנרגיה הזו במציאת פתרון אמיתי לבעיה, מצבם הפיננסי היה טוב יותר". בפועל, כל פתרון כזה יהיה זמני בלבד עד שייווצרו חובות חדשים - ואף בקצב מתוגבר, כשאין מנוס משינוי במאזן ההוצאות-הכנסות.

היימן מזכיר כי כאשר יש למשפחה הוצאות קבועות (דיור, חינוך, ביטוחים, מימון וכו') בשיעור הגבוה מ-60% מסך הכנסות משק-הבית, הרי שמבנה ההוצאות לא משאיר כמעט ברירה אלא לחרוג מהתקציב ולהיקלע למינוס פעם אחר פעם.

יש לבנות תוכנית כוללת המשנה את ההוצאות הקבועות של משק-הבית ומפחיתה אותה משמעותית. "הבסיס הוא ליצור תקציב מאוזן ולנהל מעקב ובקרה שוטפת על ההתנהלות כדי שתתאים התקציב", מוסיף טרבסקי, "אחרי שהמשפחה לומדת לעשות את זה כראוי, אפשר לעבור ליישום פתרונות עבור החובות, כדי לסלקם באופן הנכון ביותר בתקופת זמן קצובה".

פתרון

השקעת הכוחות בפתרון בעיית החובות במקום להשקיע במציאת הגורם לחובות.

באיזו תדירות נמצא חשבון הבנק שלך באוברדראפט

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?