בזמן שעסקי תשלובת החלב של קבוצת תנובה רושמים רווחים נאים במיוחד, חלק מהעסקים בקבוצת תנובה מרוויחים בקושי. מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי הפעילות של תנובה בשוק המוסדי (אספקה למסעדות ולמוסדות שונים), המתנהלת תחת "תנובה שף", הפסדית, מפני שפעילות הבשר המתנהלת תחת המותג "אדום אדום" מאוזנת בקושי ועדיין לא מצליחה לתרום לשורת הרווח, ומפני שהמשחטות של תנובה שבהן היא מחזיקה בשותפות באמצעות חברת א.ת שיווק, הסבו הפסדים שפגעו משמעותית בתוצאות הכספיות של חברת א.ת לשנת 2011.
תשלובת המזון של תנובה, האחראית לרבע מהכנסות הקבוצה, כוללת את פעילותה עם החברות-הבנות והמותגים סנפרוסט, מעדנות, תנובה גליל (מאמא עוף), טירת צבי (50%), א.ת שיווק (50%), תנובה ביצים, דגי תנובה ופרופלוס.
ב-2010 הסתכמו הכנסות תשלובת המזון בכ-1.8 מיליארד שקל, והתשלובת רשמה EBITDA (רווח לפני מימון ופחת) של 174 מיליון שקל (9.6% מההכנסות), עם רווח תפעולי נמוך יותר בשל הפחת. לאחרונה סיים את תפקידו מנכ"ל התשלובת, יגאל גלי, בעקבות השינויים המבניים בתנובה הכוללים גם את פירוק תשלובת המזון.
"מחפים על הפסדי המשחטות"
אחזקותיה של תנובה (50%) בחברת א.ת שיווק אחראיות לכשליש מהכנסות תשלובת המזון. חברת א.ת עוסקת בשחיטה ובשיווק של פטם והודו, טרי וקפוא, הן לשוק הקמעונאי והן לשוק המוסדי. החברה נמצאת בבעלות משותפת של תנובה (50%) ואמבר (50%).
ב-2009 מכרה אמבר לשותפות את חברת הוד חפר תמורת 90 מיליון שקל (כולל התחייבויות של 60 מיליון שקל). טרם הרכישה סבלה הוד חפר מהפסדים, ובתנובה סברו כי הקונסולידציה תסייע לשיפור התוצאות הכספיות של א.ת.
מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי בשנת 2010 הסתכם מחזור המכירות של א.ת ב-1.28 מיליארד שקל, ואילו ה-EBITDA עמדה על 82 מיליון שקל (6.4% מההכנסות). המאזן של 2011 צפוי להצביע על ירידה משמעותית ברווחים.
לא.ת יש 3 משחטות: עוף הנגב, מעוף והוד חפר, ובנוסף, היא מפעילה את משחטת כפר מנחם לשחיטה כשרה למהדרין. המשחטות מהוות את עיקר פעילות החברה, הכוללת גם גידול עופות לשחיטה, חומר רבייה ומדגרות.
"נכון שהמשחטות מפסידות, אבל הפעילויות האחרות של א.ת מחפות על ההפסדים של המשחטות. בסך-הכול א.ת לא הפסידה כסף ב-2011", מאשר ל"גלובס" גורם בחברה.
כך או כך, הפסדי המשחטות צפויים לפגוע בתוכנית העסקית של תנובה בחברה, שחזתה כי החברה תרשום בשנים 2010-2013 תוספת הכנסות של 126 מיליון שקל ותוסיף 8 מיליון שקל ל-EBITDA.
החברה-בת טירת צבי, שתנובה מחזיקה בה בשותפות (50%) עם קיבוץ טירת צבי, עוסקת בייצור ובשיווק מוצרי בשר ונקניק. הכנסות טירת צבי הסתכמו ב-2009 ב-218 מיליון שקל, ומאז רשמו גידול קל. שיעור הרווחיות התפעולית של טירת צבי עומד על 11%.
ההפסדים של "אדום אדום"
בסוף 2004 חנכה תנובה מפעל בשר טרי מתקדם בעמק בית-שאן תחת המותג "אדום אדום". לתנובה היה חזון לייצור מוצרי בשר טרי איכותיים, אך הפלטפורמה שהיא הקימה לשם כך גדולה משמעותית מכושר השיווק של המותג בשוק הישראלי.
זה שנים שפעילות המפעל מכבידה על התוצאות של תנובה. בשנת 2010 הצליחה תנובה לשפר את פעילות המפעל, וההכנסות צמחו ב-26% והסתכמו ב-284 מיליון שקל. ההכנסות הללו הניבו EBITDA (רווח לפני פחת ומימון) של 11 מיליון שקל, קרי 3.9% מההכנסות. לפי הערכות, בשל הפחת והוצאות המימון, המפעל סיים את שנת 2010 בהפסדים.
מגזר פעילות אחר של תנובה הוא האספקה לשוק המוסדי (מסעדות ומוסדות שונים) תחת המותג "תנובה שף". תנובה פעלה לחזק את כוחה בשוק המוסדי ואף הצליחה להעביר אליה לקוחות של טרה. אלא שבשורה התחתונה, פעילות תנובה שף המהווה כ-2% מכלל מכירות הקבוצה, הפסדית.
פיקוח ממשלתי על מחירים
תשלובת החלב אחראית לכ-61% מכלל הכנסותיה של תנובה, אך תרומתה לשורת הרווח משמעותית הרבה יותר, והיא אחראית ל-78% מה-EBITDA.
נזכיר כי בעקבות "חרם הקוטג'" חשפה תנובה את דוחותיה הכספיים לציבור, אך סירבה לחשוף את הדוחות הנפרדים של עסקי תשלובת החלב, עסקי תשלובת המזון ויתר החברות-הבנות של הקבוצה.
דוחות תשלובת החלב שנחשפו ב"גלובס" הצביעו על שיעורי רווחיות גבוהים במיוחד בתשלובת החלב, למרות העובדה שמחצית מהחלב מיועדת לייצור מוצרים שהמחיר עליהם בפיקוח ממשלתי. כך, בעוד שבקבוצת תנובה כולה עמד שיעור הרווח הגולמי על 29.2%, ושיעור הרווח התפעולי על 9.8%, תשלובת החלב רשמה רווחיות של 32.8% ו-11.9% בהתאמה.
סגירת הפעילות ברומניה
לאחרונה החליטה תנובה לסגור את הפעילות ברומניה שהסבה לה הפסדים קשים והכבידה על התוצאות הכספיות של החברה. הפעילות ברומניה היא חלק מפעילויות שונות שתנובה מגדירה אותם במגזר "אחר" וכוללת גם את פעילות הנדל"ן של החברה.
בדוחות 2011 צפויה תנובה לבצע הפחתה של מאות מיליוני שקלים בשל סגירת הפעילות ברומניה, צעד שצפוי להצניח את רווחיותה הכוללת של הקבוצה.
