מנכ"ל חברת פרומדיקו לשעבר, שרגא ברוורמן, נקט בדרך פסולה, כשנטש את פרומדיקו ב-2005, גזל את לקוחותיה המרכזיים והקים את החברה המתחרה, מדיצ'י מדיקל; כך קבע היום (ה') בית המשפט המחוזי בת"א, שקיבל את התביעה שהגישה פרומדיקו נגד ברוורמן ונגד מדיצ'י, בטענה כי ברוורמן הפר את התחייבויותיו שלא להתחרות בה לאחר פרישתו ממנה. בשלה הבא יקבע ביהמ"ש את גובה הפיצוי, בו יחויבו ברוורמן ומדיצ'י, בגין הפרת ההסכמים.
"ברוורמן נקט בדרך פסולה של נטישת פרומדיקו וסחיפת ספקיה המרכזיים לעברו, תוך הפרה של התחייבותו שלא לגזול את ספקיה של החברה, במשך ארבע שנים ממועד ניתוק היחסים עמה", כתבה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי. היא ציינה כי ברוורמן הפר "בריש-גלי" התחייבות ברת תוקף לאי-גזילת ספקים, בשלהי תקופת עבודתו בפרומדיקו ומיד לאחר עזיבתו, "תוך התעלמות מהנזק הצפוי לפרומדיקו ולפגיעה האנושה בעסקיה כתוצאה מכך".
עוד כתבה השופטת כי העובדה שספקים מרכזיים נטשו את פרומדיקו לטובת מדיצ'י, שנה אחת בלבד לאחר שהוקמה, ללא הסבר מניח את הדעת, מלמדת כי מדובר במהלך מתוכנן שביצע ברוורמן, בעצה אחת עמם. עוד נקבע כי הראיות מלמדות שעוד טרם עזיבתו את פרומדיקו, החל ברוורמן במגעים לגזילת לקוחותיה, ובין היתר שלח מכתב לספקים, בו בישר להם כי בכוונתו לעזוב את החברה ולצאת לדרך חדשה.
השופטת לא התעלמה מכך שהתניה של אי-התחרות בהסכם עם ברוורמן הגבילה את חופש העיסוק שלו, אך היא ציינה כי תניות מסוג זה בחוזי ההעסקה של מנכ"ל הם אפשריים, מאחר שהם מגנים על אינטרסים לגיטימיים של המעביד.
12 שנה מנכ"ל
פרומדיקו פועלת למעלה מ-40 שנה בשיווק והפצה של מוצרים רפואיים, תרופות ותחליף החלב לתינוקות, סימילאק. חלק נכבד מפעילותה התמקד בשיווק חיסונים לשפעת מתוצרתה של חברת התרופות הבינלאומית, סנופי. ב-2005 רכשה קבוצת ניאופרם את מלוא הבעלות על פרומדיקו, ומאז מתמקדת פרומדיקו באספקת שירותי שרשרת אספקה לכלל חברות הקבוצה ולחברות חיצוניות לקבוצה. כיום פרומדיקו היא מהחברות המובילות בישראל בהפצה של תרופות, מזון לתינוקות, קוסמטיקה, מוצרי צריכה וציוד דיאגנוסטי ורפואי. החברה מעסיקה למעלה מ-220 עובדים וכ-6,000 לקוחות, בהם בתי מרקחת, בתי חולים, רשתות פארם, קופות חולים, מכוני מחקר ורשתות מזון.
החל מ-1993, ובמשך למעלה מ-12 שנה, שימש ברוורמן כדירקטור וכמנכ"ל "כל יכול" בפרומדיקו. החברה תחת שרביטו שיגשגה ומחזורה הכספי גדל מ-40 מיליון שקל בשנה ל-600 מיליון שקל בשנה. עד 2003 עבד ברוורמן בפרומדיקו כשכיר, וב-2003, על-פי בקשתו, הוסכם כי ברוורמן יעניק שירותי ניהול לחברה כקבלן עצמאי תמורת תשלום חודשי של 100 אלף שקל. במארס 2005 הודיע ברוורמן על פרישתו מהחברה, יחד עם סמנכ"ל החברה דאז, יהודית לבל. סמוך לאחר מכן נודע לפרומדיקו כי ברוורמן וליבל הקימו חברה מתחרה בשם מדיצ'י מדיקל, והחלו לעסוק בתחומי עיסוקה של פרומדיקו, באמצעות ספקים שעמם הייתה קשורה פרומדיקו בהסכמי עבודה שונים.
"תכנון מדוקדק"
פרומדיקו תבעה את ברוורמן ומדיצ'י, בטענה כי ברוורמן גזל ממנה חמישה ספקים עקריים שעבדו עמה ובכך הפר את התחייבויותיו המפורשות בהסכמים עמו, שלא לגזול ספקים ולקוחות מפרומדיקו במשך תקופה של ארבה שנים ממועד הפסקת יחסי העבודה.
מנגד, טענו ברוורמן ומדיצ'י כי מדיצ'י עסקה במשך שנה בתחום שונה לחלוטין מזה של פרומדיקו, של אבקות חלב, ורק שנה לאחר הקמתה פנו אליה מספר ספקים, שהיו קשורים עם פרומדיקו וביקשו לעבור למדיצ'י, עקב אכזבתם מפרומדיקו ומהמנכ"ל, דוד פורר, שהחליף את ברוורמן. ברוורמן טען עוד כי התביעה נגדו באה לעולם רק בשל "גאוותו וזעמו של פורר, שנתפס בקלקלתו יחד עם פרומדיקו וגמר אומר לבוא חשבון עמם, באמצעות תביעה מופרכת ונטולת יסוד".
במהלך שמיעת העדויות בתיק התגלתה מערכת יצרים סוערת וקשה והצדדים החליפו ביניהם האשמות אישיות קשות. מצד אחד, טענו פרומדיקו ופורר כי ברוורמן מעל באמון שניתן לו וקשר קשר לגזילת לקוחותיה. מנגד, טענו ברוורמן ומדיצ'י כי פרומדיקו מנסה למנוע מהם תחרות הוגנת.
בית המשפט קיבל, כאמור, את טענות פרומדיקו. "הוכח כי ברוורמן ולבל פעלו בשיתוף פעולה ועל-פי תכנון מדוקדק שהניבו להם תשואה נאה - 'עריקה' של הספקים המרכזיים מפרומדיקו אליהם", נקבע. "לא מצאתי כל אפשרות לקבל את גרסתו של ברוורמן, כי ידו לא הייתה במעל".
בא-כוחם של ברוורמן ומדיצ'י, עו"ד יעקב אנוך ממשרד מ. פירון ושות', מסר בתגובה כי "לדעתנו נפלו בפסק הדין טעויות מהותיות ובכוונתנו להגיש עליו ערעור לבית המשפט העליון". הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 30 אלף שקל.