"זהו הישג היסטורי", התפעם אחד המוספים הכלכליים הבוקר, בהתייחסו להמלצות הוועדה להגברת התחרות במשק (הידועה יותר כ"וועדת הריכוזיות"). הפעם האחרונה שהסופרלטיב הזה נשמע במקומותינו היה בקיץ 2005, גם אז באותו מוסף כלכלי, ביום שעברה רפורמת בכר, שאת נזקיה כולנו מכירים היטב. אנחנו נהיה מפוכחים יותר. אחרי שמקלפים את הקלישאות והאמירות הריקות מהמלצות הוועדה, אין הרבה קשר בינן להגברת התחרות, לטובת הצרכן או אפילו לריכוזיות. הוועדה הסתפקה בסיסמאות וברחה כמו מאש מטיפול בכל נושא מהותי שהיה מביא לשינוי אמיתי.
1. הוועדה עסקה רבות בפירמידות וקבעה שינוים קוסמטיים בכללי ממשל תאגידי, אבל התחמקה מהתייחסות לבעיית הגודל כשלעצמה. ניקח, למשל, את קונצרן אי.די.בי. לפני מכירת החיסול שנאלץ נוחי דנקנר לבצע כדי שיצליח לעמוד בחובותיו, הייתה אי.די.בי גוף גדול מאוד, הפועל בכל ענף כמעט במשק. כל ישראלי קנה מוצרים של דנקנר כמעט מדי יום - בין אם תקשורת מסלקום ובין אם ביטוח מכלל ביטוח, מזון משופרסל, חיתולים מנייר חדרה, כלי בית מגולף וכמובן מלט מנשר.
ומה היה קורה אם דנקנר היה בונה את האימפריה שלו בשתי שכבות בלבד - רשת של חברות אחיות תחת חברת אם אחת, האם זה היה בסדר? האם במקרה זה הבעיות הנובעות מגודלה של אי.די.בי היו נפתרות? מובן שלא, אבל הוועדה הלכה לפתרון הקל והגורף של טיפול ב"פירמידות".
הוועדה בחרה גם שלא להתעמת חזיתית עם הבעיות המבניות של ענפים במשק ולא הציגה עמדה עקרונית, למשל בעניין מהותי כמו הפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים. במקום, כפי שהציע ראש אגף התקציבים גל הרשקוביץ, לקבוע עקרונות ברורים הנסמכים על תפיסות עולם, התעסקה הוועדה בחנוונות.
במקום לקבוע עקרונות כמו: השולט בבנק גדול לא יחזיק בתאגיד ריאלי; בעלים של מונופול או אוליגופול לא יחזיקו בתאגיד פיננסי; במקום להפריד בין חלב לבשר, לווים לצד אחד של החדר ומלווים לצד שני, קבעה הוועדה פרמטרים מספריים חסרי משמעות. מי שמעליהם ימכור, ולפתע מי שמתחתיהם זך כשלג.
2. בשנים הקרובות, על פי המלצות הוועדה, הרבה חברות יחליפו ידיים, אבל הבעיות יישארו. ניקח למשל את תנובה, מונופול שלא סופר את הצרכן ממטר. אם המכירות השנתיות שלו יהיו יותר מ-6 מיליארד שקל, תצטרך קרן אייפקס, על פי המלצות הוועדה, למכור את הבעלות. אבל אם המכירות יהיו 5.9 מיליארד שקל זה בסדר? תנובה תהיה פחות דורסנית, פחות כוחנית, פחות עושקת צרכנים?
הבעלות על תנובה היא כיום של אייפקס. מחר אייפקס תמכור את הבעלות למאיר שמיר. האם העברת הבעלות תביא להפחתת הריכוזיות? האם תחת מאיר שמיר כוחה של תנובה ייחלש, התחרות במשק תגדל ורווחת הצרכן תשתפר? התשובה לכל השאלות היא לא באל"ף רבתי.
אין ספק שמימוש המלצות הוועדה יביא למכירה סיטונית של חברות - כלל ביטוח, הפניקס ותנובה, מזרחי טפחות או מליסרון, הבינלאומי או פז, אולי שיכון ובינוי, אבל במהות, במבנה הענפי הבעייתי, הועדה לא נגעה. במקום לטפל במבנים הענפיים - ברשתות שיווק וביצרניות מזון, בשני בנקים גדולים שמחזיקים שני שלישים מהמערכת הבנקאית, בחמש חברות ביטוח גדולות שמחזיקות 95% מהשוק הפנסיוני, קבעה הוועדה רף מספרי שאינו אומר דבר כשלעצמו.
3. זוכרים את פרופ' לוסיאן בבצ'וק, המומחה העולמי מהרווארד לממשל תאגידי, האיש שהביא לנו פנינים כמו הצעת רכש כפויה, חובת אישור אסיפה כללית לכל מהלך עסקי מהותי ועוד המלצות רבות? בדוח הביניים נשענה הוועדה לאורך ולרוחב על המלצותיו, אימצה את הצעותיו מרחיקות הלכת וקשרה לו כתרים כהוגה דעות ומהפכן שיביא לשינוי אמיתי בממשל תאגידי.
והנה, הפלא ופלא, בהמלצות הסופיות - בבצ'וק יוק. המלצותיו התאיידו והצעותיו נמוגו.
אם הצעותיו של בבצ'וק בעייתיות, מדוע דוח הביניים אימץ אותן במלואן? ואם הצעותיו טובות, מדוע לא נותר מהן דבר בהמלצות הסופיות? בלי להסביר דבר לאיש, בנושא ממשל תאגידי, הוועדה עשתה פליק פלאק לאחור עם בורג וצוקהארה, וחזרה בה מרוב המלצותיה המקוריות. האם מר חיים שני, ראש הוועדה, לא חושב שהוא חייב לנו הסבר בעניין זה?
4. הבלגן במשרד האוצר היה אתמול רב מאוד. השינויים בדוח הביניים הכניסו לחובת המכירה גופים נוספים, אך איש לא ידע להגיד מי יושפע מההמלצות ומי יצטרך למכור החזקות פיננסיות או ריאליות. מדובר באייפקס שתמכור את תנובה (ממילא התכוונה לעשות כן בשנתיים הקרובות), בליאורה עופר ובשרי אריסון. בעוד שבמקרה של עופר העניין ברור - רכישת בריטיש ישראל הכניסה את מליסרון להגדרת "גוף ריאלי משמעותי" ותחייב את עופר להחליט אם היא רוצה בנק או קניונים - במקרה של אריסון התמונה מעורפלת.
לאריסון אחזקות אשראי של כ-7 מיליארד שקל: באמצעות שיכון ובינוי, מיה ואג"ח פרטיות של 1.5 מיליארד שקל שהנפיקה חברת האחזקות עצמה. לכן היא גוף ריאלי משמעותי ואסור לה להחזיק בבנק הפועלים, אלא אם כן תמכור את שיכון ובינוי. אבל האם אריסון תצטרך למכור? הבעיה היא המילה "בישראל" שנוספה להגדרות "הגוף המשמעותי". מיה פעילה בעיקר מחוץ לישראל, גם לשיכון ובינוי פעילות בחו"ל. האם פעילות זו נחשבת לצורך הגדרות האשראי? באוצר לא ידעו להגיד מי בדיוק, כי אף אחד לא טרח לבדוק.